ספר אור יחזקאל (שיחות מורינו המשגיח הגה"ח רבי יחזקאל לעוינשטיין זצוק"ל , מנהלה הרוחני של ישיבת פוניבז' בא"י, ומלפנים בישיבת מיר בארץ ובחו"ל, חלק ב (אלול ) בני ברק תש לח 'עמ ,י , עבדות - התרופה ליום הדין)
וְשַׁ בְ תֶּ ם וּרְ אִ יתֶּ ם בֵּ ין צַׁ דִ יק לְ רָ שָ ע בֵּ ין עֹ בֵּ ד אֱ לֹ ק ִים לַׁ אֲ שֶּ ר ל ֹא עֲ בָ דוֹ (מלאכי ג יח) ועיין בחז"ל (חגיגה ט) מה שביארו בזה בין שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה פעמים ואחד, והוא ענין עמוק וכבר ביארנו ענין זה כמה פעמים , אבל עתה ברצונינו לבאר פשוטו של מקרא , "עו ֹבֵּ ד אֱ לֹ ק ִים." העיקר הנדרש מן האדם הוא להיות עובד אלוקים . לא לחיות פשוט במהלך הרגילו כבע ל חי, אלא לעבוד , דהיינו לעמול ולטרוח ככל שביכולתו . ובזה נמצאת כל הגדלות, ולא כמו הבנת בני אדם שהעיקר הוא גדלות, אלא שכל הגדלות טמונה בהיותו עובד. ויתכן שאף הנמצא עדיין במדריגה פחותה , אבל בשעה שהוא עובד ועושה כל מה שבאפשרותו הוא הנקרא גדול . וכן בענין עבודת האלול וההכנה לר"ה , העיקר נדרש הוא עבדות , עבודה ויגיעה ועמל בכל כוחותיו .
דברים אלו נאמרים כמעין עצה ותקוה לאדם . לו נבדוק את מצבינו הרוחני ע"י לימוד המוסר או בדרך אחר , נראה כי אין בנו מאומה, ורחוקים אנו מאוד מכל העיקרים הנדרשים מן האדם. וכב ר אמר הנביא ישעיה (א ה- )ו כָל ר ֹאש לָ חֳ לִ י וְכָל לֵּ בָ ב דַׁ וָּי, מִ כַׁף רֶּ גֶּל וְעַׁ ד ר ֹאש אֵּ ין בוֹ מְ תֹ ם , פֶּ צַׁ ע וְחַׁ בוּרָ ה וּמַׁ כָה טְ רִ יָה . ומה נאמר אנן יתמי דיתמי , כי אין לנו אף נגיעה כל שהוא ביסודות הנדרשים מן הא דם , ולו יבו א האדם לפני הקב"ה בכח מעש יו , אין לו ר"ל כל תקוה לזכות בדין. התרופה היחידה שיש לנו הוא רק כאשר נבוא מכח עבודתינו, שאנו משתדלים לעשות בכל כוחותינו. דברים אלו בבחינת חידוש הם , ואינם ידועים כלל להמון העם . הלומד מוסר הוא שיכול להבין דברים אלו , וע וד נביא מאמר חז"ל ביסוד זה, אך אף מפשוטו של הכתוב מבואר עיקר זה , דהכל תלוי בעבודה .
