עובדות שכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א
סיפר שהיה בדידיה
בכוח האמונה ממשיכים ישועות למעלה מדרך הטבע
מעשה היה באדם אחד שאשתו ירדה מדעתה, רח"ל, והיתה מתרוצצת כמשוגעת ברחובות העיר וביישה את בעלה ואת המשפחה בבזיונות גדולים, באו אליו חבריו והפצירו בו שיגרשנה, שהרי הבושות הללו יפריעו לו לחתן את ילדיו ולשדכם בשידוכים מכובדים והגונים.
ואולם הבעל הגיע אלי לדעת המעשה אשר יעשה, יעצתי לו שישיב להם שאין בדעתו לגרשה, מאחר שזהו הזיווג שלו שזימן לו הקב"ה, משמע שאיתה הוא צריך לחיות ועליו לקבל את הגזירה הזו ולא לגרשה. ושיעמוד איתן בכך, והשי"ת יהיה בעזרו, ואכן לאחר שעמד איתן בדעתו במשך זמן מה, הנה הרגישה האשה שהכל מתנגדים לה ורק בעלה נוהג בה בדרך רכות כמי שאוחז ממנה, ומתוך כך נתרכך ליבה והחלה מעט מעט לחזור לדעתה ולשפיותה, וסופה שנרפאה כליל ממחלתה הנפשית וחזרה להיות כאחד האדם.
בספה"ק 'חובות הלבבות' מבואר עניין 'ברית כרותה לשפתיים' (מו"ק יח, א), שכל דיבור שהאדם מוציא מפיו בשפתיו כך הריהו גוזר לעצמו לטב או ח"ו למוטב, וכאשר יהודי מאמין שהכל מעשה ה' המה, בלתי לבדו ית', כך הן ההשפעות לאדם. יהי רצון שכל אחד יקבל על עצמו להיות מהמאמינים באמונה שלמה בבורא ית', אשר הוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים, ומכאן ואילך נהיה אף אנו מהמאמינים בו ית' באמונה שלימה ויהי רצון שיושפעו עלינו כל צינורות השפע דלמעלה אכיה"ר.
(צפרא דשבתא פר' ויקרא זכור תשע"ו)