שמות לב, כ – ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל
סו
רמז בדיוק לשון הפסוק – משה טחן את העגל שהוא עכו"ם (הנק' "צו" כמאחז"ל סנהדרין נו, ב) – "עד אשר דק"
כתיב1 משפטי ה' אמת צדק"ו יחדו, ועיין עץ חיים בשער הירח בדרוש2 דאטב"ח באותיות ק"ץ וד"ו, והם בסט' דקדושה שהם אמת, וכשיש מהם יניקה3 ללעו"ז ח"ו, נעשה שקר היפך האמת.
וזהו שהופסק4 בין צ"ו באותיות ד"ק, הוא להורות שבחי' צ"ו שאין צו5 אלא עכו"ם, והוא היניקה ללעו"ז וצריך להפסיקם זה מזה, והוא לעשות מהם ד"ק, ועל דרך שמשה טחן את העגל, שהוא עכו"ם צ"ו עד אשר ד"ק, וד"ל.
תורת לוי יצחק, חידושים וביאורים לש"ס סוף עמוד שטז
1) תהלים יט, י.
2) עץ חיים שער (לה) הירח פרק ד ופרק ה.
3) בלקוטי לוי יצחק כאן שבפנים (לפנ"ז – בע' שטו): "כי מהוד דמל' (הוא אותיות ק"ץ) שהוא סוף קו השמאל יכול להיות יניקה ללעו"ז . . כי שם הגבורות קשות מאוד". וראה עץ חיים (המצויין כאן בפנים) שאותיות ד"ו שבדעת "פשוט הוא שאין בכל הנוקבא ה' גבורות מקובצות יחד כמו בדעת שלה" – ולכן יכולה להיות יניקה מגבורות דדעת (ד"ו) והוד (ק"ץ) דמל', וזהו ענין ההפסקה בצדק"ו.
4) פירוש: בתיבת "צדקו", הנה יש האותיות "צו" בהתחלת וסוף התיבה, ואותיות "דק" באמצע, כדי לחַלֵק בין האותיות "צ" – "ו" המורה על עבודה זרה, שלא יתחברו. וזהו "אמת צדקו", משא"כ כשיש אותיות "צו" ביחד, אז זה "שקר", "אין צו אלא ע"ז" כדלקמן.
5) סנהדרין נו, ב. "(בראשית ב, טז) ויצו ה' אלקים על האדם לאמור, ויצו זו עבודת כוכבים".
ראה דרך מצותיך קז, א וז"ל: השפע בעולם הזה נמשכת דרך לבוש הטבע, פירוש, שהיא מתלבשת ומתעלמת ומסתתרת עד שנראה כאילו עולם במנהגו נוהג דרך הטבע, ובאמת הכל בא מהש"י בכבודו ובעצמו אלא שהוא מסתיר שפע אלקותו כ"כ עד שלא יראה בגילוי דבר ניסי ויוצא מנהוג העולם כ"א שיראה הכל כאילו הוא דבר טבעי . . וז"ש האריז"ל ע"פ צו את בנ"י שהוא בחי' שם א"ל* אדנ"י שעולה בגימ' צ"ו וידוע מארז"ל אין צו אלא ע"ז (עי' סנהדרין נ"[ו] ב') והיינו שבחי' ע"ז יונקת מש' אל אדני וזהו הכוונה באמירת פ' התמיד להתיש כחה עיי"ש, ולכאורה יפלא מה ענין ע"ז לשם אל אדני, אלא הענין כי שם זה הוא השולט בעשי' שבו ועל ידו נמשך חיות מא"ס ב"ה בעולם העשי', וההשפעה הנמשכת בעשיה צריכה להסתתר בלבוש גס ועב עד שיתראה כאילו עולם כמנהגו נוהג וזהו ענין ע"ז שהוא בחי' היש וכפירה באלקות לומר אני ואפסי עוד וכחי ועוצם ידי כו' כנ"ל רק דקרו לי' אלקא דאלקייא כמ"ש בלק"א ולכן אמרז"ל אין צו אלא ע"ז ששפע אל אדנ"י נמשכת דרך לבוש הטבע שהוא בחי' ע"ז ובחי' יש כנ"ל. עיי"ש.
וראה פרי עץ חיים שער עולם העשי' פרק ג. לקוטי תורה פרשת מסעי פט, ב. אור התורה פרשת ראה עמוד תשכו. תורת מנחם – ספר המאמרים ה'תשכ"א עמוד רכג. לקמן סי' קט הערה 18. ילקוט לוי יצחק עה"ת חלק ג סי' קמז.
*) א"ל (בגי' 31) + אדנ"י (65) = 96, כמספר צ"ו. ראה לעיל סי' לא. לקמן סי' קי.