לוח היום יום...

לוח היום יום...

יום שישי ז חשון ה'תש"ד

שיעורים. חומש: לך לך, ששי עם פירש"י.
תהלים: לט־מג.
תניא: אך . . . קמד הכל אחד.

הַסֵּדֶר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה הוּא: הֲסָרַת עָרְלַת הַגּוּף, הַלָּשׁוֹן, הַלֵּב – מַעֲשֶׂה דִּבּוּר מַחֲשָׁבָה, אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהָיָה קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הֲרֵי בִּתְחִלָּה הִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ – מַחֲשָׁבָה, אַחַר כָּךְ פִּרְסֵם אֱלֹקוּתוֹ, – דִּבּוּר, וְאַחַר כָּךְ מִילָה – מַעֲשֶׂה.

שבת קודש ח חשון ה'תש"ד

שיעורים. חומש: לך לך, שביעי עם פירש"י.
תהלים: מד־מח.
תניא: ומ"ש . . . 288 מסטרא דרע.

מִצְוָה לְשׁוֹן צַוְתָּא וְחִבּוּר, וְהָעוֹשֶׂה מִצְוָה מִתְחַבֵּר עִם הָעַצְמוּת בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא הַמְצַוֶּה אֶת הַצִּוּוּי הַהוּא. וְזֶהוּ שְׂכַר מִצְוָה מִצְוָה, דִּזֶה מַה שֶּׁנִּתְחַבֵּר עִם עַצְמוּת אוֹר־אֵין־סוֹף מְצַוֶּה הַצִּוּוּי, זֶהוּ שְׂכָרוֹ. וְיוּבַן בְּמָשָׁל גַּשְׁמִי: אִישׁ פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר יֵשׁ לוֹ בִּטּוּל פְּנִימִי אֶל הַחָכְמָה וּמַעֲלַת חָכָם, בְּבִטּוּל דְּהֶעְדֵּר תְּפִיסַת מָקוֹם לְגַמְרֵי. וְכֵן גַּם בְּהֶרְגֵּשׁ הֶחָכָם הֲרֵי אִישׁ הַפָּשׁוּט אֵינוֹ נִכְנָס אֶצְלוֹ בְּגֶדֶר אֱנוֹשִׁי כְּלָל – וְאֵין זֶה דִּמְבַטְּלוֹ וְדוֹחֶה אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, דִּזֶהוּ מִדָּה רָעָה – וְנֶחְשָׁב בְּעֵינָיו שֶׁאֵין לוֹ קֶשֶׁר שֶׁל יַחַס עִמּוֹ כְּלָל. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר הֶחָכָם יְצַוֶּה לָאִישׁ הַפָּשׁוּט לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָבָר בִּשְׁבִילוֹ, הִנֵּה בְּצִוּוּי זֶה נוֹלָד מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַפָּשׁוּט, הֵן לְעַצְמוֹ שֶׁמַּרְגִּישׁ מְצִיאוּתוֹ אֲשֶׁר הוּא יָכוֹל לְקַיֵּם מִצְוַת הֶחָכָם וְלוֹ צִוָּה הֶחָכָם לַעֲשׂוֹת דָּבָר, וְהֵן בְּעֵינֵי הֶחָכָם נֶחְשָׁב לִמְצִיאוּת אֲשֶׁר אֵלָיו יְדַבֵּר וִיצַוֶּה, וּלְבַד זֹאת הֲרֵי צִוּוּי זֶה מְאַחֵד הֶחָכָם הָרָם וְנַעֲלֶה עִם הָאִישׁ הַפָּשׁוּט בְּיוֹתֵר. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן.

וּמוּבָן גַּם כֵּן אֲשֶׁר בְּיַחַס לְהַנַּ"ל, אֵין הֶבְדֵּל כְּלָל בַּמֶּה יִהְיֶה הַצִּוּוּי, אִם דָּבָר גָּדוֹל וְנַעֲלֶה אוֹ קָטָן וּפָשׁוּט.

יום ראשון ט חשון ה'תש"ד

שיעורים. חומש: וירא, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: מט־נד.
תניא: והנה העליונים . . . קמה עו"ג.

בהיות אאמו"ר בן ד או ה שנים נכנס אל זקנו הצ"צ בש"ק פ' וירא והתחיל לבכות, באמרו: מפני מה נראה ה' אל אברהם אבינו ולנו אינו נראה. ויענהו הצ"צ: אז א איד א צדיק, צו ניין און ניינציג יאָר איז מחליט אז ער דארף זיך מל זיין, איז ער ווערט אז דער אויבערשטער זאָל זיך באווייזען צו אים.

תרגום
בִּהְיוֹת אֲדֹנִי אָבִי מוֹרִי וְרַבִּי [הָרַשַׁ"בּ] בֶּן ד' אוֹ ה' שָׁנִים, נִכְנַס אֶל זְקֵנוֹ הַ"צֶּמַח צֶדֶק" בְּשַׁבַּת־קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת וַיֵּרָא וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת, בְּאָמְרוֹ: מִפְּנֵי מָה נִרְאֶה ה' אֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ וְלָנוּ אֵינוֹ נִרְאֶה. וַיַּעֲנֵהוּ הַ"צֶּמַח צֶדֶק": כְּשֶׁיְּהוּדִי צַדִּיק, בְּגִיל תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנִים, מַחְלִיט שֶׁעָלָיו לָמוּל אֶת עַצְמוֹ, רָאוּי הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יִתְגַּלֶּה אֵלָיו.

יום שני י חשון ה'תש"ד

שיעורים. חומש: וירא, שני עם פירש"י.
תהלים: נה־נט.
תניא: אבל בצאת . . . בע"ח וד"ל.

