איי מהחידושי הרי"ם דביום כיפור נעשה כל גוף האדם מתוקן מעוונותיו, וע"כ נקבע אח"כ מצות סוכה שכל הגוף יכנס תוך מחיצות של מצוה. ואפ"ל עפ"י הידוע דהעוה"ז השפל נקרא רובו רע, וע"כ אחר תשובה וטהרה קשה לסבול שפלות כזה, ונצרך מקום מיוחד רשות בפ"ע שיש בה צורה אחרת ואין בה השפלות מזה העולם, וכעין שנצרך קביעות מקום לתפלה וכן ד' אמות של הלכה, וזה נמשך בסוכה.
והנה על סוכות נאמר ג' פעמים בתורה שצריכין לשמוח, ויבואר לפי מה שאמר הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע (ליקוטי מוהר"ן תנינא קיט) שאין בעולם מי שיש לו שמחה כראוי, ואפי' העשירים הגדולים כל ימיהם כעס ומכאובות, ואיי שם שאמר: 'הכל אומרים שיש עוה"ז ועוה"ב, והנה עוה"ב אנו מאמינים שיש עוה"ב, אפשר יש גם עוה"ז באיזה עולם, כי בכאן נראה שהוא הגיהנם, כי כולם מלאים יסורים גדולים תמיד'. ולפי"ז מובן קביעות שמחה בסוכות, דבתוך הסוכה הוא מקום מיוחד בצורה אחרת גבוהה מזה העולם, והמחיצות והסכך מפרידין מן החלקים הרעים מזה העולם, ובפנים הוא עולם אחר לגמרי, ושייך שמחה כראוי. וכל ימי החג אף כשהאדם אינו בסוכה, נמשך עליו בחי' הסוכה והוא בצורה אחרת מזה העולם באופן שיוכל לשמוח כראוי, ואנו מצפים שנזכה להמשיך בחיי הסוכה גם על כל השנה שנזכה לעבוד את השי"ת מתוך שמחה. (ליל ב' דסוכות תשס"א)