Skip to content
בלבבי משכן אבנה

מילון ערכים ארמית

  • Lech-Lecha
  • 5787
  • Hebrew
View printout

כתב בערוך (בערך בשן) וז"ל: בפיאה פ"ז משנה א, שפכני או ביישני, פי' בערך שפך. ובערך שפך כתב וז"ל: [זתים] בישנין, יבשין שאינן עושין שמן. פירוש אחר, ממקום ששמו בישאן, כמו (מגילה כד:) 'חופני ובישאני'. ס"א, בישני, שהוא מבייש את חברו, שעושה כפלים מחברו. (ירושלמי פאה פ"ז) שפכוני שהוא עושה שמן הרבה, בישני אית דבעי בישני ממש. עכ"ל.

ולפי"ז נקרא מקום בשן, מלשון ביוש, או שנותן מעט פירות בכמות ואיכות, או שנותן הרבה ומבייש אחרים. ועוד נראה, שעוג מלך הבשן מלכם, והוא מבייש אחרים בקומתו.

וכתב רש"י (תהלים כב יג) וז"ל: אבירי בשן, גם הוא לשון פרים בבשן, שהם שמנים. עכ"ל. ובעוד מקומות מבואר שבבשן היו פרות ושאר דברים טובים ושמנים. ולפי"ז נקרא בשן, מלשון שמבייש אחרים. עיין דברים לד, יד ובמפרשים שם על הכתוב 'ואילים בני בשן' .

בשן היה בחלקו של מנשה, אותיות שמנה. וכן אחד מן שמות הר סיני הוא הר בשן (שמו"ר ב ד), לשון ביוש כנ"ל, ומבייש שאר ההרים שהם בערכו גבנונים.

ואותיות בשן, ב-שן. והינו ששן יש הנאה לאכילתו, כמ"ש במס' ב"ק (דף ב:) גדר מזיק של שן, יש הנאה להיזקה. והיינו כי בבשן נפל כח הנאה של שן, בחינת אכילה נפולה , כי מאכלו משובח.

והיפך ההנאה של שן, שהיא הנאה של כילוי על ידי אכילה, הוא אש. וזהו כבשן, כ-בשן, כמו בשן, דומה לבשן מצד הכילוי, אולם השוני ביניהם, שן יש הנאה להיזקה, אש אין הנאה להיזקה.

וכתב הרד"'ק (ירמיה כב כ) וז"ל: כנה הר הבית בשם בשן, לפי שהבשן היה מקום מרעה הבהמות, ובבית המקדש גם כן היה תמיד הבהמות לקרבן. עכ"ל. ולהנ"ל הבשן היה מקום מרעה לבהמות, בחינת שן, אולם בית המקדש הוא מקום בהמות לקרבן, והיינו בחינת כבשן, להעלותם לקרבן באש. אולם נעשה מאכל גבוה (ראה זבחים לא:), וכן מאכל כהנים ובעלים שאוכלים בקרבנות כל אחד את חלקו, אולם זהו לא מאכל הבהמות, אלא מאכל שאוכלים את הבהמות. ובפרט המזבח וכהנים שאכלו בשר הרבה, בחינת אכילת שן.

עוד נראה, בשן אותיות נשב, בחינת נשיבה של רוח. ובבשן היתה נשיבת רוחות טובות, ולכן היו בו פירות שמנים וכו', כי הרוח מגדלת דברים טובים.

א א ב גם שם פירשו עניינם שהיו שמנים ומפוטמים. כמו אהבה נפולה וכדו’, מדות נפולות בצד אחר של הקדושה. ב

More in this printout

View the whole printout