וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא, וראהו הכהן וטמא אותו (יג, ג)
לשם מה הדברים נשנים ונאמרים פעמיים: "וראה הכהן" ושוב: "וראהו הכהן"? אלא מסביר בעל המשך חכמה זי"ע – הדין הוא, שאם נצטרע אדם בחג, מניחים אותו חופשי במשך כל יום החג, אפילו אם מראהו של הנגע טמא. והוא הדין גם בחתן, שמניחים לו בשבעת ימי המשתה, ואין משביתים את שמחתו. כי הדרך שנוהגים במצורע אינה תלויה אפוא בנגע בלבד, אלא גם בשעה ובנסיבות... וזה משמעו של הפסוק: "וראה הכהן את הנגע", קודם לכול צריך הכהן לבדוק את הנגע, אבל בנוסף לכך: "וראהו הכהן", צריך הכהן לראות את האיש ולבחנו, להתחשב במצבו ובנסיבות שהוא נתון בהן...
ולפי ההסבר הנ"ל אפשר גם להבין את דברי הגמרא '"כהן שסומא באחת מעיניו אסור לראות את הנגעים (שבועות ו). כי כל נגע, בין של יחיד בין של רבים, צריך בחינה "בשתי" עיניים... בעין אחת צריך לראות את הנגע, ובשנייה – את הסיבות שגרמו לכך. ואילו כהן, שהוא "סומא באחת מעיניו", שהוא רואה רק את הנגע, את הצד השלילי ואינו חודר אל הסיבות העמוקות שגרמוהו, ורק אינו טורח למצוא צד זכות – כהן כזה הריהו פסול...
