אִם רִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים - האדמו"ר הָרַב יִשְׂרָאֵל נִיסָן רוֹזֶנְבָּאוּם זצ"ל

האדמו"ר המקובל הרב ישראל ניסן רוזנבאום מקרטשניף-קריית-גת זצ"ל - נולד ב-כ"ד ניסן ה'תש"ט (1949) בעיר רחובות ישראל. בברית נקרא בשם ישראל על שם הרבי מרוז'ין זיע"א. כבר בעת שהיה אברך צעיר לימים היה מקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל' מגור. אביו גם שלח אותו לחזק את תושבי קריית-גת. בשנותיו הראשונות לאחר נישואיו גר ברחובות בסמיכות לאביו. בחודש תמוז ה'תשכ"ט (1969) אביו האדמו"ר נפטר בפתאומיות. לאחר פטירת אביו הוכתר לאדמו"ר, בהיותו כבן 20 בלבד. כעבור כשנה וחצי מפטירת אביו עבר לגור בקריית גת. עם השנים הקים ישיבה חסידית מצומצמת. בשנותיו הראשונות בקריית-גת יזם להביא ציבור חרדי לעיר. הראשונים שהגיעו מיוזמתו היו חסידי גור בתקופת האדמו"ר ה'פני מנחם' זצ"ל. עם הזמן השכונה הפכה להיות קריה חרדית. שנים לאחר מכן יזם להקים שכונה חדשה בשם 'קריית רמות דוד' ואכן השכונה הוקמה, כיום הקריה הקודמת מכונה 'הקריה הישנה'. בקריית רמות דוד הקים בית-כנסת בשם 'רמות דוד' ושטיבלך. מוסדותיו כוללים ת"ת, גני ילדים וכולל אברכים. קהילתו מונה כמה עשרות משפחות. בכל שנה, בנר שלישי של חנוכה, חגג את 'יום ההצלה' שלו מהמחלה הארורה וכן נהג לנגן בכינור כפי שנהגו אבותיו. ענוותן מופלא. בעל רוח-הקודש.

רבים פנו אליו ונושעו. רבינו למד את תורת הקבלה עם מקובלים רבים, בעיקר פורסם שלמד חברותא בקבלה עם הרב ששון מזרחי, למרות שרבינו הסתיר זאת מענוותנותו, אבל אחרי פטירתו כבר פורסם. נפטר ב-ט"ז חשוון ה'תש"פ (2019) בגיל 70. בהלוויתו השתתפו אלפים שבאו מכל הארץ. ציונו באוהל אדמו"רי קרטשניף רחובות. על מצבתו נכתב שמו בפשטות, ללא תואר "אדמו"ר" כפי שביקש בצוואתו. בנו הבכור רבי דוד משה הוכתר לשמש כאדמו"ר מקרעשניף-קריית גת במקום אביו. שאר בניו הוכתרו לאדמו"רים מטערבישאן, טשרנוביץ ומיאלען.

סבו (מצד אמו): האדמו"ר ר' חיים מרדכי מנדבורנה. אביו: האדמו"ר ר' דוד משה מקרטשניף. אמו: מרת אסתר רחל. אשתו: מרת יוטא מרים (בת האדמו"ר ר' יחזקאל שרגא מערץ מקהילת 'תולעת יעקב' מברוקלין). מרבותיו: אביו, האדמו"ר ר' דוד משה. חברותא: המקובל ר' ששון מזרחי. בניו: האדמו"ר ר' דוד משה (ממשיך דרכו של אביו. נשוי לבת-שבע בת ר' עקיבא רבינוביץ, האדמו"ר מפוריסוב), האדמו"ר ר' יחזקאל שרגא מטרבישאן בבית-שמש (נשוי לרבקה מרים, בת האדמו"ר ר' אריה רוזנפלד מפינסק קרלין), האדמו"ר ר' חיים מרדכי מקרטשניף צ'רנוביץ' (נשוי לבת האדמו"ר ר' דוד קאהן מתולדות אהרן), האדמו"ר ר' שלום אליעזר זאב ממיאלן (נישא לבתו של האדמו"ר מראדושיץ). בנותיו: מרת מלכה שרה (נישאה לבן דודה ר' חיים מרדכי, ראש ישיבת קרעשניף ברחובות), מרת נחמה גיטל רבקה (נישאה לר' יחזקאל שרגא לעווי), מרת חיה אסתר רחל (נישאה לר' מרדכי, בן ר' משה קאהן ראש ישיבת תולדות אהרן), מרת חוה ביילא (נישאה לר' צבי, בן הרב דב בערל וייס), מרת פייגא (נישאה לר' שלמה צדוק, בן רבי יהושע זייבאלד גאב"ד אלדשטאדט), מרת שפרה ברכה (נישאה לר' יוחנן, בן הרב מתתיהו טברסקי, רב קהילת רחמיסטריווקא בביתר עילית). מספריו: נועם ישראל - מדברי תורתו שנאמרו בטישים ומעמדים.

