· שביבי אור מחיי רבינו בתקופה זו ·
מכתב קנאות על כבוד התורה (ג)
כפי שראינו בשבוע העבר, רבינו שיגר מכתב חריף למחבר הקונטרס 'דובר מישרים', המחבר שהיה ת"ח צעיר נפגע עד עמקי נשמתו, ורבינו החת"ס ברוב ענותנותו עמל לערוך מכתב פיוס והסבר על דבריו להפיס דעתו.
ואכן, בראות ר' זכריה ישעיה את מכתב הפיוס, השיב למרן במכתב נרגש בו כתב: "חי נפשי! כי בהשיגי מכתבו כמעט אחבקהו ואנשקהו, ואשמח לקראתו כמוצא שלל רב... ולא אמצא עוד בדבריו פגיעה בכבודי, אף אם יבזני ויקללני יען אדע כי מאהבתו ייסרני וכאב את בנו ירצני".
יצויין, כי כאשר פנו אליו הגאונים מלעמבערג עצמם בבקשת הסכמה, הזכיר להם החתם סופר את המאורע והזהירם: "נא ישימו עין על הוספת הגהותם שלא יארע לנו כאשר כבר נהיתה כי רבו מבקרי המומין".
לסיום יש להביא את תוספת הדברים שכתב רבינו החת"ס בסוף מכתבו האחרון לאותו מחבר (נדפס בשו"ת חת"ס החדשות סי' ל"ג), דברים שיש ללמוד מהם רבות על רום מדריגת מידותיו וגודל ענוותנותו של רבינו החת"ס זי"ע: "בקונטרסו קרא תגר על תואר גאונים, ידע מעלתו מיום שהורגלו בני מדינתו בתואר גאון אמיתי גילו ופרסמו שסתם גאון אינו אמתי, אבל חוששני שגם אמתי אינו אמת - אבל אמת מ"ש מעלתו וכפל ושלש על כי בחפזי אני כותב. וכן הוא אז וגם עתה וכל כיוצא בזה, כי אין הדברים ספונים וחשובים בעיני לבלות זמני ולעיין בהם כלל, אני זקנתי ושבתי ובעו"ה לא זכיתי למאור תורה, ואין לי פנאי לחבר חיבורים ולא לגלות שגיאות אחרים. אך זה לי משנת תקמ"ו ואילך מלמד תינוקות אני עם בחורים עד שיגיעו ויבינו שאין בי ממש אז יבואו וישמשו אחרים תחתיהם. וזה חלקי אשר ישאר אחרי, ויתר הדברים אני עושה בנחיצה כהולך ע"ג גחלים, ואגב שיטפי רהוט לי גמרא לפעמים והאמת אתו עמו בזה..."
כב חשון תרל"ו | רבי מיכאל (ב"ר יוסף) הופמן | תלמיד החת"ס, אביו של הדיין מפאפא רמ"י הופמן, ר"מ בסערדאהעל ושם מנו"כ כב [כג] חשון תר"נ | רבי יהודה (ב"ר יעקב קאפל) פראנקפורטער | תלמיד החת"ס, מחידושי החת"ס שהעתיק נדפסו בתורת משה, רב ומגיד בחברת פועל צדק בפרעשבורג ושם מנו"כ