דער רבי (רבנו הזקן) פלעגט זאָגען אויף אצילות "אויבען". מען דערציילט אז אין כתב פלעגט ער פון התרגשות, מער ווי "אצי" ניט קענען אָנשרייבען.

תרגום
הָרַבִּי (רַבֵּנוּ הַזָּקֵן) הָיָה מְכַנֶּה אֶת [עוֹלָם] הָ'אֲצִילוּת' – "לְמַעְלָה". מְסַפְּרִים, שֶׁבִּכְתָב מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר "אֲצִי", לֹא הָיָה מֻסְגָּל לִכְתּוֹב.

יום שלישי יא חשון ה'תש"ד

שיעורים. חומש: וירא, שלישי עם פירש"י.
תהלים: ס־סה.
תניא: כז. אהוביי . . . קמו נס"ו.

בְּ"תוֹרָה אוֹר" דִּבּוּר־הַמַּתְחִיל "פָּתַח אֵלִיָּהוּ" (פָּרָשַׁת וַיֵּרָא) בְּסָעִיף הַמַּתְחִיל "וְהִנֵּה הַצִּמְצוּם": "שֶׁבְּחִינַת עֵינַיִם הִיא מְקוֹר בְּחִינַת כֵּלִים", צָרִיךְ לִהְיוֹת: "שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵינַיִם וּמְקוֹר בְּחִינַת כֵּלִים". שָׁם דִּבּוּר־הַמַּתְחִיל "אֵרְדָה נָּא" בְּסָעִיף הַמַּתְחִיל "וְהִנֵּה בַּזֹּהַר": "דְּפֵרוּשׁ מְשׁוֹטְטִים", צָרִיךְ לִהְיוֹת "דְּפֵרוּשׁ מְשׁוֹטְטוֹת".
לַדִּבּוּר־הַמַּתְחִיל "פָּתַח אֵלִיָּהוּ" יֶשְׁנָם הַגָּהוֹת מֵאֲדֹנִי אָבִי מוֹרִי וְרַבִּי [הָרַשַׁ"בּ] שֶׁהִתְחִיל לְכָתְבָם בְּחֹרֶף רנ"ב.

יום רביעי יב חשון ה'תש"ד

שיעורים. חומש: וירא, רביעי עם פירש"י.
תהלים: סו־סח.
תניא: וז"ש . . . קודם לברכה.

אחת מתורות הראשונות של רבינו הזקן - ונקראו אז בשם "ווערטער": שמע ישראל - א איד דערהערט - הוי' אלקינו - אז כחנו וחיותינו איז דאָס למעלה מן הטבע, און - הוי' אחד.

תרגום
אַחַת מִתּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן – וְנִקְרְאוּ אָז בְּשֵׁם "וֶערְטֶער" ["פִּתְגָּמִים"]: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל – יְהוּדִי "קוֹלֵט" – הֲוָיָ' אֱלֹקֵינוּ – שֶׁכֹּחֵנוּ וְחַיּוּתֵנוּ הֵם לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, וַאֲשֶׁר – "הֲוָיָ' אֶחָד".

יום חמישי יג חשון ה'תש"ד

שיעורים. חומש: וירא, חמישי עם פירש"י.
תהלים: סט־עא.
תניא: איתא . . . 292 ועלול כנודע.

דער בעש"ט פלעגט לערנען מיט זיינע תלמידים א שיעור גמרא. דער אופן פון דעם לערנען איז געווען מיט גרויס חריפות און גאונות, און מ'האָט געלערענט דעם רמב"ם אלפס רא"ש און אנדערע מפרשים פון די ראשונים וועלכע זיינען שייך געווען צו דער גמרא וואָס מ'האָט געלערענט. דער בעש"ט פלעגט אָפּטייטשען די ווערטער אין אידיש. אז מ'האָט געלערענט ערכין און געקומען צום מארז"ל (טו ב) לשון תליתאי קטיל תליתאי, האָט דער בעש"ט דאָס אויסגעטייטשט: לשון הרע הרג'ט אלע דריי: דעם אויסטראכטער דעם דערציילער און דעם צוהערער, נאָר דאָס איז אין לבושים רוחנים, וואָס דאָס איז שווערער, ווי רציחה אין גשמיות.

תרגום
הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב נָהַג לִלְמֹד עִם תַּלְמִידָיו שִׁעוּר בַּגְּמָרָא. אֹפֶן הַלִּמּוּד הָיָה בַּחֲרִיפוּת וּגְאוֹנוּת גְּדוֹלָה, וְלָמְדוּ אֶת הָרַמְבַּ"ם, אַלְפָס, רֹא"שׁ וּשְׁאָר מְפָרְשִׁים מֵהָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ שַׁיָּכִים לַגְּמָרָא הַנִּלְמֶדֶת. הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב תִּרְגֵּם אֶת הַמִּלִּים לְאִידִישׁ. כְּשֶׁלָּמְדוּ [מַסֶּכֶת] עֲרָכִין וְהִגִּיעוּ לְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה (טו, ב): "לָשׁוֹן תְּלִיתָאי קָטִיל תְּלִיתָאי", פֵּרְשׁוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב: "לָשׁוֹן הָרַע קוֹטֶלֶת אֶת כָּל הַשְּׁלֹשָׁה: הַמַּמְצִיא, הַמְסַפֵּר וְהַשּׁוֹמֵעַ [זוֹ דַּעַת רַבֵּינוּ גֵּרְשׁוֹם שָׁם. עַיֵּין לִקּוּטֵי שִׂיחוֹת ח"ה, עמ' 44 הע' 74] אַךְ זֶהוּ בִּלְבוּשִׁים רוּחָנִיִּים, שֶׁזֶּה חָמוּר יוֹתֵר מֵרְצִיחָה בְּגַשְׁמִיּוּת".