משניות מסכת אהלות

פרק אחד עשר

משנה ז

הָיְתָה נְתוּנָה בְצַד הָאִסְקֻפָּה, שֶׁאִם תַּעֲלֶה הִיא נוֹגַעַת בַּמַּשְׁקוֹף בְּפוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ, אוֹ עַל גַּבָּהּ – טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת. הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ אוֹ בַבַּיִת – תַּחְתֶּיהָ וְהַבַּיִת טָמֵא, תּוֹכָהּ וְגַבָּהּ טָהוֹר; בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ – הַכֹּל טָמֵא. שֶׁאִם תַּעֲלֶה אֵינָהּ נוֹגַעַת בַּמַּשְׁקוֹף בְּפוֹתֵחַ טֶפַח, אוֹ מֻדְבֶּקֶת בַּמַּשְׁקוֹף, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ – אֵין טָמֵא אֶלָּא תַחְתֶּיהָ.

משנה א

הַבַּיִת שֶׁנִּסְדַּק, טֻמְאָה בַחוּץ – כֵּלִים שֶׁבִּפְנִים טְהוֹרִין; טֻמְאָה בִפְנִים, כֵּלִים שֶׁבַּחוּץ – בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: עַד שֶׁיְּהֵא בַסֶּדֶק אַרְבָּעָה טְפָחִים; בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם בֵּית הִלֵּל: פּוֹתֵחַ טֶפַח.

משנה ב

אַכְסַדְרָה שֶׁנִּסְדְּקָה, טֻמְאָה בְצַד זֶה – כֵּלִים שֶׁבַּצַּד הַשֵּׁנִי טְהוֹרִים. נָתַן אֶת רַגְלוֹ אוֹ קָנֶה מִלְּמַעְלָן – עֵרַב אֶת הַטֻּמְאָה. נָתַן אֶת הַקָּנֶה בָאָרֶץ – אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה, עַד שֶׁיִּהְיֶה גָבוֹהַ מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח.

משנה ג

סְגוֹס עָבֶה וְכַפָּה עָבָה – אֵינָן מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה, עַד שֶׁיִּהְיוּ גְבוֹהִים מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח. קְפוּלִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה – אֵינָן מְבִיאֹות אֶת הַטֻּמְאָה, עַד שֶׁתְּהֵא הָעֶלְיוֹנָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח. הָיָה אָדָם נָתוּן שָׁם – בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אָדָם חָלוּל הוּא, וְהַצַּד הָעֶלְיוֹן מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה.

משנה ד

הָיָה מַשְׁקִיף בְּעַד הַחַלּוֹן וְהֶאֱהִיל עַל קוֹבְרֵי הַמֵּת – בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. וּמוֹדִים, שֶׁאִם הָיָה לָבוּשׁ בְּכֵלָיו, אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁנַיִם זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, שֶׁהֵם מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה.

משנה ה

הָיָה מֻטָּל עַל הָאִסְקֻפָּה, וְהֶאֱהִילוּ עָלָיו קוֹבְרֵי הַמֵּת – בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה.

משנה ו

הַטֻּמְאָה בַבַּיִת, וְהֶאֱהִילוּ עָלָיו טְהוֹרִין – בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִין, וּבֵית הִלֵּל מְטַמְּאִין.

משנה ז

כֶּלֶב שֶׁאָכַל בְּשַׂר הַמֵּת, וּמֵת הַכֶּלֶב, וּמֻטָּל עַל הָאִסְקֻפָּה – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אִם יֵשׁ בְּצַוָּארוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח – מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה; וְאִם לָאו – אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: רוֹאִין אֶת הַטֻּמְאָה; מִכְּנֶגֶד הַמַּשְׁקוֹף וְלִפְנִים – הַבַּיִת טָמֵא; מִכְּנֶגֶד הַמַּשְׁקוֹף וְלַחוּץ – הַבַּיִת טָהוֹר. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: פִּיו לִפְנִים – הַבַּיִת טָהוֹר; פִּיו לַחוּץ – הַבַּיִת טָמֵא, שֶׁהַטֻּמְאָה יוֹצֵאת דֶּרֶךְ שׁוּלָיו. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – הַבַּיִת טָמֵא. כַּמָּה תִשְׁהֶה בִמְעָיו? שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵעֵת לְעֵת. בָּעוֹפוֹת וּבַדָּגִים, כְּדֵי שֶׁתִּפּוֹל לָאוּר וְתִשָּׂרֵף; דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא אוֹמֵר: בָּעוֹפוֹת וּבַדָּגִים מֵעֵת לְעֵת.

