דף כה ע''א
לח. בגמ' והאיכא איסורא דרבנן אלא שאני פרה דלא שכיחא וליחלה
והדר ליקדשה. היינו הא דהקשו למה בפרה התיר ר' יוסי בן המשולם לגזוז שתי שערות ולא חשש לגיזה דקדשים, ולפקה לחולין וליגזה ותירצו דקדשי בדק הבית היא ואין בזה איסור גיזה, ושוב הקשו והא מדרבנן אסור ותירצו דפרה לא שכיחא ולכך לא גזרו בה רבנן, ועל זה שוב הקשו למה לא יחללנה וכשהיא חולין יגוז אותה ורק אח''כ שוב יקדישנה. אבל קשה דאם לא גזרו בה רבנן למאי יחללנה וליפקה לחולין בשביל גיזתה, הרי אמרנו דאין בה איסור כלל. ויש שרצו לבאר דעדיין אם אפשר לתקן בקל יתקן. אבל עדיין קשה דהרי אם אינה שכיח אין בה כלל איסור, וממילא גם בקל למאי בעינן לתקן. ואולי יש לומר דלחלק בגזירה דרבנן לגזור בזה כן ובזה לא לא היו מחלקים אם בקל יש לתקנה, ועל אף דטעם נכון הוא דאינה שכיח ולא גזרו בה, מ''מ לחינם אין לחלק, ולכך היה קשה למה באמת כן חילקו בה. וזה תירצו דמשום דדמיה יקרין לכך אין זה בקל ולכך בעינן לחלק בה.