הָכָא בְּכוֹהֵן שֶׁנֶּאֱמָן לְהָעִיד עַל הַבְּכוֹר שֶׁבְּבֵית כֹּהֵן שֶׁהוּם נָפַל בּוֹ מֵאֵלָיו, וְהָאָמַר רַבָּא, שֶׁבַּאֲשֶׁר בְּעָלָיו שֶׁל הַבְּכוֹר עוֹמֵד עִמּוֹ בַּחוּץ, וְנִכְנַס הַבְּכוֹר לַבַּיִת, שֶׁשָּׁם יָצָא חָבוּל, שֶׁבְּאֹפֶן כָּזֶה יָדוּעַ לָנוּ שֶׁלֹּא הַבְּעָלִים הִטִּילוּ בּוֹ אֶת הַמּוּם אֶלָּא נָפַל מֵאֵלָיו, מְעִידִין עָלָיו אוֹתָם שֶׁבַּבַּיִת, הֲרֵי שֶׁרַק בַּבְּעָלִים עַצְמוֹ חוֹשְׁדִים וְלָכֵן דַּי שֶׁהוּא יִהְיֶה עִמּוֹ, אַךְ בִּשְׁאָר בְּנֵי הַבַּיִת אֵין חוֹשְׁדִים שֶׁאֶחָד מֵהֶם הֵטִיל בּוֹ מוּם בַּבַּיִת, וְכִדְעַת רַבַּן שִׁמְעוֹן. וְאֵיךְ כָּאן פָּסַק רַבָּא כְּרַבִּי יוֹסֵי שֶׁחוֹשְׁדִים אֲפִילּוּ בִּשְׁאָר בְּנֵי הַבַּיִת. מְתָרֶצֶת הַגְּמָרָא: אֵימָא שֶׁרַבָּא אָמַר שֶׁמְּעִידִים עָלָיו לְהַתִּירוֹ, כַּאֲשֶׁר כָּל בְּעָלִים עוֹמְדִים עִמּוֹ בַּחוּץ, גַּם בָּנָיו וּבְנוֹתָיו וְאָז מֵעִיד הָרוֹעֶה שֶׁבַּבַּיִת שֶׁהוּם מֵאֵלָיו וְלֹא חָיְישִׁינַן שֶׁהוּם בְּכַוָּנָה. שׁוֹאֶלֶת הַגְּמָרָא: אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא מֵאַחַר שֶׁהַבְּעָלִים וְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ עוֹמְדִים עִמּוֹ בַּחוּץ וְלֹא הֵם הִטִּילוּ אֶת הַמּוּם, וַדַּאי שֶׁיּוּכַל הָרוֹעֶה לְהָעִיד עָלָיו שֶׁנָּפַל מֵאֵלָיו, וְכִי מִי יַטִּיל בּוֹ מוּם בְּכַוָּנָה. מְתָרֶצֶת הַגְּמָרָא: יֵשׁ בְּדִין זֶה חִדּוּשׁ, מַהוּ דְּתֵימָא נֵיחוּשׁ לַחֲשָׁשָׁא – נַחְשׁוֹשׁ שֶׁהָרוֹעֶה עַצְמוֹ שֶׁהָיָה בַּבַּיִת הִטִּילוֹ בְּכַוָּנָה, קָא מַשְׁמַע לָן רַבָּא שֶׁאֵין מָקוֹם לַחֲשָׁד זֶה.
הַגְּמָרָא פּוֹסֶקֶת הֲלָכָה בְּעִנְיַן עֵדוּת בְּנֵי הַבַּיִת. פּוֹסֶקֶת הַגְּמָרָא: וְהִלְכְתָא כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאֲפִילּוּ בְּנוֹ וּבִתּוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן בַּעַל הַבְּכוֹר מְעִידִים עָלָיו שֶׁהַמּוּם נָפַל בּוֹ מֵעַצְמוֹ. וְדַוְקָא בְּנוֹ וּבִתּוֹ יְכוֹלִים לְהָעִיד, אֲבָל אִשְׁתּוֹ לֹא. שׁוֹאֶלֶת הַגְּמָרָא: מַאי טַעְמָא. מְשִׁיבָה הַגְּמָרָא: אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ דָּמֵי – נֶחְשֶׁבֶת, וּכְמוֹ שֶׁהוּא אֵינוֹ מֵעִיד עַל בְּכוֹרוֹ כָּךְ אִשְׁתּוֹ אֵינָהּ מְעִידָה עָלָיו.
הַגְּמָרָא מְבִיאָה קֻשְׁיָא עַל שִׁיטַת רַבִּי מֵאִיר: אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָא לְאַבַּיֵּי, לְרַבִּי מֵאִיר דַּאֲמַר בְּמִשְׁנָתֵנוּ (לעיל ע"א) שֶׁהֶחָשׁוּד עַל הַדָּבָר לֹא דָּנוֹ וְלֹא מְעִידוֹ, וְקָאָמַר רַבִּי מֵאִיר שֶׁהֶחָשׁוּד לְדָבָר אֶחָד חָשׁוּד לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ (לעיל ל:), נִמְצָא שֶׁכֹּהֲנִים הַחֲשׁוּדִים עַל הַטָּלַת מוּם בִּבְכוֹר חֲשׁוּדִים לְכָל הַתּוֹרָה, וְאִם כֵּן כֹּהֲנִים הָכִי נַמֵּי דְּלָא דַּיְינֵי דִּינָא – וְכִי הַכֹּהֲנִים פְּסוּלִים לָדוּן דִּין מֵחֲמַת שֶׁהֵם חֲשׁוּדִים לְכָל הַתּוֹרָה, וְהֶחָשׁוּד עַל הַדָּבָר אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת דַּיָּן בְּעִנְיָן זֶה, וְהִכְתִיב (דברים כא ה) 'וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים וְגוֹ' וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע', הֲרֵי מְפוֹרָשׁ שֶׁהַכֹּהֲנִים הֵם הַדַּיָּנִים.