Skip to content
שירת התורה

טעם פסול אתרוג פחות מכביצה

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

ובעיקר מח' בשיעור האתרוג, קי"ל בשו"ע סי' תרמ"ח סכ"ב כשי' רבי יהודה דפחות מכביצה פסול. ויש לחקור בטעמא דשיעור זה, ואין הדברים ברורים כל צרכם, דהנה בסוכה לא. דנה הגמ' האם ס"ל לרבי יהודה דינא דהדר לענין אתרוג, והוכיח ממה דפסל אתרוג פחות מכביצה משמע דס"ל פסולא דהדר ודחה די"ל דזה מחסרון גמר פרי, ועד"ז כ' לעיל מיני' לענין ירוק ככרתי שפסל רבי יהודה, ויל"ע האם למסקנא אין בזה פסול דהדר כלל, וד' הב"ח סי' תרמ"ח לענין ירוק ככרתי דגם למסקנא יש פסול הדר רק דלר"י דלא ס"ל דהדר יש פסול אחר אבל לדידן יש גם פסול הדר ונפק"מ כשבאו לפנינו ירוקים לא סגי בנשתנה קצת למראה אתרוג אף דמוכח דנגמר פריו אבל הדר לא הוי עד שרובו משתנה למראה אתרוג. אבל האחרונים חולקים עליו והקילו בזה וכ"פ המשנ"ב שם סקס"ה ושעה"צ סקס"ט.

אולם בביכורי יעקב ס"ק מט הוכיח כשי' הב"ח משי' הטור שהובא במג"א סי' תרמ"ט ס"ק כ"ז, שמה דחסר כשר בשאר הימים, דמ"מ בעינן שישאר עכ"פ שיעור אתרוג בכביצה, ואפילו הי' בו כשיעור ביצה קודם יום טוב, ונצטמק עד שאין בו שיעור כביצה פסול, והרי טעם דפסול אתרוג פחות מכביצה מבואר בגמרא שם דלא גמר פריו, וזה ע"כ לא שייך רק אם בתחלת גידולו לא הי' בו כביצה. אבל בנצטמק, וכש"כ בנחסר וכבר הי' בו כביצה, למה יפסל משום שיעור. אע"כ דס"ל כיון דלהס"ד דגמרא הטעם דפסול פחות מכביצה משום הדר הוא, גם לפי המסקנא קאי טעם זה לדידן, רק דלר' יהודה מפרשינן טעם אחר משום דלא גמר פרי, וכל שלוקח פחות מכשיעור ביצה אפילו נחסר לבסוף ליכא הדר ופסול, א"כ ה"ה ג"כ לענין ירוק וכדעת הב"ח. ולפ"ז לענין שיעור כביצה אם יצטמק לפחות מכשיעור אף דנגמר הפרי יהי' פסול דסו"ס ל"ה הדר. ובתוס' ביכורים שם הובא השגת הג"ר שמחה בהג"ר יצחק דוב במברגר זצ"ל דרק באתרוג חסר בעי' שישאר שיעור כביצה אבל באתרוג שלם סגי גם בהצטמק לפחות מביצה. והביכורי יעקב חולק עליו. עי"ש. וכ"פ בנשמת אדם והובא להלכה בביאור הלכה בסכ"ב ד"ה פסול ומבואר דפסק המשנ"ב דלמסקנא קי"ל טעמא דהדר לענין שיעור כביצה וא"כ צ"ע למה לענין ירוק ככרתי פסק להקל דלא כב"ח. וכנר' שיש חילוק בין פסול ירוק ופחות מכביצה ולא עיינתי בזה כל הצורך. ואכן ד' החזו"א סי' קמ"ח סק"ב דגם אתרוג שהצטמק מברכין עליו דלמסקנא אין טעמו מחמת הדר, וכן צידד בשו"ת אבני נזר או"ח סי' תפ"ב אות א' ומ"מ פסלו דאינו נחשב דרך גדילתו.

