בגליונות הקודמים למדנו שהרצון לקבל הוא הכלי לקבלת כל הטוב והנועם שהכין עבורנו הבורא.
למדנו גם שהמרחק הרוחני אינו מרחק של מקום, אלא עניין של שינוי צורה בלבד, באופן שכאשר קיימת הופכיות הצורה, נוצר פירוד גמור. נמצא שהרצון לקבל יצר מרחק ופירוד מוחלט בין הבורא לנברא, מפני שהבורא ית' רוצה אך ורק 'להשפיע', ואילו הנברא מטבע בריאתו רוצה אך ורק 'לקבל'.
בהמשך ראינו שהבורא ית' ברא שתי מערכות זו לעומת זו - מערכת הקדושה ומערכת הטומאה. הרצון לקבל נמשך והשתלשל דרך מערכת הטומאה, עד שהתלבש בגוף האדם.
בגליון זה נלמד על עבודת האדם בתורה ובמצוות שבאמצעותם הוא ממשיך מדרגות קדושות המסייעות לו להגיע להשוואת הצורה ולדבקות בבורא, וכך הוא נעשה ראוי לקבל את כל הטוב שבמחשבת הבריאה.