משנה ח

הַחֲדוּת שֶׁבַּבַּיִת וּמְנוֹרָה בְתוֹכוֹ, וְהַפֶּרַח שֶׁלָּהּ יוֹצֵא וּכְפִישָׁה נְתוּנָה עָלָיו, שֶׁאִם תִּנָּטֵל הַמְּנוֹרָה וּכְפִישָׁה עוֹמֶדֶת עַל פִּי הַחֲדוּת – בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הַחֲדוּת טָהוֹר וּמְנוֹרָה טְמֵאָה. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף הַמְּנוֹרָה טְהוֹרָה. וּמוֹדִים, שֶׁאִם תִּנָּטֵל הַמְּנוֹרָה וּכְפִישָׁה נוֹפֶלֶת – הַכֹּל טָמֵא.

משנה ט

כֵּלִים שֶׁבֵּין שִׂפְתֵי כְפִישָׁה לְבֵין שִׂפְתֵי הַחֲדוּת, אֲפִלּוּ עַד הַתְּהוֹם – טְהוֹרִים. טֻמְאָה שָׁם – הַבַּיִת טָמֵא. טֻמְאָה בַבַּיִת – כֵּלִים שֶׁבְּכָתְלֵי הַחֲדוּת, אִם יֵשׁ בִּמְקוֹמָן טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח – טְהוֹרִים; וְאִם לָאו – טְמֵאִים. אִם הָיוּ כָתְלֵי הַחֲדוּת רְחָבִים מִשֶּׁל בַּיִת – בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְהוֹרִים.

פרק שנים עשר

משנה א

נֵסֶר שֶׁהוּא נָתוּן עַל פִּי תַנּוּר חָדָשׁ, וְעוֹדֵף מִכָּל צְדָדָיו בְּפוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתָּיו – כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְהוֹרִים; טֻמְאָה עַל גַּבָּיו – כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְהוֹרִים. וּבַיָּשָׁן – טָמֵא; רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר. נְתָנוֹ עַל פִּי שְׁנֵי תַנוּרִים, טֻמְאָה בֵינֵיהֶם – הֵם טְמֵאִים; רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר.

משנה ב

סְרִידָה שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל פִּי הַתַּנּוּר מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ אוֹ עַל גַּבָּהּ – הַכֹּל טָמֵא. כְּנֶגֶד אֲוִירוֹ שֶׁל תַּנּוּר – טָהוֹר. טֻמְאָה כְנֶגֶד אֲוִירוֹ שֶׁל תַּנּוּר – כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא.

משנה ג

נֵסֶר שֶׁהוּא נָתוּן עַל פִּי תַנּוּר יָשָׁן, יוֹצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה טֶפַח, אֲבָל לֹא מִן הַצְּדָדִים, טֻמְאָה בְצַד זֶה – כֵּלִים שֶׁבַּצַּד הַשֵּׁנִי טְהוֹרִים; רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא. הַבֶּטַח אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. הָיָה בוֹ זִיז – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: רוֹאִים אֶת הַבֶּטַח כְּאִלּוּ אֵינוֹ, וְהַזִּיז הָעֶלְיוֹן מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה.

משנה ד

סַנְדָּל שֶׁל עֲרִיסָה שֶׁפָּחַת בְּתוֹךְ הַבַּיִת, אִם יֵשׁ בּוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח – הַכֹּל טָמֵא; וְאִם לָאו – מוֹנִין בּוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹנִין בַּמֵּת.