אי שייך פסול לא מינכר לקיחה בפחות מכביצה

והנה באמת לענין אתרוג פחות מכשיעור יש לדון עוד פסול בזה מטעם שאולי אין הלקיחה ניכרת, דהנה בגמ' לה. פריך דאולי פרי עץ הדר הכוונה לפלפלין דטעם עצו ופריו שוה ומשני "התם משום דלא אפשר. היכי נעביד? ננקוט חדא - לא מינכרא לקיחתה, ננקוט תרי או תלתא פרי אחד אמר רחמנא, ולא שנים ושלשה פירות, הלכך לא אפשר" הרי מבואר דאם זה קטן מאד יש פסול חדש הנקרא "לא מינכר לקיחה" ויל"ע לפ"ז האם י"ל דבפחות משיעור ביצה יפסל מצד דלא מינכר לקיחתה וא"כ גם בנצטמק יפסל מטעם זה.

אולם בביכורי יעקב סקנ"א שלל זה דהרי מגמ' זה גופא מוכח דגם פחות מכביצה מינכר לקיחתה דהרי גם בג' פלפלין נחשב מינכר ושיעורם הוא וודאי פחות מכביצה. ולכן מסיק להלכה דבנצטמק יטלנו בלא ברכה והועתק בביאור הלכה שם. אולם בס' מקראי קודש סוכות ח"ב סי' כ"ט הביא שהג"ר אהרן קוטלר זצ"ל החמיר בזה כיון שבפחות מכשיעור לא מינכר לקיחתו. ובאמת יש בזה תוס' מפורש בסוכה ל. בד"ה משום דהוה שכתבו דאתרוג של אשירה פסול מטעם דכתותי מיכתת שיעורי' והוסיפו "דאתרוג נמי בעי שיעור כאגוז או כביצה דאף על גב דאמרינן לקמן [לא:] טעמא משום דלא גמר פירא, מכל מקום בעינן דמינכר לקיחתה דמהאי טעמא פסלינן לקמן [לה.] פלפלין". מפורש בדבריהם דפחות מכשיעור לא מינכר לקיחתה וצ"ל דלדעת ר' מאיר רק בפחות מכאגוז לא מינכר לקיחתה, אלא שצ"ע דלמה לא הוזכר טעם זה בגמ' לא: כשרצו להוכיח דר"י ס"ל פסולא דהדר והו"ל לדחות דזה מצד דחסר בהיכר הלקיחה.

אי שייך כתותי מיכתת שיעוריה בשיעור אתרוג

והנה בעיקר מש"כ התוס' דשייך כתותי מ"ש בשיעור אתרוג, מבואר מדבריהם דמצד חסרון גמר פירא ל"ש כתותי מ"ש, והטעם פשוט דהשיעור הוא רק לסימן שנגמר פריו וא"כ לא איכפ"ל בזה דמיכתת שיעורו אבל בשיעור חסרון היכר לקיחה שייך שפיר כתותי מ"ש. אולם דו"ז הג"ר בצלאל זצ"ל בספרו ברכת יו"ט על הרמב"ם פ"ח מלולב דן בענין זה באריכות, אחרי שבירר של"ש דין כתותי מ"ש בדבר שאין שיעורו בעיקר החפצא כמו גט דאף שצריך שלימות אבל אין דין שיעור, ולכן כתבו על איסורי הנאה כשר וביאר הר"ן גיטין כ. דל"ש כמ"ש רק בדבר הצריך שיעור כשופר ולולב, והוסיף בתורת גיטין [אה"ע קכד ס"ק א] דרק בדבר שצריך שיהיה השיעור מחובר ביחד בשלימות כשופר ולולב, אבל בדבר שאף אם הוא כתות כשר לא שייך לומר כמ"ש ולפ"ז בטומאת אוכלין שאפי' הוא מפורר מטמא טומאת אוכלין כמ"ש הראב

More in this printout

View the whole printout