עבד שעושה מלאכות פשוטות ועבד שמלטש יהלומים, מי מהם נעלה יותר? על מה היא ה"צעקה" שבתפילה, ומה עושים כאשר "לא יוכל האדם לבוא לידי צעקה"? – ביאור דברי המדרש על הפסוק "אחת שאלתי" במזמור "לדוד ה' אורי וישעי"
— א —
דבר מועט או תכלית העילוי?
"אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת הֲוָיָ' וְגוֹ' [אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ]".
"אָמַר הקב"ה לְדָוִד: בַּתְּחִלָּה אַתָּה אוֹמֵר 'אַחַת שָׁאַלְתִּי... שִׁבְתִּי בְּבֵית ה'' וְאַחַר כָּךְ אַתָּה שׁוֹאֵל כַּמָּה שְׁאֵלוֹת, וְ'לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ' וְגוֹ'? וֶהֱשִׁיבוֹ דָּוִד: מִמְּךָ לָמַדְתִּי. בַּתְּחִלָּה לֹא בָּאתָ עָלַי אֶלָּא בְּאַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה' וְאַחַר כָּךְ פָּתַחְתָּ עָלֵינוּ בְּמִצְווֹת הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר 'לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה בּוֹ וְגוֹ' [וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ']".
הַיְנוּ, שֶׁ"אַחַת שָׁאַלְתִּי" הוּא שֶׁשּׁוֹאֵל רַק דָּבָר אֶחָד בִּלְבַד, דָּבָר מוּעָט.
וְנוֹסָף לָזֶה, יֶשְׁנוֹ גַּם הַפֵּרוּשׁ בְּ"אַחַת שָׁאַלְתִּי גּוֹ'", דְּקָאֵי [מְדֻבָּר בָּזֶה] עַל בְּחִינַת 'יְחִידָה' [הַבְּחִינָה הֲכִי נַעֲלֵית שֶׁל הַנְּשָׁמָה], שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הָעִלּוּי.
— ב —
שני סוגי עבדים
וְיֵשׁ לְבָאֵר תְּחִלָּה פֵּרוּשׁ הַכָּתוּב "וְלַעֲבֹד אֶת הֲוָיָ' אֱלֹקֶיךָ", "וּלְעָבְדוֹ גּוֹ'" - דְּהִנֵּה, עִנְיַן 'עֲבוֹדָה' הוּא כְּמוֹ עֲבוֹדַת הָעֶבֶד בַּהֲשִׁירוּת לַאֲדוֹנוֹ, שֶׁיֵּשׁ תִּקּוּן וְתוֹעֶלֶת לָאָדוֹן עַל יְדֵי הָעֶבֶד שֶׁמְּשָׁרְתוֹ וּמַשְׁלִים חֶסְרוֹנוֹתָיו. וַהֲרֵי בְּוַדַּאי לֹא שַׁיָּךְ עִנְיָן זֶה בַּעֲבוֹדַת ה', שֶׁהֲרֵי הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁלֵמוּתָא דְּכוּלָּא [שְׁלֵמוּת הַכֹּל].
אַךְ בֵּאוּר הָעִנְיָן הוּא, דְּהִנֵּה, יֵשׁ ב' מִינֵי עֶבֶד:
עֶבֶד הָא' - שֶׁעוֹבֵד עֲבוֹדָה גְּרוּעָה כְּמוֹ חֲטִיבַת עֵצִים וְכַדּוֹמֶה, שֶׁאֵין זֶה מִכְּבוֹד הָאָדוֹן לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדוֹת אֵלּוּ בְּעַצְמוֹ. וְלָכֵן עוֹשֶׂה אוֹתָם הָעֶבֶד, לְפִי שֶׁהָאָדוֹן לֹא הָיָה יוֹרֵד מִגְּדֻלָּתוֹ לְהַשְׁפִּיל עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹתָם.
וְעֶבֶד הַב' - שֶׁעֲבוֹדָתוֹ בְּעִנְיָנִים דַּקִּים וְשִׂכְלִיִּים, שֶׁגַּם הָאָדוֹן בְּעַצְמוֹ הָיָה עוֹשֶׂה אוֹתָם. כְּמוֹ הַפַּרְנָסָה בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, אוֹ נְקִיבַת אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וְכַדּוֹמֶה, שֶׁהֵם מְלָאכוֹת נִכְבָּדוֹת שֶׁהָאָדוֹן יִתְעַשֵּׁר מֵהֶם. וּכְשֶׁהָעֶבֶד עוֹשֶׂה אוֹתָם, אֲזַי נִקְרָא "עַבְדּוֹ" (תֹּאַר שֶׁמַּדְגִּישׁ הַיַּחַס וְהַשַּׁיָּכוּת לָאָדוֹן). הַיְנוּ, שֶׁמַּשְׁלִים אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁהָאָדוֹן עַצְמוֹ הָיָה עוֹשֶׂה, וְהוּא נַעֲשֶׂה בִּמְקוֹמוֹ.
'השפלה' או עלייה
וְהַדֻּגְמָא מִזֶּה בַּעֲבוֹדַת ה':
שֶׁעֶבֶד הָא' - עֲבוֹדָתוֹ הִיא בְּאֹפֶן שֶׁל 'קַבָּלַת עֹל' בִּלְבַד, כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ חַיּוּת וְעֹנֶג בַּעֲבוֹדָתוֹ, אֶלָּא שֶׁכּוֹפֶה וּ'מַשְׁפִּיל' אֶת עַצְמוֹ לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ בְּדֶרֶךְ קַבָּלַת עֹל.
וְעַל יְדֵי עֲבוֹדָה זוֹ שֶׁהִיא בְּאֹפֶן שֶׁל 'הַשְׁפָּלָה', גּוֹרְמִים עִנְיָן שֶׁל 'הַשְׁפָּלָה' לְמַעְלָה, כִּבְיָכוֹל. שֶׁהקב"ה 'מַשְׁפִּיל' וּמְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ בָּעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת.
וְעֶבֶד הַב' - עֲבוֹדָתוֹ הִיא "לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו" ("דְּרָכָיו" שֶׁל הָאָדוֹן), שֶׁזֶּהוּ עִנְיַן דְּ"לְעָבְדוֹ", כְּמוֹ הָעֶבֶד שֶׁעוֹשֶׂה מְלָאכוֹת שֶׁהָאָדוֹן בְּעַצְמוֹ עוֹשֶׂה. וְקָאֵי עַל הָעֲבוֹדָה דְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֵׂית הַמְשָׁכַת בְּחִינַת הָאֱלֹקוּת שֶׁלְּמַעְלָה מֵהָעוֹלָמוֹת (דְּלָא כְּעֶבֶד הָא', שֶׁעַל יָדוֹ נַעֲשֵׂית הַ'הַשְׁפָּלָה' לִהְיוֹת הַמְשָׁכַת הָאֱלֹקוּת שֶׁלְּפִי עֵרֶךְ הָעוֹלָמוֹת).
שֶׁזֶּהוּ עִנְיַן דְּ"דְּרָכָיו", כְּמָשָׁל הַדֶּרֶךְ שֶׁעַל יָדָהּ הוֹלֵךְ הָאָדָם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. הַיְנוּ, שֶׁהַתּוֹרָה וּמִצְווֹת הֵם "דְּרָכָיו" וְאָרְחוֹתָיו שֶׁל הקב"ה בְּעַצְמוֹ, שֶׁעַל יָדָם תִּהְיֶה הַמְשָׁכָתוֹ עַד לְמַטָּה מַטָּה.
— ג —
צועק "אהה" על הפך האמת
וְהִנֵּה אַף שֶׁלִּכְאוֹרָה גָּדְלָה מַעֲלָתוֹ שֶׁל עֶבֶד הַב' לְגַבֵּי עֶבֶד הָא', מִכָּל מָקוֹם, יֵשׁ מַעֲלָה יְתֵרָה בְּעֶבֶד הָא' מִצַּד זֶה שֶׁעֲבוֹדָתוֹ הִיא בְּקַבָּלַת עֹל דַּוְקָא.
וְעַל זֶה נֶאֱמַר "[מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ] כִּי אִם לְיִרְאָה גּוֹ'", דְּקָאֵי עַל הָעֲבוֹדָה דְּקַבָּלַת עֹל (וְרַק לְאַחֲרֵי זֶה מוֹסִיף "לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו גּוֹ' וְלַעֲבֹד גּוֹ'", שֶׁזֶּהוּ עִנְיָנוֹ שֶׁל עֶבֶד הַב').
וְיוּבַן בְּהֶקְדֵּם תּוֹסֶפֶת בֵּאוּר בְּאוֹפַנֵּי הָעֲבוֹדָה, שֶׁיֵּשׁ אֹפֶן הָעֲבוֹדָה דִּתְפִלָּה, שֶׁעִקַּר עִנְיָנָהּ הוּא הַצְּעָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם גּוֹ'".
וְהָעִנְיָן בָּזֶה, דְּהַצְּעָקָה שֶׁצּוֹעֵק 'אֲהָהּ' כו', הִיא עַל דָּבָר שֶׁהוּא הֵפֶךְ הָאֱמֶת. שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְסָבְלוֹ, וְלָכֵן צוֹעֵק שֶׁאֵין הָאֱמֶת כֵּן. וּכְכָל שֶׁהָאֱמֶת יִהְיֶה 'מֻנָּח' אֶצְלוֹ יוֹתֵר, אֲזַי תִּגְדַּל יוֹתֵר הַצְּעָקָה עַל הֵפֶךְ הָאֱמֶת.
וְעִנְיָנוֹ בַּעֲבוֹדָה, שֶׁמִּצַּד רְאִיַּת הַשֵּׂכֶל הֲרֵי הוּא "רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד" (כְּמַאֲמַר רַזַ"ל: "אֵיזֶהוּ חָכָם הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד"), שֶׁרוֹאֶה כָּל דָּבָר אֵיךְ נוֹלַד וְנִתְהַוָּה מֵ'אַיִן' לְ'יֵשׁ'. וּכְכָל שֶׁתִּתְאַמֵּת אֶצְלוֹ רְאִיַּת הַשֵּׂכֶל יוֹתֵר, לֹא יוּכַל יוֹתֵר לִסְבֹּל הֶפְכּוֹ, דְּהַיְנוּ מָה שֶׁנִּרְאֶה הַ'יֵּשׁ' נִפְרָד מִמְּקוֹרוֹ, וּמִזֶּה תָּבוֹא הַצְּעָקָה בְּלִבּוֹ לִשְׁלֹל הֵפֶךְ הָאֱמֶת כו'.
וְהִנֵּה עִנְיַן הַצְּעָקָה שֶׁבַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה הוּא מִתּוֹךְ חַיּוּת וָרֶגֶשׁ כו'. וּבָזֶה גָּדְלָה מַעֲלָתָהּ עַל עֶבֶד הָא' שֶׁעֲבוֹדָתוֹ הִיא לְלֹא חַיּוּת כו', כִּי אִם בְּדֶרֶךְ קַבָּלַת עֹל בִּלְבַד.
אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן, הֲרֵי הִיא לְמַטָּה בְּמַדְרֵגָה מֵהָעֲבוֹדָה דְּ"לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו", עַל יְדֵי הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת. כִּי, בַּעֲבוֹדָה דְּ"לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו" נִרְגָּשׁ בְּנַפְשׁוֹ הָאֱלֹקוּת. מָה שֶׁאֵין כֵּן בְּהַצְּעָקָה שֶׁבַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא עַל הֵפֶךְ הָאֱמֶת כו', הֲרֵי מָה שֶׁנִּרְגָּשׁ בְּנַפְשׁוֹ הוּא הַהֶעְלֵם דְּהָעוֹלָם. אֶלָּא שֶׁהַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁצוֹעֵק עַל זֶה, הִיא, לְפִי שֶׁ'מֻנָּח' אֶצְלוֹ הָאֱמֶת דֶּאֱלֹקוּת.
— ד —
שקוע ברע עד שאינו מרגיש
אָמְנָם אַף שֶׁהָעֲבוֹדָה דְּקַבָּלַת עֹל, כְּעֶבֶד הָא', הִיא הַדַּרְגָּא הַיּוֹתֵר תַּחְתּוֹנָה שֶׁבָּעֲבוֹדָה, שֶׁהִיא לְמַטָּה לֹא רַק מֵהָעֲבוֹדָה דְּ"לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו", אֶלָּא הִיא לְמַטָּה גַּם מֵהַצְּעָקָה שֶׁבַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, הֲרֵי לְאִידָךְ גִּיסָא, יֵשׁ מַעֲלָה יְתֵרָה בָּעֲבוֹדָה דְּקַבָּלַת עֹל, שֶׁבְּכֹחָהּ לִפְעֹל תִּקּוּן וַעֲלִיָּה גַּם בְּמַצָּב יָרוּד, שֶׁלֹּא יֵשׁ עִנְיַן הַצְּעָקָה שֶׁבַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, וְדַוְקָא עַל יְדֵי קַבָּלַת עֹל יוּכַל לִפְעֹל בְּנַפְשׁוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁיָּבוֹא לִשְׁלֵמוּת הָעֲבוֹדָה.
וּבֵאוּר הָעִנְיָן: דְּהִנֵּה, לִפְעָמִים לֹא יוּכַל הָאָדָם לָבוֹא לִידֵי צְעָקָה בִּלְבָבוֹ, מִפְּנֵי פְּחִיתוּת עֵרֶךְ נַפְשׁוֹ הָאֱלֹקִית מִתַּחְתִּית הַמַּדְרֵגוֹת, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁנִּתְגַּשֵּׁם מְאֹד מֵחֲמַת חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת כו', שֶׁאָז לֹא יִתְפַּעֵל מְאוּמָה בְּנַפְשׁוֹ.
וְהַסִּבָּה לָזֶה הִיא מִצַּד הִתְגַּבְּרוּת הַ'מַּקִּיף' דִּקְלִיפָּה. שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ אֶת הָרַע (לֹא מִשּׁוּם שֶׁאֵין בּוֹ רַע, אֶלָּא אַדְּרַבָּה) לִהְיוֹתוֹ שָׁקוּעַ לְגַמְרֵי בְּהָרַע שֶׁמַּקִּיפוֹ וּמְסוֹבְבוֹ כו'. כְּמוֹ [לְדֻגְמָא] בְּמִדַּת הַהִתְנַשְּׂאוּת, שֶׁנִּתְעַצֵּם אֶצְלוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִתְנַשְּׂאוּת כְּלָל.
וּמִצַּד הִתְגַּבְּרוּת בְּחִינַת הַ'מַּקִּיף' דִּקְלִיפָּה, נַעֲשֶׂה בְּמַעֲמָד וּמַצָּב שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּעֵל בְּנַפְשׁוֹ כְּלָל מֵעִנְיָן אֱלוֹקִי, וּבְמֵילָא אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא גַּם לְעִנְיַן הַצְּעָקָה כו'.
קבלת עול – מקיף דקדושה
וּכְדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַהִתְגַּבְּרוּת עַל הַ'מַּקִּיף' דִּקְלִיפָּה, צָרִיךְ לְעוֹרֵר בְּחִינַת הַ'מַּקִּיף' דִּקְדֻשָּׁה דַּוְקָא. וְעַל זֶה נֶאֱמַר "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה הֲוָיָ' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה גּוֹ'", שֶׁזֶּהוּ עִנְיַן דְּקַבָּלַת עֹל.
דְּאַף שֶׁבְּפֹעַל וּבְגָלוּי הֲרֵי זוֹ דַּרְגָּא קְטַנָּה בִּלְבַד (שֶׁלָּכֵן נוֹפֵל עַל זֶה הַלָּשׁוֹן "כִּי אִם גּוֹ'", מִלְּתָא זוּטַרְתָּא [דָּבָר קָטָן]), הֲרֵי זֶה עִנְיָן הַקָּשׁוּר עִם בְּחִינַת הַ'מַּקִּיף' דַּוְקָא, בְּחִינַת הַ'יְחִידָה'.
וְלָכֵן הֲרֵי זֶה כּוֹלֵל גַּם אֶת כָּל עִנְיְנֵי הָעֲבוֹדָה, "לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו גּוֹ' וְלַעֲבֹד גּוֹ'".
— ה —
"אחת" שכוללת הכול
וְזֶהוּ גַּם מָה שֶׁכָּתוּב "אַחַת שָׁאַלְתִּי וְגוֹ'", "מִמְּךָ לָמַדְתִּי, בַּתְּחִלָּה לֹא בָּאתָ עָלַי אֶלָּא בְּאַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה הֲוָיָ' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה, וְאַחַר כָּךְ פָּתַחְתָּ עָלֵינוּ בְּמִצְווֹת הַרְבֵּה כו'".
וְהָעִנְיָן בָּזֶה, שֶׁבֶּאֱמֶת שָׁאַל דָּוִד רַק דָּבָר אֶחָד לְבַד, ["אַחַת שָׁאַלְתִּי גּוֹ'", דְּקָאֵי עַל בְּחִינַת 'יְחִידָה'], אֶלָּא שֶׁמִּמֶּנּוּ מִסְתַּעֲפִים וּבָאִים גַּם שְׁאָר הַדְּבָרִים.
וְעִנְיָן זֶה לָמַד מֵהקב"ה ("מִמְּךָ לָמַדְתִּי") שֶׁאָמַר דָּבָר אֶחָד בִּלְבַד, "כִּי אִם לְיִרְאָה", קַבָּלַת עֹל בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁעִנְיָן זֶה כּוֹלֵל כָּל עִנְיְנֵי הָעֲבוֹדָה, כִּי, דָּבָר אֶחָד זֶה קָשׁוּר עִם בְּחִינַת הַ'יְחִידָה' (אַחַת).