נקודות משיחות קודש בעניני גאולה ומשיח

מַעֲלוֹת הַנִּכָּרוֹת מִיָּד

לְבֶן כּוֹזִיבָא הָיוּ אֶת כָּל הַמַּעֲלוֹת מִלְּבַד הָא שֶׁנֶּאֱמַר עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מוֹרַח וְדָאִין (שֶׁיָּדוּן לְפִי הָרֵיחַ) וְלָכֵן כְּשֶׁבָּדְקוּ אוֹתוֹ וּמָצְאוּ שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲלָה זוֹ, פָּסְקוּ מִלְּהַאֲמִין בּוֹ, אַךְ אֶת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לֹא יִצְטָרְכוּ לִבְדֹּק מִכֵּיוָן שֶׁיִּרְאוּ מִיָּד אֶת מַעֲלוֹתָיו.

(תורת מנחם – התוועדויות ח"ג ע' 30. מתוך לקראת שבת)

׳בִּרְכַּת הַתּוֹרָה׳ שׁוּב וָשׁוּב

בְּכָל יוֹם מְבָרְכִים ׳בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה׳ פַּעַם אַחַת. אַךְ כַּאֲשֶׁר עוֹלֶה יְהוּדִי לַתּוֹרָה הוּא מְבָרֵךְ פַּעַם נוֹסֶפֶת – מִפְּנֵי הַמַּעֲלָה הַמְיוּחֶדֶת שֶׁבַּקְּרִיאָה מִתּוֹךְ סֵפֶר הַתּוֹרָה. וְכָךְ גַּם בַּגְּאוּלָּה הַשְּׁלֵמָה, בְּכָל עֵת שֶׁנִּשְׁמַע מִפִּי הַמָּשִׁיחַ חִידּוּשֵׁי תּוֹרָה מֻפְלָאִים, נָשׁוּב וּנְבָרֵךְ פַּעַם נוֹסֶפֶת עַל הַתּוֹרָה, מִפְּנֵי הַמַּעֲלָה הַיִּיחוּדִית שֶׁבַּלִּימּוּד הַנִּשְׂגָּב.

(תורת מנחם – התוועדויות תש"נ כרך ג׳ ע׳ 289. מתוך לקראת שבת)

"לַקָּטָן וְלַגָּדוֹל"

לְגַבֵּי הַגִּילוּיִים דִּלְעָתִיד לָבֹא נֶאֱמַר "וְלֹא יְלַמְּדוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ גוֹ׳ כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם" (יִרְמְיָה לא, לג). כְּלוֹמַר, שֶׁלֶּעָתִיד לָבֹא יִלְמְדוּ הַתּוֹרָה הֵן הַקָּטָן וְהַגָּדוֹל, כִּי כֻּלָּם יִהְיוּ בְּשָׁוֶה. וְהִנֵּה הַהֲכָנָה לְלִימּוּד בְּאֹפֶן זֶה הִיא עַל יְדֵי לִימּוּד הָרַמְבַּ"ם, שֶׁכָּתַב אֶת חִבּוּרוֹ הַיָּ"ד הַחֲזָקָה (מִשְׁנֵה תּוֹרָה) "לַקָּטָן וְלַגָּדוֹל" בְּשָׁוֶה.

(ע"פ 'הדרנים על הרמב"ם ע' קנו ובהע' 137. מתוך לקראת שבת)

נַנָּס עַל גַּבֵּי עֲנָק

יָדוּעַ הַמָּשָׁל שֶׁל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, הַמּוּבָא בְּסִפְרֵי מוּסָר – מִנַּנָּס הָעוֹמֵד עַל גַּבֵּי הָעֲנָק, שֶׁלַּמְרוֹת הֱיוֹתוֹ "נַנָּס", הִנֵּה בְּעָמְדוֹ עַל גַּבֵּי הָעֲנָק, הֲרֵי הוּא מְסֻגָּל לִרְאוֹת לְמֶרְחָק רַב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הָעֲנָק.

