ניצוצי אור על פרשת השבוע בלשון קדשו של רבינו זי"ע
ע"י שנתגדל שמו של אברהם והשיב רבים להשי"ת, עי"ז עבד ה' במנוחה ולא התקוטט עם הרשעים
וכי אם לא יגדל שמו אינו להנאתו · למה לא שיבר אברהם גילולי ארץ כנען כשם ששיבר באור כשדים · כאשר שיבר גילולי בית אביו לא הואיל כלום להשיבם למוטב · מי שיש לו תלמידים ללמדם אין לו למסור נפשו
ך ל ך ל (יב, א).
להנאתך וטובתך, שם אגדלה שמך (רש"י). וצ"ע אפילו לא יגדל שמו וחלילה יריע לו שם בכל הרעות מכל מקום ההליכה היא הנאתו וטובתו כי כן ציוה ה' ורצונו.
הנה יש לחקור אברהם אבינו ע"ה מסר נפשו והשליכו מנגד ושיבר צלמי נמרוד ועמד נגדו (בראשית רבה לח, יג), ולמה לא עשה כן בארץ כנען שהיתה מלאה גלולים, ואין לך עץ רענן שלא היה תחתיו עבודה זרה, וכן הר גבוה וגבעה נישאה, כדאיתא במסכת עבודה זרה (מה ע"א), ולא מצינו ששיבר אליליהם, אדרבה השתחוה לבני חת (להלן כג, ז) ונכנע להם.
אבל האמת, שם באור כשדים לא שמעו לקולו כלל, ולא הועיל בכל תוכחותיו ולא עשה נפש כמו שעשה בארץ, ולא היה שם מכיר ה' כי אם הוא, על כן השליך נפשו מנגד להפרישם מעבודה זרה כל מה שאפשר, ואם ימיתוהו מה לו בכך. אך בארץ ישראל קרא בשם ה' ונתגדל שמו וקבלו ממנו אלפים ורבבות ועשה נפשות הרבה (רמב"ם פ"א מעבודה זרה ה"ג), על כן אין לו רשות למסור נפשו להתגרות עם אותן שלא שמעו לו ולא נתגיירו, כי אם ימיתוהו מה יעשו כל אותן תלמידים הסמוכים על הוראתו ותורתו, ואין לומר יסמוך על הנס, אין זה מדת חכמים כי אולי לא יעשה לו נס (קידושין לט:, זהר ח"א קיא:), רק מוסר עצמו למיתה על כל פנים וזה אין לו רשות אם מפסיד לתלמידים. ונמצא בארץ ישראל על ידי שנתגדל שמו ונאספו אליו הרבה גרים על ידי זה עבד ה' במנוחה והשקט ולא היה צריך להתקוטט עם הרשעים, אלא השומע ישמע והחדל יחדל, נמצא היה זה להנאתו וטובתו (תקפ"ו).
(על התורה עמוד ל"ט)