Skip to content
נטפי מטר

סוכה דירת עראי - הארה להרגיש שהעוה"ז הוא טפל ועראי

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך (דברים טז, יג). יש להבין ענין השייכות של מצות סוכה לענין אסיפת התבואה. גם י"ל תיבת 'לך' (ועי' דרשת חז"ל בסוכה ט.).

בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידעו דורותיכם (ויקרא כג, מב-מג). לכאורה אחר שאמר 'תשבו' הכולל כולם, מה הוסיף באומרו 'כל האזרח', הלא תשבו כבר כולל כל ישראל, ולמה אמר בכפילא.

הנה, ידוע מש"כ הספה"ק (של"ה מס' סוכה סוף עמוד השלום, וביערות דבש ועוד) דמצות סוכה מורה שכל עניני עוה"ז של אדם הוא רק עראי, כהסוכה שמצותו בדירת עראי, ועיקר הדירה בקביעות הוא בעולם הנצחי, וכמאמרם ז"ל (אבות פ"ד מט"ז) העולם הזה דומה לפרוזדור, התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין (שם מכ"א), וע"כ מצותה שבעה ימים, לעורר על ימי שנותינו שבעים שנה (תהלים צ, י), והוא עראי, ואין בה שום השתוות כלל לגבי העולם הנצחי.

ועפי"ז יבואר הקרא 'בסוכות תשבו שבעת ימים', פי' יש ציווי לישב בסוכה ז' ימים, כדי לקבוע בנפשו שכל העוה"ז הוא רק דירת עראי כסוכה, 'כל האזרח בישראל ישבו בסוכות', ישראל נקרא בחינה גבוהה (עי' אוהחה"ק ויחי ד"ה ויחי, יתרו ד"ה כה תאמר) ומי שהוא 'אזרח' כלומר שהוא בבחי' 'תושב' ברוחניות, שיש לו קביעות בכלליות ישראל ובקדושתם, 'ישבו' בסוכות, יש הכרח וציווי שממשיך לישב בסוכות לעולם, ולא בשבעת ימי החג לבד, שכל העוה"ז יהיה אצלו דירת עראי כסוכה, דא"א להיות 'תושב' בקדושה רק אם הוא 'גר' בעניני עוה"ז.

וי"ל עוד שע"י קיום מצות סוכה בהתבוננות כראוי יזכה לבוא לבחינת 'אזרח בישראל' וישאר הרגשה זו בקביעות, שהעוה"ז עם כל תאוותיה היא הבלי הבלים, ואין לך דירת עראי וטפל יותר מזה, וממילא יהיה בבחי' 'אזרח בישראל' להתדבק בהשי"ת, וזהו 'בסוכות תשבו שבעת ימים' כשתקבעו בנפשכם שהעוה"ז הוא טפל, עי"ז תזכו לבחי' 'כל האזרח בישראל' שתהיה תושב ברוחניות.

וסדרן של דברים הוא, שאחר שטועמין ורואין כי טוב ה', ממילא מואסין ומשליכין הבלי עוה"ז וכל העוה"ז אין נחשב לכלום, אלא שקשה להרגיש את זה טרם שמואסין הבלי עוה"ז, וע"כ נתן לנו השי"ת חג הקדוש הזה שבה מאיר הארה משמים איך שכל העוה"ז הוא טפל ועראי, ועי"ז זוכין לטעום טעם מתוק מאור פני ה', ובפרט ביו"ט שאנו מצווין לעלות ולראות פני ה' ולהשתחוות לפניו בביטול גמור, ובסוכות שהוא זמן ההתבוננות שהעוה"ז הוא עראי יכולין להרגיש טעם זה באופן של התקשרות וקביעות גמור, ואחר הרגשה זו משליכין תאוות העוה"ז לגמרי בקביעות וזוכין לבוא לבחי' 'אזרח בישראל', וממילא עי"ז "ישבו בסוכות', שע"י הרגשת הטעם דקדושה הנובע ממצות סוכה, יהיה העוה"ז נרגש אצלו כסוכה שהיא דירת עראי בקביעות לעולם.

ומה שקשור מצות סוכה באסיפת גורן ויקב, יבואר עפי"ד הבאר מים חיים (לך ד"ה או יאמר הכתוב ויאמר) דענינים רוחניים מתייחסים להאדם עצמו, משא"כ ענינים גשמיים השייכים להגוף, הוא רק כלבוש ואינו עצם האדם, ורק מה שעושה לטובת נפשו ישאר עמו לנצח, עיי"ש. וע"י התבוננות בזה ירבה האדם במצות ומע"ט, מפני שיודע שנוגע לו והוא קנינו הנצחי וימעט בעסקי העולם, ובחג הסוכות שמאספין התבואה ומכניסים דברים גשמיים לתוך ביתו, קבעה התורה חג ויו"ט, כדי להתעסק במחשבה דיבור ומעשה בדברים הנוגעים לעצמות האדם ולא לטפל בענינים גשמיים שאינם שייכים לו בעצם. וזהו 'חג הסוכות תעשה לך', שתעשה יו"ט להשי"ת ותעסוק בענינים רוחניים המביאים שמחה ודביקות, והוא ע"י עשיית מצות התלויין ביו"ט, וכ"ז הוא 'לך', שנוגע אליך, ועיקר הזמן לקבוע בנפשו הרגשה קדושה זו הוא 'באספך מגרנך ומיקבך', בעת אסיפת התבואה וריבוי הגשם שאינו 'שלך', תזהר לדאוג במה שנוגע 'לך' ותעשה חג להשי"ת.

והיוצא למעשה הוא, שיש לפקוח העינים לראות האמת הברור, שהעוה"ז חולף ועובר וכל החמדות והתאוות אין בהם ממש, והימים אלו מסוגלים לקבל ע"ע שלא להיות שטוף בתאוות ממון ושאר חמדות המפסידים מהריוח והתכלית האמיתי, ואף כשטרוד בפרנסתו מ"מ כל מה שיכול לחטוף לעסק התורה והמצות, יהיה אצלו כהון רב, ו'כל חפציך לא ישוו בה' (משלי ג, טו), ויקבע היטב במוחו ולבו לידע ולהרגיש שהתורה והמצות הם עיקר התכלית ונוגעים אליו ביותר, עד שיקבע הרגשה זו להיות כטבע שני ולהם ירוץ בכל נימי לבבו, ועניני עוה"ז יהיו אצלו רק כדבר עראי שאין בה צורך מצד עצמה, וכל העסק בה הוא רק כדי שיוכל לעסוק בתורה ומצות. (מט"ה ח"ג סוכות א)

More in this printout

View the whole printout