בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ (א,א)
על דרך הרמז, שִׁית ירמוז לבריאת היצר הרע ולהתשתו. ועל דרך אל תקרי. אל תקרי בְּרֵאשִׁ֖ית אלא בְּרָא שִׁית. ואל תקרי שִׁית אלא תֶּשִׁי. ככתוב בפר' האזינו (לב,יח) צ֥וּר יְלָדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹלְלֶֽךָ. ופירש רש''י שם לשון התשה. ואם כי פשט הדברים שאתה מַתִּישׁ כביכול את הקב''ה בכך שוַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹלְלֶֽךָ, אך לעומקו של מקרא, ניתן לדרוש: צ֥וּר יְלָדְךָ֖ על מנת תֶּ֑שִׁי, על מנת שתהא מתיש את יצר הרע. שֶׁכֵן יְלָדְךָ֖ מוטעם בטיפחא והיא כעין הפסקה קלה, ואשר על כן ניתן לדרוש צ֥וּר יְלָדְךָ֖. על מנת תֶּ֑שִׁי, וכיצד תתיש את יצר הרע עלי ידי עסקך בתורה.
וליכא מילתא דלא רמיזי באורייתא, שכן בארמית וַתִּשְׁכַּ֖ח פירושו ותמצא, ואשר על כן ידרש: צ֥וּר יְלָדְךָ֖. על מנת תֶּ֑שִׁי, על מנת שתהא מתיש את יצר הרע על ידי עסקך בתורה, ובכך וַתִּשְׁכַּ֖ח, ותמצא את אֵ֥ל מְחֹלְלֶֽךָ, לשוב אליו בלבב שלם.
ועוד מובא בבראשית רבה: ר' הֹושַׁעְיָה רַבָה פָתַח (משלי ח, ל): וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם וגו'.
מאי אָמוֹן, אֻמָּן. הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת אֲנִי הָיִיתִי כְּלִי אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל הַקָדוֹשׁ בָרוּךְ הוּא. בְּנֹהַג שֶׁבָעוֹלָם מֶלֶךְ בָשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָלָטִין, אֵינוֹ בּוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַעַת עַצְמוֹ אֶלָא מִדַעַת אֻמָּן, וגו' כָּךְ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבִּיט בַּתּוֹרָה וּבוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים. וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא תּוֹרָה, הֵיאַךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ.
ואשר על כן, לעומקו של מקרא ירמוז הכתוב למה שאמרו חז''ל (קידושין ל עמ'ב) ת''ר אמר להם הקב''ה לישראל בָּנַי בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו.