Skip to content
בלבבי משכן אבנה

בשן שנאה

  • Lech-Lecha
  • 5787
  • Hebrew
View printout

עבודה

בההעדר שמתגלה מצד יסוד המים, יש הורדה מלעילא לתתא של מאחד לשנים. המים הוא שורש הדק ליסוד העפר: אומרים חז"ל 'לשלג אמר הוי ארץ', ומצד כך יש גהנים של שלג – והגהנים הזו לא מחזירה את שנים לאחד. רק מצד הגהנים של אש, שעושה את הדבר לאפר, אז יש חלק של אש שאינו עולה למעלה, אלא נשאר למטה ומצטרף לעפר.

איפה מתגלה דבר שהיא שנים שאינו חוזר לאחד? בצד הקלקול, זה מתגלה במי המבול. בניו של נח ניצולו מהמבול בזכות נח, והיה עוד שניצול ממי המבול, כידוע מאד: עוג מלך הבשן. בשן אותיות ב-שנ. זה היפוך שנאה, שנ-א. כנגד שנ-א יש בשן, ב-שנ. דור המבול השחיתו את דרכם, השחיתו את הטיפה שבמוח, את ה'דע מאין באת - מטיפה', וזה היה קלקול במים. כאשר יש קלקול במים, אין אחדות במים. כאשר המים נפלו לתתא, מצד האש יש עלייה מתתא ללעילא, וזה מחזיר את השנים לאחד. זה שנ-א של האש שמחזיר שנים לשורשו בא', באחד. אבל עוג מלך הבשן גילה ב-שנ, זה לא אש שמחזיר את הדבר משנים לאחד, אלא הדבר נשאר בהתפשטותו בתפיסת שנים.

בדור המבול היה שני סוגים של הצלה. יש אלו שניצולו מדין נח, ונכנסו לתיבה, לבית ששורשו ב'. ושם התחברו כולם יחד. וכל אלו שבאים לתיבה באים שנים שנים מאיליהם, כי שמה מתגלה שכל שנים בשורשם הם אחד. וזה היה עומק ההצלה. שבעה טהורים ושבעה טמאים – גם זה היה צירוף שהופך את הכל לאחד.אבל עוג מלך הבשן ניצול ממי המבול על אף שהיה חוץ לתיבה. זה גילוי מהלך נוסף של הצלה. עוג מלך הבשן הוא גילוי שורש הקלקול שיש כזה מציאות שנשאר במים מציאות של שנים. זה כח הקלקול של עוג מלך בשן, ב-שנ, שנ-ב, תפיסת שנאה דקלקול שהדבר נשאר כמציאות של שנים. זה היפוך השנאה דקדושה שענינה שנ-א שמחזיר את השנים לאחד.

דוגמא ברורה של שנאה דקדושה: "תכלית שנאה שנאתים, משנאך ה' אשנא וכו' לאויבים היו לי." מדת השנאה דקדושה היא שנאה שבא לתקן. כאשר יש אויב, אז מה עושים עמו? כאשר יש איש צר ואויב, קמים עליו להורגו. על ידי כן נעשה משנים לאחד. וזה עומק תיקונו. זה נקרא שנאה דקדושה, שמחזירה שנים לאחד.

כמובן שבשנאה דקלקול יש חזרה לאחד כי קם עליו אחד להורגו. אבל בשנאה דקדושה כמו שהיא צריכה להיות בצורה העליונה, "תכלית שנאה שנאתים וכו' לאויבים היו לי" - על ידי כן מתגלה כילוי של הדבר, וכאשר האש מכלה את הדבר, זה הופך את הדבר משנים לאחד. (דע את מידותיך - מהות המידות - יסוד האש)

עוג מלך הבשן

א"כ עוג ניצל מן המבול במקום הידיים, מקומו באדרעי, וכנגדו עומד משה שגם ניצל מן המים ע"י הידיים, "מן המים משיתיהו"

נתבונן, שורש השנאה של עשיו ליעקב היא בעיקר בגלל שיעקב לקח לעשיו את הברכות, כאשר באה רבקה ואומרת ליעקב לקחת (שמות ב י). ומצד כך, המלחמה באוה"ע מתגלה את הברכות היא לוקחת את שני עורות גדיי העיזים ושמה על ידיו, כמ"ש "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו" (בראשית כז כב).כשרבקה שמה את העורות השעירים על ידיו של יעקב, היא בעצם לוקחת את מה שנאמר בעשיו "כולו כאדרת שיער", ואת זה היא שמה על הידיים של יעקב, ודווקא על מדרגת הידיים, כמו שיבואר.

שורש המלחמה בין ישראל לאוה"ע נמצא כבר במי נוח, עשרה דורות מאדם הראשון עד נוח, נוח ניצל ממי המבול ביחד עם בני ביתו, ומי שניצל עוד מהמבול הוא עוג מלך הבשן, כידוע בד' חז"ל. אבל עוג מלך הבשן לא היה בתיבה בזמן המבול, וע"ז נאמר בלשון הפסוק שמקומו באדרעי, זה היה מקומו של עוג, וגם כשמשה נלחם בו כתוב שהוא יצא למקום שנקרא אדרעי. בלשון ארמית יד נקראת דרעא, זה המקום שבו נמצא עוג מלך הבשן, שהוא "אדר") השורש למלחמה של ישראל באוה"ע.

במקום הידיים, זה מקום המלחמה שמתגלה בבחינת משה מול בשן, וכמו שהוזכר פעמים רבות 'משה' במילוי ו' עולה לגימטריה 'בשן', כמבואר בחז"ל שמשה היה ראוי ששמו יהיה מלא. הגילוי של משה שניצל בבחינת מי נוח, "מן המים משיתיהו", הוא כנגד עוג מלך הבשן שמקומו באדרעי, כנגד הכוח 'אדרעי' של עוג מלך הבשן, נאמר במשה רבינו "הראה לו קשר של תפילין", וזה מדרגת "ויקר" (אסתר ח טז) שמתגלה בניצחון של היהודים על אויביהם.

בזרועות מתגלה מדרגת אדרעי-אדר, זה שורש המלחמה כנגד הצד ההפוך. בשורש זה מתגלה במלחמה של משה כנגד עוג מלך הבשן באדרעי, ובהשתלשלות זה מתגלה במלחמה של משה עם עמלק, שם נאמר "ויהי ידיו אמונה עד בוא השמש" (שמות יז יב). (שיעור פורים קטן תשע"ד

More in this printout

View the whole printout