הרצון לקבל אינו משתנה בבת אחת. לאט לאט האדם מטהר אותו, עד שהוא מתחיל לשמש לכיוון אחר – לא לתועלת עצמו, אלא על מנת להשפיע.
כיצד ניתן לומר על מי שמקבל שהוא נחשב למשפיע?
כאן בדיוק נמצאת הנקודה העיקרית: הקבלה כשלעצמה אינה קובעת את מהותו של המעשה. הכוונה היא שקובעת את מהותו. אם האדם מקבל כדי להנות את עצמו – הוא נחשב ל'מקבל'. אבל כאשר הוא מקבל על מנת להשפיע, הקבלה שלו נחשבת להשפעה טהורה.
אין צורך לבטל את הקבלה כדי להיות משפיע, אלא צריך לתקן את הקבלה, ואז האדם יוכל לקבל את מה שהבורא רוצה לתת לו, ולא יהיה בכך שום שינוי צורה ופירוד מהבורא.
נקודות קצרות
- האדם נולד עם רצון לקבל לעצמו.
- על ידי עבודה בתורה ובמצוות על מנת להשפיע מטהר את הרצון לקבל לעצמו וממשיך לעצמו נפש קדושה.
- מדרגות הקדושה שמשיג האדם עוזרות לו להגיע להשוואת הצורה עם הבורא.