· עובדות וסיפורי הוד מקדושת רבינו זי"ע ·
'לחיים' זה - על שום מה?...
'ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד!' – הכריז הש"ץ את הפסוק האחרון בתפילת 'עלינו' בסיום תפילת שחרית. המתין רגעים ספורים בדממה, פנה לימין ולשמאל, לשמוע ולראות אם יש מי מהמתפללים שמבקש לומר 'קדיש יתום', אך השקט המשיך לשרור בבית הכנסת. עדות על כך שאף אחד מהמתפללים כאן בבית הכנסת בעיר ברעז'אן אינו מחויב היום באמירת 'קדיש'. לאיש מהם גם אין היום יארצייט אחרי הוריו. עזב הש"ץ את עמוד התפילה ופנה למקומו, תוך שהוא אוסף אל קרבו אל ברכות 'יישר כח' ששיגרו המתפללים לעברו.
אך אז הופתעו המתפללים לראות את מורם ורבם הנערץ, רב העיר ופוסק הדור, הגאון הגדול רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון זי"ע, בעל 'שו"ת מהרש"ם' ו'דעת תורה', מעלה על השלחן קנקן עם יין-שרף, לצד מגש עם מיני מזונות, ומזמין את הנוכחים ללגימת 'לחיים'...
'לחיים' זה על שום מה? – תהו כולם. מי במחשבה ומי בדיבור. הלא למיטב ידיעתם, היום אין לרבם שום יארצייט, והא ראיה: הוא לא אמר היום קדיש יתום לאחר התפילה. זקני העיר גם ידעו לציין בבירור שהיום לא חל יום היארצייט של אביו רבי משה זצ"ל, ולא של אמו הצדקנית אסתר גיטל ע"ה, ואם כן, על מה ולמה מגיש מורם ורבם 'לחיים' לפני הציבור?
בתחילה השתמט מלענות להם, אולם כאשר ראה שהציבור משתוקק לדעת, ענה להם תשובה סתומה וחתומה: 'אתמול בלילה כתבתי תשובה להלכה להתיר לעגונה להינשא, ועל כך אני מביא היום לחיים!'.
*
אם סברו הנוכחים שיקבלו תשובה על שאלתם, הרי שעתה רק גברה תמיהתם שבעתיים, ותלמידו רבי שלום שכנא ניגש ותמה: 'רבי! תורה היא וללמוד אני צריך! הרי מאת רבינו תצא תורה לאלפי ישראל, ממנו יתד לכל פונה בהיותו הפוסק והמשיב לכל תפוצות ישראל, ובפרט בענייני עגונות זה עשרות בשנים, מה יום מיומיים? הרי אם רבינו יגיש 'לחיים' בכל פעם שיתיר עגונה, יצטרך להביא לחיים יום יום...
שוב התעטף המהרש"ם בשתיקה. מה שרק גרם לנוכחים להשתוקק עוד יותר לדעת מה הסוד המסתתר מאחורי 'לחיים' זה, ומה השייכות לכתיבת תשובה להתיר עגונה?
לאחר הפצרות מרובות נעתר המהרש"ם לבקשתם וסיפר להם את הסיפור במלואו:
אמש כתבתי תשובה להלכה להתיר אשה מכבלי עיגונה.
את ההיתר יסדתי על פשט מסוים שהיה נראה לי בדברי התוספות באיזה מקום בש"ס.
[ובמאמר המוסגר ציין הגאון הרב וואזנר זצ"ל בעת שסיפר סיפור זה: דרכו של המהרש"ם בכתיבת תשובות להלכה היתה כידוע בדרך חריפות ופלפול עצום בראשונים ובאחרונים, כך שלא היה זה דבר המצוי ורגיל אצלו לבסס תשובה רק על פי פשט שיצא לו בדברי התוספות]
לאחר מעשה – המשיך המהרש"ם וסיפר - כשעליתי על יצועי התחיל לבי נוקף שמא לא כיוונתי אל האמת, שהרי מי אומר שהפשט האמיתי בדברי התוספות הוא כמו שראיתי אל נכון לפרש? אולי לא היתה סברתי ישרה ונכוחה? ושמא התרתי עגונה שלא כהלכה ח"ו?
מתוך כך נרדמתי והנה בחלומי אראה את רבינו הגה"ק החתם סופר זי"ע מופיע כנגדי ואומר לי כדברים האלה:
תנוח דעתך! הדרך בה למדת את דברי התוספות, היא הדרך הנכונה, והפשט שהסברת הוא הפשט הנכון, גם אני למדתי ופירשתי כן את דברי התוספות!'
סיים המהרש"ם ואמר בפנים צוהבות משמחה:
ציון קברו של המהרש''ם כעת תבינו את גודל שמחתי ביום זה! כי אמנם זכיתי כבר לכתוב הרבה תשובות להלכה להתיר עגונות, אבל היום זכיתי למה שלא זכיתי עד הנה, זכיתי שרבינו החתם סופר בא אלי בחלום לחזקני ולאמצני ולהודיע לי שזכיתי לכוון על האמת, על זכייה כזו ראוי להביא לחיים בבית הכנסת, לחיים! לחיים טובים ולשלום!
(מקור: מפי הרה"ג רבי יעקב יחזקיה הגר שליט"א מבני ברק, ששמעו מפי זקנו הגאון הגדול רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל בעל שו"ת 'שבט הלוי' וגאב"ד זכרון מאיר; נדפס גם בספר 'פוסק הדורות' על המהרש"ם ח"ב עמוד )636
צורת קדשו של המהרש''ם
*
את הסיפור שלפנינו סיפר הגאון הגדול רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל, בעל שו"ת 'שבט הלוי':
בימי בחרותי, כשלמדתי בישיבת 'חכמי לובלין', אצל מורי ורבי הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל, הופיע יום אחד בהיכל הישיבה אורח חשוב, הלא הוא הגאון רבי שלום שכנא טשרניאק זצ"ל, בעל 'משמרת שלום' על פרי מגדים, מגדולי תלמידיו של המהרש"ם מברעז'אן, שהיה יוצא ונכנס תדיר אצל המהרש"ם. הלכתי אפוא עם עוד כמה בחורים כדי לשמוע ממנו דברי תורה, כמו גם להתבשם מהעובדות והסיפורים שהיו לו בצקלונו על גדולי הדור הקודם. בין הדברים סיפר לנו סיפר מופלא זה כפי שהוא היה נוכח בשעת מעשה:
התפללתי באותו בוקר – סיפר רבי שלום שכנא - תפילת שחרית במחיצתו של מורי ורבי המהרש"ם, ועוד לפני התפילה ראיתי שהביא עמו מזונות ויין-שרף להגיש לפני הציבור. בתחילה אמרתי לעצמי כי מן הסתם יש לו יארצייט והביא לחיים לעילוי נשמת הנפטר, אבל כשראיתי שאינו מתפלל לפני העמוד וגם אינו אומר קדיש הבנתי שיארצייט אין לו, אבל אם כן מדוע הביא את הלחיים? הדבר היה בגדר תעלומה!
לאחר התפילה הגיש המהרש"ם את התקרובת לפני הציבור שאיחלו לו ברכת 'לחיים', וכמה מהמתפללים שאלו וביררו: לשמחה מה זו עושה? ולחיים זה שאנו שותים על שום מה?