וְעַל דֶּרֶךְ זֶה בַּנִּמְשָׁל: הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הֵם בְּדֻגְמַת הָ"עֲנָק", "רִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים", וְאִילּוּ דּוֹרֵנוּ זֶה הוּא בְּדֻגְמַת הַ"נַּנָּס" בִּלְבַד. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן, מֵאַחַר שֶׁכְּלָלוּת הָעֲבוֹדָה דְּדוֹרֵנוּ בָּאָה לְאַחֲרֵי הָעֲבוֹדָה דְּדוֹרוֹת רִאשׁוֹנִים, הֲרֵי דַּוְקָא עַל יְדֵי הָעֲבוֹדָה דְּדוֹרֵנוּ זֶה זוֹכִים לַגְּאוּלָּה הָעֲתִידָה.

(משיחת אחש"פ תשמ"ב)

תְּפִילִּין דְּרַבֵּנוּ תָּם וְהַגְּאוּלָּה

נֶאֱמַר בַּזֹּהַר (ח"ג רנח, א) אֲשֶׁר תְּפִילִּין דְּרַבֵּנוּ תָּם קְשׁוּרִים לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. מִכֵּיוָן שֶׁכֵּן, וּמִכֵּיוָן שֶׁכְּבָר נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג לְהָנִיחַ תְּפִילִּין אֵלּוּ, כְּדַאי וְרָצוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַתְחִיל לַהֲנִיחָם.

(משיחת פורים תשל"ו. מתוך לקראת שבת)

מִשְׁפָּט עַל יְדֵי רֵיחַ

בְּנוֹגֵעַ לְמַעֲלַת הַמָּשִׁיחַ אִיתָא דְּ"מוֹרַח וְדָאִין" (שֶׁיָּדוּן לְפִי הָרֵיחַ). וְהִנֵּה בֵּאוּר מַעֲלַת הַמִּשְׁפָּט עַל יְדֵי הָרֵיחַ, הוּא שֶׁהָרֵיחַ מַגִּיעַ בְּעֶצֶם הַנֶּפֶשׁ שֶׁלָּכֵן כְּשֶׁאָדָם מִתְעַלֵּף מְעוֹרְרִים אוֹתוֹ עַל יְדֵי הָרֵיחַ שֶׁמַּמְשִׁיךְ אֶת הַחַיּוּת מֵעֶצֶם הַנֶּפֶשׁ. וּכְמוֹ כֵן הַמִּשְׁפָּט שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִהְיֶה בְּאֹפֶן שֶׁרוֹאֶה אֵיךְ שֶׁהָאָדָם מִצַּד הָעֶצֶם שֶׁהוּא טוֹב וּמַה שֶּׁיֵּשׁ עִנְיָנִים לֹא טוֹבִים זֶהוּ רַק מִצַּד דָּבָר צְדָדִי.

(אחרון של פסח תשי"א. מתוך לקראת שבת)

אֵילּוּ שְׁאֵלוֹת יֻפְנוּ לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ וּמַה יַּכְרִיעוּ הַסַּנְהֶדְרִין?

מַה שֶׁמָּצִינוּ בַּגְּמָרָא (נִדָּה ע, ב) שֶׁיִּשְׁאֲלוּ אֵצֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּנוֹגֵעַ לַסְּפֵקוֹת שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ, הַכַּוָּנָה בָּזֶה לְסוּג שְׁאֵלוֹת שֶׁהֵם בְּגֶדֶר "דְּבָרִים שֶׁלָּמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה", "דִּבְרֵי קַבָּלָה" – שֶׁקִּבְּלוּ עַל פִּי הַמָּסוֹרָה אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, "הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי" – שֶׁיְּבָרְרוּ אֵצֶל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אִם קִבֵּל מִסִּינַי כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת.

אוּלָם בִּדְבָרִים שֶׁלְּמֵדִים מִן הַדִּין, "בְּאַחַת מִן הַמִּידּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן", – הִנֵּה כֵּיוָן שֶׁתָּלוּי בְּדַעַת הָרֹב שֶׁל בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת" לֹא יוֹעִיל הַבֵּירוּר אֵצֶל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אוֹ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁהֵם רַק שְׁנַיִם, אֶלָּא לָזֶה יֵשׁ צֹרֶךְ בְּהַכְרָעַת הָרֹב שֶׁל בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד.

(ו' מר חשון תשנ"ב. מתוך לקראת שבת)