שפרעה חטא בחמשה חושיו, מצינו שבחוש הראות עשה עין הרע בבני ישראל, פן ירבה ויקוצו כקוצים היו בעיניהם. ובחוש השמע אמר לא ידעתי את ה', ואמרו במדרש (שמו"ר ה יח) שמעולם לא שמע שם זה ולא שמע זה המלך. ובחוש הריח כתיב אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה וכו'. ובחוש הטעם כתיב זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם, השתא תבן לא היו נותנים להם, דגה בחנם היו נותנין להם, ובודאי שהיו מזונותיהם בצמצום ובעינוי, שהרי לנשים צדקניות היה מזמין להם הקב"ה (יומא עה.) בכדיהם מחצה מים ומחצה דגים, ואם היו להם מזונות כדי צרכם לא היו צריכים לנס זה. ובחוש המישוש כתיב ויוכו שוטרי בני ישראל וכו'.
ולכן לקה עשר מכות ובכל חוש לקה שתי מכות, היה להם חשך בחוש הראות (שמות ח יח) ואפלה וגם מכת הערוב, דכתיב והפלתי ביום ההוא את ארץ וכו' לבלתי יהיה שם ערוב ושמתי פדות וכו', ובעיניהם היו רואים ההפרש בינם ובין ישראל. היה להם קולות אלוקים חוש השמע והאוזן וברד, ומכת בכורות דכתיב בה ותהי צעקה גדולה בכל ארץ מצרים. היה להם מכת הדבר, ונודע שהחולי הזה נולד בר מינן מעיפוש האויר, וגם במכת הצפרדעים כתיב ויצברו אותם חמרים חמרים ותבאש הארץ. היתה מכת הדם וגם מכת הארבה שאכל כל עשב הארץ ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה. היה שחין פורח אבעבועות ומכת כנים. וכנגד חוש המישוש מכת שחין ומכת כנים.
('זרע שמשון' פרשת וארא אות ג וראה עוד שם שמרחיב רבנו לבאר הטעם שהוצרכו ב' מכות כנגד כל חוש)
