מדור השו"ת
מלוקט משיחות קודש תשובות לשאלות שנשאלו לכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א
ע"י התבטלות להשי"ת פועלים ישועות
{המשך מהמדורים הקודמים}
כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א פתח ואמר:
הבעייה היא שהאדם אינו רוצה להתבטל אליו ית' משום שכך נעים לו יותר (להישאר במצבו) ורק לאחר שהוא שקוע בצרות עד צוואר הוא כבר מבין שאינו יכול לפעול בעצמו את הישועה שלו, או אז הוא מתחיל להתבטל אל הבורא ית'.
שאל השואל:
הרי סוף כל סוף רואים אנשים שסובלים צרות וייסורים ומסכימים להתבטל אליו ית' ואעפ"כ אינם זוכים להיוושע?
ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א:
אין זו אמת, כל מי שעדיין לא זכה להיוושע הרי זה משום שאינו מוכן להתבטל אליו ית' באמת. והראייה, כאשר יבוא מאן דהוא ויפגע בו ויאמר לו שהוא "אינו שווה מאומה" וכיו"ב דברים של פגיעה, הוא ייפגע מאוד ויכעס, משמע שלא התחיל כלל בעבודת הביטול אליו ית'.
(*)
שוב שאל השואל:
והרי סוף כל סוף, אדם שהוא תלמיד חכם באמת ועובד ד', אזי אדם כזה בראותו שיש לו נפילה פה ושם, עדיין יש לו "תמיכה" עצמית: הרי הוא מחבר ספרים ועובד ד' ויש לו במה לאחוז מעצמו אם כן אפשר שייפול ולא יתבטל אליו ית'. משא"כ אדם פשוט כמוני, שיודע מך נפשי שאין לי כלום, מדוע גם לי יש נפילות בעבודת ד'?
ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א:
ראשית עליך לדעת שגם 'מחברי הספרים' אין זו תורה "שלהם", אלא ה' יתברך הוא החונן לאדם דעת ונותן לאנוש בינה, כי מפיו דעת ותבונה, והוא המלמד תורה לעמו ישראל, אין זאת כי אם ד' אחד ושמו אחד והכל שלו וממנו יתברך, ואין האדם יכול להחזיק מעצמו מאומה, גם תלמידי החכמים הגדולים ביותר יודעים שהתורה שלהם איננה "שלהם" אלא משלו ית'. ושנית, כל אדם באשר הוא אדם, גם האדם הפשוט, כל חד לפום דרגא דיליה, מחזיק מעצמו, בכל מה שהוא עושה ועובד, ועל כן מביאים לו מן השמים כשלונות ונפילות.
(ליל שב"ק פ' פקודי תשע"ו)