כתב בספר התמונה (תמונה שניה, אות ט) וז"ל: היא שער החמשים הקודם לבשל פירותיה כשמה, והיא קודש עליון המקודש בגבורה העצומה המקדשת את כל, וממנה זאת אות הברית לפרות, מלשון פרות הבשן, ר"ת של בשן, השין עולה בחשבון שלש מאות, קח העשירית והם שלשים, והבי"ת שנים, הרי ל"ב נתיבות החכמה, והנו"ן בבינה והוא לגמול חסד כשמה, ונותן עוז ותעצומות לעם, וכח גלגל החמה ומהלכיו ממנו. עכ"ל. ולכן משביח הפירות וכו', וכמ"ש (דברים לג יג) 'ממגד תבואות שמש'. וכתב בקהלת יעקב (ערך בשן) וז"ל: בשן יש לכנותו לבחינת ש"ך ניצוצין שבאים ממל"ב אלקים, ל"ב וש"ך גימט' בשן, וכו'. עכ"ל. ועי"ש עוד שכתב וז"ל: בשן סוד שני פעמים שן, והוא סוד מיתת ז' מלכין, וכו' עכ"ל, עיי"ש. וזהו החלק הנפול. וכתב באמרי פנחס (שער תנ"ך, פר' תצא) וז"ל: בשן עם ג' אותיות, בגימטריא מחשב"ה, והיינו לתקן מחשבתו, עיי"ש. וכן הוא בדברי חיים, פר' חקת . אולם מאידך כתבו רבותינו (קהלת יעקב שם), בשן ר"ת נ' שערי בינה, וזהו שורש דברי ספר התמונה כנ"ל. אולם כאשר יורד לתתא, הוא ר"ת נובלות בינה שכינה (ראה עץ חיים שער הכללים פ"א), כ"כ בקהלת יעקב שם. עיי"ש. עוד כתב בישרש יעקב, כללים בסוד לאה ורחל, וז"ל: בשן ר"ת בחינת שני נוני"ן, עכ"ל, עיי"ש.
ועיין בספרי (האזינו יב) 'בני בשן, אלו קיטיריני שמכינים מבין שניהם'. וכתב באם לבינה לרמ"ז (אות א, ח) וז"ל: בשן שהוא ר"ת שמעון בן נתנאל מתרגמינן מתנן, לשון מתני, עכ"ל, עיי"ש. וזהו בחינת שער הנו"ן, שהוא בחינת מתנה, בחינת מתנת חינם. ונחלקו חז"ל האם הר בשן הוא גם שמו של הר סיני, כי מנו לו ה' שמות, וחד מהם הר בשן (שמו"ר ב ד). ונקרא בשן ע"ש בא-שם, כמבואר במדרש תנחומא (במדבר ז) הר בשן, הר בא שם הקב"ה במדבר. והר סיני הוא שפל (מגילה כט.), בחינת ענוה, כנודע, שהיא בחינת בינה (עץ חיים שער הכללים פי"ב), ודו"ק. עיין עבודת ישראל פר' שמות, ד"ה ד"א ידוע דרכיו. ונודע ששורש הבינה בכתר , ובפרט שער הנו"ן (ראה עץ חיים שי"ג פי"ג; שעה"כ דרוש חג השבועות), וכתיב (תהלים כב יג) 'אבירי בשן כתרוני', והיינו שורשו בכתר. ובפרצופים, ספירת הכתר מקבילה לפרצוף א"א, כנודע (עץ חיים ש"א פ"ה). וכתב בעטרת ישועה (יום ב' דפסח) וז"ל: בשן, עולם ארך אפים, עכ"ל. עיי"ש. ועיין עוד בהיכל הברכה פר' ויחי, ד"ה וסוד הפסוק ויתר הגלעד. ובאוצר החיים פר' ואתחנן, מצות עשה ללמוד תורה וללמדה. ובס' בן ביתי, תהלים סח כג. ושער הנון הוא בחינת כבשן, כ-בשן, 'כבשונו של עולם' (חגיגה יג.).
ענין המחשבה ותיקון המחשבה יש לו שייכות עם ש”ך ניצוצין ותיקון ז’ מלכים, כמו שאמרו בזוה”ק (פקודי רנד:) ‘במחשבה אתברירו’. ונתבאר באריכות בעץ חיים שי”ח פ”ה.
ראה פירוש הגר”א לספרא דצניעותא (פ”א) בענין ז’ תיקוני גולגלתא, והגולגלתא עצמה שהיא הבינה. עיי”ש. וראה בעץ חיים (שי”א סופ”ג) שאריך אנפין הוא שורש פרצוף אימא, עיי”ש.
א ב א ב