(פי"ב א-ט) ויאמר י-הוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך: ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה: ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה: וילך אברם כאשר דבר אליו י-הוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן: ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען: ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ: וירא י-הוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח לי-הוה הנראה אליו: ויעתק משם ההרה מקדם לבית א-ל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח לי-הוה ויקרא בשםי-הוה: ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה:
דרך רמז יאמר, כי בשלחו יתברך את הנפש הזאת אל העולם השפל להלבישה בחומר, לבל יקשה בעיניה, אומר ה' אל אברם הוא הנפש - כאשר כנו אותה במדרש הנעלם:
"לך לך, 'להנאתך ולטובתך', מארצך העליונה, וממולדתך, הן הנפשות שהיו אתך רעותיך משרשך, ומבית אביך יתברך:
אל הארץ הוא הגוף אשר אראך, ואל תחושי לדבר ולומר:
'אויה לי כי אתגרש מהסתפח בנחלת ה' ובמלכו של עולם ולדבקה בו יתברך, להתלבש בחרש מחרשי אדמה'!
כי הלא, על ידי כן, ואעשך לגוי גדול, כי תוליד בנים גדולים וטובים חיל רב ועצום, הלא המה פרקליטין שרפי קודש אשר תקנה במצותיך אשר תעשה, כנודע.
ועוד שנית, כי אינו דומה אורך טרם התלבשך באדמה, לאורך אשר אחר שובך מן האדמה, כי אז יאיר אורך שבעתים, כי יברכך ה', וזהוואברכך:
וגם ואגדלה שמך, כי יהללוך בשערים מעשיך בישיבות של מעלה ובישיבות של מטה.
אך שמע בקולי איעצך, והיה ברכה, כי לא בלבד תכשיר את עצמך, כי-אם, תזכה את הרבים,והיהאתה לעםברכה:
ואל תאמרי בלבבך:
'איך אעשה, ושאור שבעיסה מעכב על ידי, וימנעני מעשות את הטוב, ויקרבני לידי חטאות ואשמות אין מספר',
אל תשיתי לב, כי הלא, כאשר תעשי את אשר צויתיך, אני אקרבך לידי זכיות אין מספר, וארחיקך מן החטא, כי הנה, אברכה את מברכך, הם היצר טוב ושרפי קדש אשר בראת במעשיך הטובים, אשר כל מצוה מהם גוררת מצוה, אברך אותם, שירבו מאד, כי אקרבך לידי זכיות רבות. ואת היצר הרע, הוא מקללך ומאבדך,אאורואתיש כחו.
ועל ידי כן,ונברכו בך,ויושפעו בזכותך, כל משפחות האדמה, ותהיה כמזכה את כלם, כי אז,אין קצה לזכותך, מאשר אילו נשארת על השמים תמיד, היית ריקה מכל האושר והטובה הזאת"
אז, על ידי הדברים האלה הנאמרים באמת, יורדת היא למטה לארץ, וזהו, וילך אברם כאשר דבר אליו ה',ובהתנהגו כן, וילך אתו לוט, הוא היצר הרע, כי לפתח חטאת רובץ, אך, הולך אתו כעני כי יעטוף לפני מלך ושרים, כן היצר הרע, מתחלה הוא כהלך, וזהו אומרו, לוט, כמד"א, 'לוטה בשמלה',
ולא עוד, כי-אם, שגם היצר הרע אתו בעזרו לעבוד את ה', כד"א 'בכל לבבך', 'בשני יצריך', וכן אמרו רבותינו ז"ל, 'על ומצאת את לבבו נאמן לפניך', שגם יצרו הרע היה אתו נאמן ועובד את ה' כיצר הטוב.
ועל ידי כן, ואברם בצאתו מחרן, הוא חרוןאף העולם הזה, יצא בסלוקו, מלווה בלויית חן, חמש שנים, הם חמשה חומשי תורה, והשבעים שנה, אשר חי בעולם הזה, כולם מקדימים והולכים ומתקרבים להעיד כל אחד על המצות אשר נעשו בו, כאמור בספר הזוהר, על 'ויקרבו ימי ישראל למות, ויקרבו ימי דוד למות'.
וזהו, ואברם בן חמש שנים, שהיה כבן חמש לתורה, וגם היו אתו, שבעים שנה בצאתו מחרן, הוא העולם הזה, שנקרא חרן:
ועם כל זה, מי יבטח בעצמו, ינוח ויעמוד לגורלו לקץ הימין, ולא יצטרך להתגלגל!
כי דע איפה, כי גם אחר כל הדרך הטוב, וצאתו בלוית חן מן העולם, לא יבצר ממנו ישנה וישלש, וזהו, ויקח אברם את שרי אשתו, הוא חומר המתייחס אליו כאשתו, שלוקח אותו פעם שנית בעולם הזה,ואת לוט בןאחיו, הוא היצר הרע, אחר שנעשה קרוב אליו, כבן אחיו מהפעם הראשונה, ואת כל רכושם, זכיות, אשר רכשו, יחד הנזכרים בראשונה, ואת הנפש אשר החזירו בתשובה, זכות כלם יוצאים אתו לעזור לו אל הכשרון,ללכת ארצה כנען,להכניע בזה העולם, לגמור שיורי טהרה בפעם שנית,
וזהו, ללכת ארצה כנען, ועוד שלישית, וזהו, ויבואו ארצה כנען, כמד"א, 'פעמים שלש עם גבר':
והנה כל זה הוא אם הכשיר מעשיו, אך, אם ויעבור (אברם) הוא הנפש, שעבר עבירות בהיותו בארץ הוא הגוף, עד מקום שכם, שהגיעו אשמותיו עד גדר היותו כשוקע בהם עד שכמו, מאי תקנתיה?
הלא הוא, כי יבא עד אלון מורה, הוראות, הוא בית המדרש כד"א, 'אם פגע בך כו' משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נמוח כו'.
וזהו, והכנעני, הוא היצר הרע, אז, על ידי בית המדרש, הוא בארץ, כי לארץ, שפל רומו, כי אז יכנע.
ולא בלבד יועיל לו השתקעו בבית המדרש לטהר טומאתו, כי-אם גם, וירא אליו ה', כי יתראה אליו השם יתברך, ויופיע עליו חכמת בינה מרוח קדשו.
ועוד שנית, כי יאמר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת של בית המדרש, כי יבטח שלא תמוש תורה מזרעו:
זולת מה שויבן שם מזבח, כי שם זובח את יצרו, וקיטרו וקידשו וטיהרו, לעבוד את השם, גם הוא:
ואז, על ידי כן, כאשר ויעתק משם ההרה, שהוא לקברות יובל, באחד ההרים, כאשר יועתק מן העולם, אז, תלך מקדם לבית א-ל, כי הוא הולך קדמת בית א-ל, הוא ביתהמקדש שלמעלה.
ויט שם אהלה צל וחופות מעשיו הטובים.
והנה, בית א-ל מים, היא מפאת השכינה שנקראת ים, כי היא במערב, שעזרתו, מצד אחד,והעי,הוא תל מעשיו הטובים, מקדם, כמה דאת אמר, 'לעי השדה'.
ועל כן, ויבן שם בבית המקדש שלמעלה, מזבח, להקריב נפשו על ידי השר הגדול מיכאל.
ולא בלבד בשם השכינה, כי-אם גם, ויקרא בשם ה' השם הגדול והנורא.
ומאז, ויסע אברם הלוך עולה ומשיג הנגבה, מקום האורה הגדולה, כי על כן, מנורה בדרום: