דף מ ע''ב
סא. בגמ' או שאין בה שלש חוליות וכו' אמר רב הונא בגדי שתים הרי זה מום שלש אינו מום בטלה שלש הרי זה מום ארבע אינו מום מיתיבי בגדי אחת הרי זה מום שתים אינו מום בטלה שתים הרי זה מום שלש אינו מום תיובתא דרב הונא ורב הונא מתניתין אטעיתיה איהו סבר מדרישא בגדי סיפא נמי בגדי ולא היא רישא בגדי וסיפא בטלה. היינו דרב הונא דאמר דבגדי שתים הוי מום ובטלה שלש הוי מום, ודלא כהמשנה שהקשו מינה עליו דכתיב בה בגדי שתים לא הוי מום ובטלה שלש לא הוי מום, זהו משום דרב הונא הבין דמשנתינו דאמרה שאין בה שלש חוליות הרי זה מום בגדי איירי כמו ברישא, וממילא לכך אמר דבגדי שתים הוי מום, אבל למעשה משנתינו בטלה איירי, והנכון כהמשנה שהביאו כאן דבגדי אחת הוי מום
ושתים לא הוי מום. אבל קשה דגם אם למד רב הונא דמשנתינו בגדי איירי, עדיין קשה דסתירה איכא בין המשניות דכאן כתיב שתים הוי מום, ובמשנה שהביאו כאן כתיב דבשתים לא הוי מום, ואיך יתרץ רב הונא הסתירה. וצריך לומר דהוא היה סובר דמחלוקת תנאים איכא בזה, ועל אף דכאן לא מצינו חולקים בדבר, מ''מ אין זה סתם משנה. רק דא''כ קשה מה היה התיובתא על רב הונא מהמשנה שהביאו, הרי אם יש לו סיעעתא ממשנתינו למה הוי תיובתא. וצריך לומר דלגמ' היה ברור דהמשנה איירי בטלה ולכך שפיר איכא תיובתא לרב הונא משם, דאין לו תנא דמסייע לו, רק דהוא אמר דבריו דמתניתין אטעיתיה.