מכת צפרדע
בביאור הטעם שנענשו המצריים בצפרדעים
בילקוט שמעוני (רמז קפב) כתב טעם מדוע נענשו המצריים בצפרדעים, לפי שהמצריים בקשו לאבד אומה שעתידה לקבל את התורה שנמשלה למים, יבוא דבר שגידולו ומחייתו במים ויפרע מהם. שרצו המצריים לאבדם כשאמרו כל הבן הילוד היאורה תשליכהו וכן כשאמר פרעה למיילדות שיהרגו את הנולדים.
לבאר, דאף שכולם ניצולו וכמו שאמרו בגמרא (סוטה יב:) שהיו להם הרבה ניסים וניצולו, ונמצא שלא הצליחו המצריים במזימתם להרוג את הנולדים מישראל, מכל מקום נענשו על כך, משום שאצל העכו"ם הקב"ה חושב את המחשבה כמעשה (ירושלמי פאה פ"א ה"א), ולכך נענשים אף על מחשבתם הרעה.
י"ל שאף שניצולו התינוקות מהמיתה ועוד על ידי ניסים שעשה עמהם הקב"ה, מכל מקום במה שחשבו המצריים לעשות להרוג את בניהם, גרמו צער גדול לאביהם ואמם של התינוקות בעת שהשליכו אותם ליאור, שהרי לא היו יודעים שסופם שיהיו נצולים, ומחמת כן בא על המצריים עונש. (ע"פ 'זרע שמשון' פרשת וארא סוף אות י)
