דף לט ע''ב
נט. בגמ' אמר ר' אלעזר נפגם ולא ניטל כיס ולא זכרות תניא נמי הכי נפגם ולא ניטלכיס ולא זכרות אמר ר' יוסי בן המשולם מעשה בעינבל אחד שנטלו זאב וחזר לאיתנו. היינו דבזובן שהוא הכיס שבו מונח הגיד של זכרות רק בנפגם הוי מום שאינו חוזר ומתירו, אבל בניטל לגמרי הוא חוזר
המתירו. אבל קשה דאם כן למה כשנפגם הכיס נתירו, הרי אפשר ליטלו לגמרי ובכך יחור לאיתנו שיגדל שלם שוב. ואולי המציאות אינו כן, שאי אפשר ליטלו סתם וסכנה הוא לו, ורק אם כבר ניטל
לאיתנו ואין זה מום
ס.
ולא הסתכן יחזור איתנו. או יש לומר דבאם נפגם כשעדיין לא ניטל כבר לא יחזור לאיתנו אם ילנו עכשיו, דכבר נפגע אבר זה לגמרי ושוב אינו חוזר, וצריך עיון למעשה מה המציאות בו.