הלכות והליכות
שאלה: מתי עושים הדלקת נרות של יום טוב שני של ראש השנה? ומתי הכי טוב לברך על הסימנים - לפני הקידוש או אחריו?
תשובה: הדלקת הנרות לכבוד יום טוב שני של ראש השנה, תעשה אך ורק לאחר צאת השבת, ועל ידי הבערה מאש שהיתה דלוקה מלפני שבת, כמו 'נר נשמה'. ואשה המוציאה את השבת לפי זמן רבנו תם, תדליק הנרות רק אחר זמן זה.
רבותינו ז"ל הנהיגו לאכול בראש השנה מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה. ולכן נהגו לאכול תמרים, רוביא (שעועית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), רימונים, תפוח בדבש, וראש כבש. ויזהר בכשרות ראש הכבש, שיהיה בשר 'חלק' בכשרות מהודרת. ואם אינו מוצא בשר 'חלק' בכשרות מהודרת, יאכל ראש של עוף או של דג, ולא יכנס בחשש אכילת איסור חס ושלום.
הזמן הנכון - לאכול סימנים אלו לאחר שיברך 'המוציא לחם מן הארץ' ויאכל כזית פת, ולא מיד לאחר הקידוש, כדי שלא יכנס בספק אם לברך ברכה אחרונה. ונהגו לטבל את חתיכת 'המוציא' במלח וגם בסוכר.
סדר אכילת הסימנים - אין צורך להקפיד על הסדר הכתוב בסידורים, והעיקר שיקדים לברך על התמרים שהם משבעת המינים, ואחר כך יאכל את הדברים המתוקים אחד אחרי השני, ולאחר מכן את שאר הטעמים כפי רצונו. יקדים את ברכת הפרי ויטעם ממנו, ולאחר מכן יאמר את נוסח 'יהי רצון'.
היכן אתם בחגים
עומדים אנו סמוך ממש אל היום הדין הגדול - ראש השנה, בו כולנו מתכוננים רוחנית וגשמית, אלא שהרבה פעמים כל אחד מתכנן ומדמיין בליבו איך רוצה הוא לחוות ולהתרומם בראש השנה: 'הבעל מדמיין כיצד הוא יושב בבית הכנסת אפוף התעלות והתרגשות, ומגיע לביתו כמלאך השומר על פיו מדיבורים אסורים ומנצל כל רגע לאמירת ספר התהילים. מנגד, רעייתו מדמיינת כיצד אף היא זוכה לומר את ספר התהילים כמה פעמים, ושומעת את התקיעות, והכל מתוך נחת ושלוה, תוך כדי שכולם רגועים והאוכל יצא טעים.
אך מה לעשות, וכאשר מגיע רגע האמת, התוכניות לא עובדות בדיוק כפי שאנו מתכננים, ולפתע הגבר עומד בניסיונות ע"י הילדים, והאשה שתיכננה לשמוע את התקיעות ולהשתתף בתפילות, מבינה שהילדים הזקוקים לעזרתה, לא מאפשרים לה לצאת ולעשות את רצונה.
על כן, הגיע הצדיק רבי אליהו לופיאן זצ"ל, משגיח דישיבת 'כפר חסידים', ופירסם את הדבר הבא: "יש לי בקבלה (צדיק מפי צדיק), הנשים הנמצאות בביתן בימים הנוראים ומטפלות בילדים אינן זקוקות לתפילה בציבור ולרוממות שיש בבית הכנסת, כדי שתפילותיהן יעלו למעלה, לפי שיש להן צינור ישיר עד כסא הכבוד, במעט שיש להן הזמן להתפלל, הן מתקרבות לעולמות העליונים יחד עם כל הציבור הקדוש, שעומד שעות ארוכות מכתיר ומבקש מאת המלך הקדוש היושב על כסא רם ונשא".
כמו כן אמר מרן הרב הגריא"ל שטיינמן זצ"ל: "אמא המטפלת בילדיה, ובקושי מצליחה לפתוח את המחזור בימי ראש השנה, אין לה מה לדאוג מזה ולחשוש, איזו שנה תהיה לה. אדרבה, בזכות המצווה הזאת שצריכה לעשות - לטפל בילדיה - תזכה לשנה טובה. מרן החפץ חיים הק' אמר לאשתו בזמן שהילדים היו קטנים שפטורה להתפלל". (קובץ "צדיק כתמר יפרח")
צריך לדעת כי להמליך את ה' בראש השנה, זה לקבל את הנהגתו כפי רצונו יתברך, ולא כפי איך שאני רוצה לעבוד אותו. כך שאם ה' רוצה ממני כעת שאני אהיה עם הילדים בבית, או שהגבר יגיע מבית הכנסת ויהיה לו ניסיונות - זה הרצון המעולה והמושלם שרוצה ה' שיעבדו אותו הגבר והאשה. וכל שמדמיינים שהכל יעבור בהתעלות וללא ניסיונות - אין זה מחשבתו ורצונו יתברך, והיא עיקר המלכת ה' ביום הקדוש הזה!.
