פי"ג: ז-ח: ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ. ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו:
א: נשים לב אל אומרו יושב , ומהראוי יאמר יושבים!
ב: ועוד נשית לב, אל אומרו תחלה לשון ריב, ואחר כך לשוןמריבה,כאומרו אל נא תהי מריבה!
ג:ועוד, אומרו,(אל נא תהי מריבה) ובין רועיכו’, כי הלא, בין הרועים כבר היתה!
ד: ועוד, אומרו אנשים, כי היה לו לומר, 'כי אחים אנחנו'!
אך יאמר, אוי למי שצריך ללמוד מן הגויים, וזה מקל וחומר, כי הנה, שני עממין כנעני ופריזי היו יחד, ולא היה ריב ביניהם, וזהו אומרו, יושב, לשון יחיד כי היו באחדות ושלום, על כן נתעורר אברם ואמר, אל נא תהי כו’ כי אנשים אחים אנחנו, ולמה נגרע משתי אומות שאינן אחים, ואין ריב ביניהם, ונהיה לבוז בעיניהם: (ובזה נתיישב קושיא א: יושב, ומהראוי יאמר יושבים!)
ושיעור הכתוב, ויהי ריב כו’ והנה הכנעני כו’, אז יושב באחדות, על כן ויאמר אברם כו’ כי אנשים אחים אנחנו, ומכל שכן שראוי יהיה שלום בינינו, יותר משתי אומות אלו:
והענין, כי הנה אמרו ז"ל בגמרא, 'האי תיגרא, דמיא לבידקא דמיא, כיון דרווח רווח'. כי דרך הריב, להתחיל במעט, ונעשית הרבה, שמתרחבת בין אנשים.
וזה יתכן כיוון אברם, שאמר: הנה עד כה אין הקטטה בינינו, רק בין הרועים, וגם בין הרועים לא הגיע לגדר מריבה, יולדת כנקבה ומתרבת ומתפשטת, כי -אם לגדר ריב זכר, ועל כן, אל נא הריב הזכר שאי נו מוליד,תהי מריבה,שתעשהמריבה נקבה, שתלד ותתרבה,עד יהיהביני ובינך גם כן, וגםבין הרועים תתרחב, שאם עד כה היה מתייחס לריב, תהיה עתה מריבה גם ביניהם, וזהוובין רועיכו’,כי,אם רבו, קצת רועי, עם קצת רועיך , עתה תהיה בין כלם (ובזה נתיישב קושיא ב: אומרו תחלה לשון ריב, ואחר כך לשון מריבה, כאומרו אל נא תהי מריבה! וקושיא ג: (אל נא תהי מריבה) ובין רועיכו', כי הלא, בין הרועים כבר היתה!)
כי זה בלתי ראוי משני טעמים, אחד, כי לא תצדקמריבה,רק בין פחותי הערך, אך לא בין חשובים, וכן לא תצדק בין אחים, וזהו אומרו, כי אנשים אחים, כי משתי סבות אין ראוי, אחד, כי אנשים שהם חשובים כנודע, שכל אנשים שבמקרא חשובים, וגם להיותנו אחים, וזהו, כי אנשים אחים אנחנו (ובזה נתיישב קושיא ד: היה לו לומר, 'כי אחים אנחנו'!)
וראוי לישא קל וחומר מהכנעני והפריזי, שאינן אחים רק שתי אומות, ואחדות ביניהם, כאומרו יושב בארץ ולא נאמר יושבים: