פי"ג: ה, יד: וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים... וה’ אמר אל אברם אחרי הפרד לוט...כיוון להורות, כי בחברת צדיק עם רשע, נמשך לרשע מהצדיק טובה, וההפך מהרשע לצדיק. כי הנה, וגם ללוט, למה שהיה הולך את אברם היה צאן כו’ עד הוצרך ליפרד על רוב מקנהו, אך לאברהם נמשך רעה מחברתו, כי מה שוה’ אמר אל אברם, היה, (רק) אחרי הפרד לוט,אך עודנו אתו, לא נדבר בו:
ולא נשא אותם כו’: אמר שני טעמים. א.כי היה רכושם רב: ב. כי אין צדיק עם הפכו מתקשרים, כי מי יתן טהור וכו’ וזהו,ולא יכלו וכו’