Skip to content
היכל החתם סופר

בפתח ההיכל

  • Vayeira
  • 5787
  • Hebrew
View printout

עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה

בכת"י של תלמיד רבינו זי"ע (הובא ב'מאמרים חדשים' פרשת מטות) מביא את מה שהגיד רבינו בשם 'הגאון אחיו של הפלאה זצלה"ה', הלא הוא הגאון הקדוש רבי שמעלקא מניקלשבורג זי"ע, בביאור הפסוק (כב, יב) 'עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני', והוא לכאו' פלא שעתה שמקיים ציווי ה' שלא לשחוט את בנו, רק עתה נתגלה כי ירא שמים הוא, ולא מעיקרא כשהסכים להעלותו לעולה.

זאת בהקדם מה ש"כתבו חכמי המוסר שיותר במדרגת [הצדיקים] שיהנה בעולם הזה, אמנם כוונתו הוא רק לשמים, [ועדיף] ממי שמתענה, כי המתענה ודאי כוונתו לשמים כי הלא אין לו שום הנאה והוא מענה את גופו, אמנם המעלה היותר גדולה הוא מי שיאכל בשבת תפנוקי מעדנים וישתה עסיס רימונים ובכל זאת אינו נהנה רק לפי שציוהו הבורא ית״ש להתענג בשבת הוא העובד האמיתי אשר בו בחר ה׳...".

ובזה ביאר הרה"ק רר"ש מניקלשבורג, דהנה ממה שהסכים אברהם אבינו לשחוט את בנו יחידו, והסכים כן בשמחה למען שמו ית', עדיין לא היה כל כך מוכח שירא אלקים הוא. דכל איש ישראל ודאי יסכים לכך ויעשה כן בלב שלם. אך עתה כאשר נצטוה 'אל תעש לו מאומה', ותמורת לשמוח בהצלת בנו, היה שש ושמח לקיים מצות ה' של 'אל תעש לו מאומה', זהו ודאי מדריגה גדולה. ועל זה אמר 'עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה. [ותלמיד רבינו הגאון רבי יהודה מודערן זצוק״ל בספרו 'פרי העץ' (פר׳ תצוה) מביא פירוש זה בשם רבינו עצמו, וכן מובא פירוש זה בכמה ספרי חסידות].

ובענין זה יש להביא מה שכתב בחוט המשולש (עמ׳ קמט): "ושמעתי שסיפרו לזקיני החת״ס זצ״ל מהגאון הקדוש מהר״ם בנעטה זצ״ל, שאינו אוכל כי אם כדי להחיות את נפשו, וענה זקיני "ניט עססען לשם שמים איזט קיין זא קונסט, אלס יא עססען לשם שמים" עכ״ל..." [ההימנעות מאכילה לשם שמים אינה עבודה כ"כ כמו האכילה לשם שמים].

ובקשר לזה ראה בתולדות מהר"ם בנעט (אפען תקצ"ג עמ' כ) שמהר"ם רשם בתוך סידורו 'תפלת השל"ה' בזה"ל: "הריני נודר לה' אלקי צבאות לבלתי אהנה מהנאת עוה"ז זולת מה שהיא לצורך גדול ולתועלת בריאת גופי". וסיפרו הגאונים הלבושי מרדכי ממאד והבאר שמואל מאונסדארף זצ"ל כי מרן החת"ס קנה סידור זה בכסף מלא והתפלל בה בכל ר"ח, ואמר מרן כי נדר זה לא כל כך גדול, רק כדי לקיים את הנדר מבלי לעבור עליו במשהו צריכים להיות בעל רוח הקודש ('מליצי אש' י"ג מנחם אב, ו'אוצרות הסופר חלק כ' בשם הגרע"י לעבאוויטש אב"ד וויען זצ"ל). והגר"ש עהרנפעלד זצ"ל אב"ד מאטערסדארף הוסיף, כי מרן החת"ס תמה על נדר זה: "וכי צריך נדר שלא לאכול יותר מכדי צורך חייתו" (מפי נכדו הגרא"א עהרנפעלד שליט"א ראש ישיבת המתיבתא בב"פ).

More in this printout

View the whole printout