דף כד ע''א
לו. בגמ' וכיון דאמר רב הלכתא בכוליה
הלכה כר' יוסי בן המשולם למה לי
פרקין
בר
מפלוגתא
אי פירקין ולא אמר הלכתא כר' יוסי בן המשולם הו''א אדר' יוסי בן המשולם קאי ומאי בכוליה פירקין דר' יוסי תרתי אמר ופלוגתא דברייתא פלוגתא היא אשמועינן לאשמועינן דאדרבן שמעון בן גמליאל קאי ופלוגתא דברייתא לאו פלוגתא היא. היינו דהקשו למאי בעינן לומר הלכה כר' יוסי, הרי כבר אמרו להדיא דהלכה ככוליה פירקין וכולל בתוכו הא דר' יוסי, ותירצו דלכך בעינן למימר הא דר' יוסי לחוד, כדי שנבין מכך דהא אמרו הלכה ככוליה פירקין ברשב''ד איירי ולא בר' יוסי. אבל עדיין קשה איך הו''א לומר דהלכה ככוליה פירקין בר' יוסי איירי ולא ברשב''ג, דלהו''א למאי בעינן לומר הלכה ככוליה פירקין אי אדר' יוסי קאי, הרי ממילא אין עליו חולקין ולמה
אמר
הלכתא
דכוליה
הלכה
כר'
יוסי
לא יהא הלכתא כמותו, וממילא מוכרחים אנו לומר דהלכתא ככוליה פירקין אדר' שמעון בן גמליאל קאי, וא''כ עדיין יקשה למאי נאמר הלכתא כר' יוסי.
ואולי יש לומר דפעמים דאין הלכה גם כשיטת יחיד, ועל אף דאין עליו חולקין, וזה קמ''ל דהלכה כמותו.
לז. בגמ' איבעיא להו דבר בחזקתו דקאמר רשב''ג דאינה מרחמת אלא
דאוליד
דלמא דידה מרחמא דלא דידה לא מרחמא ליה למאי נפקא מינה למילקא עלה משום אותו ואת בנו. היינו דאיבעיא להו אם בשכבר ילדה אחד מרחמת גם מי שאינה בנה, אבל הנפק''מ אינה לגבי דין בכורה, דהרי לבכורה של וולד שיוולד ממנה עכשיו אין חשש, דהרי אם מרחמת הבהמה שלפנינו
ממילא זה שיוולד עכשיו אינו בכור, ולכך אמרו דנפק''מ לגבי מלקות דאותו ואת בנו, אם זה שלפנינו שמרחמת עליו בנה הוא ואם נשחטו יחד חייב משום אותו
א''כ
יולדת חיישינן
הא לרחומי
היכא או
משום
דכבר
ילדה,
ואת בנו או לא. אבל באמת עדיין צריך ביאור למה לגבי בכורה אין נפק''מ, הרי כן יהא נפק''מ באופן שהיתה עומדת מבכירה עם בנה הבכור ועוד עגל קטן בצוק, ונפל אחד מן העגלים, דיש לחשוש דגם אם ממשיכה להניק זה שנשאר אין זה מוכרח דהוא הבכור, דאולי אין זה הבכור, ורק משום דכבר ילדה מרחמת גם עליו, וממילא יהא נפק''מ לגבי הבהמה שלפנינו אם דינו כבכור או לא, ולמה דווקא על אותו ואת בנו אמרו נפק''מ, וצ''ע.