איך שליח ציבור מתכונן

חשוב מאוד לטבול במקווה בערב ראש השנה ובימי ראש השנה בשחרית.

מנהג עתיק הוא - וכן הורו נשיאי חב"ד - שהיורד לפני התיבה, ובפרט בימים הנוראים, יעבור תחילה על כל התפילות, ובפרט על כל הפיוטים (וכיום יש מחזורים וספרים רבים לביאורי תפילה), כדי לדעת לכל הפחות את פירוש המילות כפשוטו, ומובן מאליו - לדעת את דיני התפילה בכלל, ודיני הש"ץ בפרט. ואף אם עשה כן אשתקד, יעשה כך בכל שנה מחדש, כמה ימים קודם שיירד לפני התיבה.

שאלה: מה הן ההכנות שליח ציבור צריך לעשות לקראת הימים הנוראים?

תשובה: ההלכה מעמידה דרישות רבות לפני שליח ציבור הנבחר לייצג אותנו לפני ה' בימים הנוראים. נדרש מהציבור "לחזור אחר שליח ציבור היותר הגון והיותר גדול בתורה ובמעשים טובים", והעיקר הוא יראת שמיים ושתפילתו יוצאת מקירות הלב; "ואם אי־אפשר למצוא מי שיש בו מעלות ומידות הללו - כל ישראל בחזקת כשרים לתפילה, רק שצריך שיהיה מרוצה לקהל". ובקיצור שולחן ערוך מסיים: "ואם רואה שיש מחלוקת בדבר, ימנע עצמו, אף־על־פי שיהיה מי שאינו הגון".

למותר לעורר שהתוקע והמקריא ילמדו היטב את דיני התקיעות כהלכתם, הלכה למעשה, ובכלל זה כיצד לנהוג אם אירעו הטעויות והספקות השכיחים. לפועל, מכיוון שפעמים רבות יש צורך בתקיעות בבית הכנסת, ובפרט שהרבי מליובאוויטש עורר להשתדל לזכות יהודים רבים ככל האפשר במצווה זו מצווה על כל אחד ואחד לדעת הלכות אלה.

לאחר שהקהל עשו את שלהם והחליטו מה שהחליטו, על שליח הציבור והתוקע ללמוד בספרי מוסר וחסידות ולהכין עצמם לתשובה בכלל ולתפקידם בפרט, ואז יצליחו "שהש"ץ יהיה הגון". כמו־כן

מקורות: מטה אפרים סי' תקפא סכ"ו וסמ"ח ומפרשיו, וש"נ. קיצור שו"ע סי' קכח ס"ז. איגרות קודש ח"ו עמ' שכד, חי"א עמ' שנג, תטז.