· מדברי ומנהגי רבינו זי"ע ·
מצות מילה (א)
שלום זכר · קוואטר · חובת האב במצות מילה · המוהל, ומי כשר למול · סנדק · מעשה המילה, מציצה, ופריעה · מעלת וסגולת מצות מילה · ברכות ותפילות המילה · מקום המילה · קריאת השם · ענינים שונים · סעודת הברית · שלישי למילה · ערל קודם שנימול, ודיני מתו אחיו מחמת מילה · מילה בשבת
שלום זכר
טעם סעודה זו
טעם סעודת זכר שעושין בשבת ראשונה שנולד קודם מילה, דכיון ששכח הקטן תורתו, על כן אינו ראוי לקבל פני שכינה טרם יעבור עליו שבת אחת, על כן סעודה זו יש בה שני הטעמים גם יחד, הן לנחמו על תורתו שלמד, והן להכינו לקבל פני שכינה שאינו בלא השבת מחמת שיכחת תורתו (דרשות ח"א דף קע"ח ע"ב, ובזה קשר שני הטעמים שנתן הט"ז ושזרם לטעם אחד, ע"ש).
קוואטר
הבאת התינוק למילה
הבאת התינוק למילה ע"י האשה הנקרא קוואטרין, הוא מצות סנדקאות וצורך מצוה, וכל שכן החזרת התינוק אל אמו אחר הברית מצוה רבה יש בו, וצורך גדול, ובכלל פיקוח נפש הוא (שו"ת יו"ד סי' קס"ב, וע"ש דבאשה שאין לה עוד מצוה במילה, הבאת התינוק הוא גמר המצוה שלה. ומ"מ אין נכון שתסע אשה להיות קוואטרין עם אמה באופן שמשועבדת לבעלה, ע"ש. הביא דבריו הפת"ש סי' קפ"ד סקכ"ו, ועי' ספר פסקי הוראה סי' קפ"ד הערה קכ"א).
שלא בימי טהרה
שלא בזמן טהרה גם יכולה להיות קוואטרי"ן, אלא שתמסור התינוק לבעלה ע"י ילדה המפסקת בינו לבינה, כאשר שכיח וידוע כמה פעמים, או להניח התינוק על העמוד והוא יקבל משם (תשובת מרן הנדפס בקובץ כתבי קודש בסו"ס דעת חתם סופר ח"ב עמו' י"ג. וע"ע דרכ"ת סי' קצ"ה סק"ט, וספר פסקי הוראה סי' קצ"ה סעי' ב' אות ל"א).
חובת האב במצות מילה - א
חלק האב במצוה זו
דבר הבא לאדם במציאה בלא יגיעה יש לו הנאה כי יודע בבירור שמאת ה' הוא לו, וה' ברצונו הזמין לו המציאה, מאידך דבר הבא ע"י טורח אין הנאה זו, אבל יש הנאה אחרת כי אדם חביב בעניו דבר שיגע בה, ובמצות מילה איכא תרתי, השי"ת מזמין לו את הבן כמציאה, כי אין ביד האדם להזמין לעצמו בן, מאידך ע"י השתדלותו וטורחו במצות מילה חביב לו כדבר שיגע בה (דרשות דף קע"ט טור ב').
מצוה בו או מצוה יותר בשלוחו
בעלמא בכל המצות מצוה בו יותר מבשלוחו, אולם גבי מצות מילה אפשר דמצוה בשולחו יותר מבו עצמו, ומכל מקום צריך עיון לדינא כי הוא דבר חידוש (שו"ת חת"ס או"ח סי' קנ"ט ד"ה ואיידי. אמנם ראה בספר 'חת"ס מילה' עמו' רט"ז דכנראה מרן עצמו לא רצה לסמוך על חידוש זה, ומל בעצמו את בניו כמובא בפנקס המוהל שלו).
אב היודע למול אם יכול לכבד אחר למול
גם אב שהוא עצמו מוהל מומחה, יכול למנות שליח מוהל אחר שימול את בנו (כן מצינו שהיה מרן מוהל אצל נכדו בן חתנו הרבני ר' דוד הרש עהרנפעלד זצ"ל, ביום ג' ט"ו סיון תקצ"ט, כמובא בפנקס המוהל של מרן זי"ע. ודייק מזה בספר 'חתם סופר מילה' שהגם שהיה אבי הבן רבי דוד הרש בעצמו מוהל מומחה, כיבד ועשה שליח את חותנו מרן זי"ע למול בנו)