חומש יומי - פרשת לך-לך

חומש יומי פרשת לך-לך

יום ראשון ז' מרחשון

יב (א) וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־אַבְרָם לֶךְ־לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: רש"י: לֶךְ־לְךָ. לַהֲנָאָתְךָ וּלְטוֹבָתְךָ, וְשָׁם אֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, וְכָאן אִי אַתָּה זוֹכֶה לְבָנִים. וְעוֹד, שֶׁאוֹדִיעַ טִבְעֲךָ בָּעוֹלָם.

נקודות משיחות קודש

"לך לך" – מהות החילוק בין ישראל לעמים

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ (יב, א)

יְדוּעָה הַשְּׁאֵלָה: מַדּוּעַ פָּרָשָׁתֵנוּ נִפְתַּחַת מִיָּד בְּצִוּוּי ה' לְאַבְרָהָם אָבִינוּ: "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ", בְּלִי שֶׁהַתּוֹרָה תַּקְדִּים לְסַפֵּר עַל צִדְקָתוֹ וְעַל מַעֲלוֹתָיו? הֲרֵי אֵצֶל נֹחַ, הַתּוֹרָה מְתָאֶרֶת תְּחִלָּה אֶת צִדְקָתוֹ, וְרַק אַחַר כָּךְ מְסַפֶּרֶת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּנָה אֵלָיו וְצִוָּה עָלָיו לִבְנוֹת אֶת הַתֵּבָה.

בִּפְתִיחָה הַזֹּאת מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ הַתּוֹרָה יְסוֹד מֶרְכָּזִי בַּקֶּשֶׁר שֶׁבֵּין עַם יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

אֵצֶל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, הַקֶּשֶׁר עִם הַבּוֹרֵא נוֹבֵעַ מֵהַהֲבָנָה וּמֵהַהַכָּרָה בּוֹ. כְּכָל שֶׁהָאָדָם לוֹמֵד, מִתְבּוֹנֵן וּמַכִּיר בִּגְדֻלַּת ה', כָּךְ הוּא מִתְקָרֵב אֵלָיו. אֵצֶל עַם יִשְׂרָאֵל, לְעֻמַּת זֹאת, הַקֶּשֶׁר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתְחִיל בְּמָקוֹם עָמֹק יוֹתֵר. עוֹד לִפְנֵי הַהֲבָנָה וְהָעֲבוֹדָה הָאִישִׁית, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בָּנוּ וְקֵרַב אוֹתָנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ.

הֶבְדֵּל זֶה בָּא לִידֵי בִּטּוּי גַּם בַּמִּצְווֹת. מִצְווֹת בְּנֵי נֹחַ נוֹעֲדוּ לְקַיֵּם עוֹלָם מְתֻקָּן וּמוּסָרִי. מִצְווֹת יִשְׂרָאֵל נוֹעֲדוּ לֹא רַק לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם, אֶלָּא גַּם לְחַבֵּר אֶת הַיְּהוּדִי עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

חִבּוּר כָּזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְהִוָּצֵר רַק מִכֹּחוֹ שֶׁל הָאָדָם. גַּם אִם הָאָדָם יִתְאַמֵּץ, יִלְמַד וְיִתְעַלֶּה, הוּא נִשְׁאָר יְצוּר מֻגְבָּל, וְאֵינוֹ יָכוֹל בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ לְהִתְחַבֵּר אֶל הַבּוֹרֵא הַבִּלְתִּי מֻגְבָּל. הַחִבּוּר נַעֲשָׂה מִפְּנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בָּנוּ וְקָבַע שֶׁעַל יְדֵי קִיּוּם מִצְווֹתָיו נוּכַל לְהִדָּבֵק בּוֹ.

זֶהוּ יִחוּדוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל: הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּנוּ עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ תָּלוּי בַּמַּדְרֵגָה הָרוּחָנִית שֶׁאֵלֶיהָ הִגַּעְנוּ אוֹ בָּעֲבוֹדָה שֶׁהִשְׁקַעְנוּ. הוּא מַתְחִיל בַּבְּחִירָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּנוּ, וּבְהַחְלָטָתוֹ לְקָרֵב אוֹתָנוּ אֵלָיו.

לָכֵן, כַּאֲשֶׁר הַתּוֹרָה מַתְחִילָה לְסַפֵּר עַל הַיְּהוּדִי הָרִאשׁוֹן, אַבְרָהָם אָבִינוּ, הִיא אֵינָהּ פּוֹתַחַת בְּצִדְקוּתוֹ אוֹ בַּהַכָּרָה שֶׁאֵלֶיהָ הִגִּיעַ בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ. הִיא פּוֹתַחַת בִּדְבַר ה' אֵלָיו: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם: לֶךְ לְךָ".

בְּכָךְ מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ הַתּוֹרָה, שֶׁהַיְּסוֹד הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַקֶּשֶׁר בֵּין יְהוּדִי לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵינוֹ מַה שֶּׁהָאָדָם עוֹשֶׂה לְמַעַן ה', אֶלָּא מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה לְמַעֲנוֹ: בָּחַר בּוֹ, קֵרַב אוֹתוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ וְקִדְּשׁוֹ בְּמִצְווֹתָיו.

(ע"פ לקו"ש חכ"ה ע' 47 ואילך)

פפפ קכ"ו פסוקים נמל"ו סימן מכנדב"י סימן. חסלת פרשת לך לך