שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב בַּהֲלָכָה- רֹאשׁ הַשָּׁנָה - חֵלֶק ב'

מהם מנהגי ערב ראש-השנה?

להלן סיכום ההלכה מפי ר' אליהו פנחסי שליט"א מתוך ספרו 'הכשרות למעשה':

נוהגים ללכת לבית החיים בערב ר"ה. מרבים בתחינות ובקשות בקברי צדיקים, שיתפללו עבורנו לפני ה'. הטעם לכך הוא שבית החיים הוא מקום מנוחת הצדיקים, והתפילה לה' מתקבלת שם יותר. נותנים צדקה לעניים. ראוי לתת צדקה לפני שאומרים תחינות ובקשות. כשהולך לבית החיים, לא יתפלל חלילה לנפטר שימלא את בקשתו ותפילתו, משום שעובר על איסור "דורש אל המתים", אלא יבקש מה' יתברך, אדון כל העולמים, שירחם עליו בזכות הצדיקים שוכני עפר. הוא יכול לבקש מהצדיק שיתפלל עליו לפני ה' ויהיה מליץ יושר בעדו. מקורות: רמ"א בשולחן ערוך (סימן תקפ"א סעיף ד' בסוף).

נוהגים לקנות סכין חדשה בער"ה, ומשחיזים אותה כסגולה לפרנסה לכל השנה. מקורות: סגולות ישראל, אות ר'. כתב, שסכין פגומה רומזת לס"מ, בתיקוני זוהר (תיקון כ"א) כתוב: "מאן סכין פגום, דא סמא"ל". לאחר שמסירים את הפגימות, כביכול מורידים את האות מ', שהיא הרע שבסמא"ל, המרמז על מוות, ונשארות האותיות סא"ל, שהוא שם קדוש בגימ' פא"י, ר"ת "פותח את ידך". בא"ת ב"ש הוא אותיות חת"ך, שהוא שם פרנסה.

מכיוון שערב ר"ה הוא היום האחרון של השנה החולפת, יש הנוהגים להתענות בו. במדרש תנחומא (פרשת אמור), מובא שבתענית זו נמחלים שליש מהעוונות. לפי הפשט- אם רוצה לקום לפני עלות השחר כדי לאכול ולשתות, יעשה תנאי לפני שהולך לישון ואז יהיה מותר לו. לפי הזוהר הקדוש, אם ישן שנת קבע על מיטתו- אסור לאכול. לכן, אם ישן שנת קבע על מיטתו, טוב להחמיר ולהימנע מאכילה אולם שתיית תה או קפה מותרת. אדם שאין לו כוח להתענות אם לא יאכל קודם עלות השחר- עדיף שלא יתענה כלל. אדם שנשאר ער כל הלילה, מותר לו לאכול ולשתות עד עלות השחר, אפילו לפי הזוהר.

מכיוון שראש השנה פותח את השנה החדשה, נוהגים לעשות סימנים גם באכילה, כגון, אכילת דברים מתוקים, כדבש, לסימן שתהיה כל השנה טובה ומתוקה. לכן יש הנוהגים שלא לאכול מאכלים חריפים או חמוצים. אדם שרגיל לאכול מאכלים חריפים או חמוצים, ובלעדיהם המאכל יהיה תפל לחיכו, מותר לו לאכול אותם, ואין כל איסור בדבר.

במשך כל השנה ייזהר שלא יכעס, יבכה או יהיה עצוב. בפרט יקפיד על כך ביום ראש השנה. ישתדל לשמוח ולשמח את אשתו ובני ביתו ככל יכולתו. יקנה לאשתו ולילדיו דברים המשמחים אותם, כגון: תכשיטים, בגדים וכו'. יעזור לעניים כפי יכולתו. הגברים ישמחו באכילת בשר ויין. עיקר החיוב הוא בבשר בהמה, ואם אינו אוהב בשר בהמה יאכל עוף.

ייזהר שלא לבזבז את היום הקדוש בהוללות, בשחוק של הבל או בשיחת חולין. נהגו שלא לישון בר"ה, שאין נאה לישון ביום שבו ספרי חיים ומתים נפתחים. בתלמוד ירושלמי אמרו שהישן בראש השנה גורם לכך שמזלו ישן. לא יקום בעלות השחר אם יודע שלאחר מכן יהיה עייף במשך כל היום ולא יהיה מרוכז בתפילה.

אם הוא עייף במשך היום ומרגיש צורך גדול לישון, יעשה זאת לאחר חצות היום. בדרך מליצה אמרו: "מוטב שיהיה מזל ישן ממזל עייף". היושב בטל ועוסק בשיחה בטלה וכיוצא בזה כישן דמי. אדם שיושב לפצח גרעינים או לקרוא עיתון וחושב כי העיקר הוא שלא ללכת לישון – הרי אלו דברים בטלים.

ירבה באמירת תהילים, מכיוון שהוא יום הדין שבו נכתב מה יעלה בגורלו במשך השנה הבאה עלינו לטובה. זכותו של דוד המלך ע"ה תהיה מליץ יושר עליו, על משפחתו ועל כלל ישראל, אמן. יש עניין לסיים פעמיים את ספר תהילים, העולים למניין "כפר" (מספר הפרקים בספר תהילים הוא מאה וחמישים. מספר הפרקים בשני מחזורי תהילים הוא 300, העולה בגימ' "כפר").

מִדּוֹת מֵפְלָאוֹת

מסופר על מרן הרב עובדיה יוסף שהיה רב אחד שכל הזמן דיבר נגדו. מרן היה שקוע בלימוד ולא התעסק בזה. יום אחד אותו רב הגיע למרן כדי לבקש המלצה לאסוף כסף למוסד התורני שלו בפנמה. הסיבה לכך הייתה שבפנמה בלי המלצה של מרן אין כמעט סיכוי לאסוף כסף. הבן שראה את הרב אמר לאביו: "זה הרב שמדבר עליך כל הזמן". למרות כל זאת מרן כתב לו המלצה חמה מאוד. כשיצא הרב מביתו מרן הסביר לבנו: "הוא אוסף כסף עבור לימוד תורה. לא מעניין אותי מה הוא אומר עליי".

רְפוּאָה טִבְעִית- הַקֶשֶׁר בֵּין מַעֲרֶכֶת הָעֲצַבִּים, הַחִסּוּן וְהָלִימְפָתִית- חֵלֶק א'

בגוף שלנו פועלות שלוש מערכות עוצמתיות שעובדות יחד מערכת העצבים, מערכת החיסון והמערכת הלימפתית. הקשר ביניהן עמוק ומשפיע על הבריאות שלנו בגוף וגם בנפש. מערכת העצבים- קולטת רגשות, מתח, פחד או רוגע ומשדרת אותות לכל מערכות הגוף. כשאנחנו בסטרס, היא מדליקה את "מצב החירום" של הגוף ואז כל שאר המערכות נחלשות. מערכת החיסון- ההגנה שלנו- מזהה חיידקים, וירוסים ודלקות ומטפלת בהם. אבל כשהנפש לחוצה לאורך זמן היא נחלשת, ומתקשה להילחם. המערכת הלימפתית- אחראית על ניקוז רעלים, חיזוק מערכת החיסון וזרימת נוזלים בגוף. היא זקוקה לתנועה ונשימה כדי לפעול כמו שצריך – אחרת מצטברים עומסים. (גב' אליס אוליאל, נטרופתית ורפלקסולוגית)