על דרך הסוד, בהקדמה לתיקוני הזהר דף ט' עמ' ב', השם השולט בחדש חשון הוא ּוהַ הַ יְּ היוצא מראשי תיבות ּודְּבֶָֽשׁ הַּיָֹ֣ום הַזֶָּ֗ה יְּ'ה'וָ֨'ה. ומובא בשם האריז"ל לכוון שם זה במוסף של ר"ח בברכת מקדש ישראל וראשי חדשים. וביותר יש לכוונו עם שם א'ה'י'ה כזה: ּוּיהַהַהַהַיְּאְּ.
ויש הנוהגים לכוונו כבר בשבת מברכים בעת ברכת החדש.
ובשימת לב לשני הפסוקים מהם בא זה השם, דברים כו, טו-טז' פר' כי תבא הרי הם מתאימים להזכרת ושאלת הגשמים, הבאים בעקבות המעשים הטובים.
הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן-הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת-עַמְּךָ אֶת-יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: הַיּוֹם הַזֶּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.
וכמובא בתיקונים, כאשר האות ו' והאות י' בשם ה' הם לפני האות ה', הרי החסד שולט. וכאשר הם לאחר האות ה' הרי הגבורה שולטת. ובנידוננו, בחלקו הראשון של חדש מרחשון, רק מזכירין גבורות גשמים, ולכן עדין החסד שולט. ואשר על כן האות ו' קודמת לאות ה'. כזה: ּודְּבֶָֽשׁ: הַּיָֹ֣ום. ובחלקו השני של החדש החל מז' במרחשון, כששואלין על הגשמים, ומבקשים מִטְּרוֹת עוז, שולטת הגבורה. כשהאות י' היא אחרי האות ה' כזה: הַזֶָּ֗ה יְּ'ה'וָ֨'ה.
והוא הצירוף הק' ו'ה'ה'י' היוצא מן הפסוק ּודְּבֶָֽשׁ: הַּיָֹ֣ום הַזֶָּ֗ה יְּ'ה'וָ֨'ה.
ועל דרך הצח, לאחר חדש תשרי בו הומתקו הדינים כדבש, נמשכת המתיקות לתוך חדש מר-חשון, להפוך המר למתוק, בהמתקת שם ה' היוצא מן הדבש:
ּודְּבֶָֽשׁ: הַּיָֹ֣ום הַזֶָּ֗ה יְּ'ה'וָ֨'ה
ובצירוף עם שם אהי'ה כנ''ל הרי הוא כזה: ּוהַהַיְּ ּיהַהַאְּ ּוּיהַהַהַהַיְּאְּ