יום אחד נכנס אל רבינו יוס'ל, אחד מחסידיו. היה זה כאשר רבינו היה עדיין צעיר לימים. החסיד סיפר לו על חברו הטוב ליפא, שנותר ברוסיה ומצבו בכי רע. הוא היה כלוא בשל שמירת התורה והמצוות וכבר שהה זמן רב במאסר. הרבי שמע את הדברים ואמר: "גש לבית הדואר ושלח אליו מברק ובו תכתוב: בקרוב מאוד תשתחרר, ולא רק מן המאסר הקשה, אלא בכלל מרוסיה!". החסיד סבר שהרבי הצעיר אינו מודע למציאות הקשה שבה חיו היהודים ברוסיה. "רבי, אני מגיע משם. ברוסיה אדם שנתפס בעוון שמירת תורה ומצוות נחשב לעבריין חמור. הוא נמצא שם כלוא כבר זמן רב. ברוסיה לא יוצאים מהכלא ביום אחד, ובוודאי לא אדם שנתפס בעוון כזה", הסביר. אך הרבי עמד על דבריו: "אני יודע. אבל הגיע זמן גאולתו של חברך".

כשראה יוס'ל שהרבי אומר את הדברים בביטחון גמור, מיהר לבית הדואר ועשה כפי שהורה לו. ליפא היה באותה עת סגור בתא כלא בקייב. השהות הארוכה בכלא כבר נתנה בו את אותותיה, ומצבו הגופני והנפשי הלך והתערער. יום אחד ראה בחלומו אברך צעיר הקורא בשמו: "ליפא, הגיע זמן גאולתך. עוד מעט תיפתח דלת התא שלך. צא מיד מהכלא ואל תהסס! סע היישר לשדה התעופה בקייב, ושם יחכו לך אישורי היציאה מברית המועצות". ליפא התעורר מן החלום, שנראה מוחשי כל כך, אך רחוק כל כך מן המציאות שבה היה נתון. והנה לפתע נפתחה דלת התא בחריקה. חייל רוסי שעמד במסדרון סימן לו לצאת. ליפא יצא מן התא וצעד במהירות לעבר שער בית הסוהר. קצינים וסוהרים היו בכל פינה, אך להפתעתו איש מהם לא עצר אותו ואף לא הפנה אליו מבט. השער היה פתוח והוא יצא ממנו והתרחק במהירות האפשרית. רק לאחר שכבר היה רחוק מבית הסוהר העז להסתובב לאחור ולוודא שאיש אינו רודף אחריו.

הוא מיהר לשדה התעופה בקייב, ושם ראה כיצד החלום מתממש לנגד עיניו. גם אישורי היציאה לאמריקה המתינו לו. רק לאחר שהמטוס נחת בארה"ב התקשר לחברו. בני משפחתו ויוס'ל הגיעו אליו ושמעו מפיו בהתרגשות על הנס הגדול שאירע לו. הוא סיפר להם גם על החלום שקדם להצלתו. "איך נראה האברך שראית בחלומך?" שאל יוס'ל. "אברך צעיר לימים, יפה עיניים וטוב רואי", השיב ליפא, "פאותיו וזקנו אדמוניים", והמשיך לתאר את דמותו. יוס'ל נדהם ואמר: "הרי זה הרבי מקרעשניף שגר בקריית גת!". כששמע דודו של רבינו, האדמו"ר מקרעשניף־ירושלים, את הסיפור, התבטא ואמר כי רבינו הוא "הבעל שם טוב של הדור!".