בין איש לרעהו - סיפורים בני זמננו
לִמָה אתה מתכוון?
"כְּשֶׁאַתְּ מחתלת ילד, אל תסתפקי במחשבה, אמרי בפה: הריני מוכנה ומזומנת לקיים מצות גידול ילדים" כך מתאר רבי נחום דיאמנט שליט"א ('וזכנו', עמ' 111) את אשר הנחיל רבי אריה לוין זצ"ל לבנותיו!
בהנהגה נפלאה זו הצליח רבי אריה לרומם את הנשמה, הוא החדיר לבתו שהיא לא מתעסקת עם החיתולים, אלא מקיימת מצוה, הקדוש ברוך הוא הביא אותי לעולם והטיל עלי משימה לחתל את הילד.
אשה יכולה לחתל ולהרגיש אי נעימות, ותחושת החמצה... יכולתי לְמַצוֹת את עצמי, כעובדת מעבדה, במקום זה אני מחתלת, עוסקת ב'שטויות'.
ההורה צריך להסתכל על הדברים במבט נכון, להבין שההתעסקות שלי בצרכים של הילד היא מצוה.
ילד שלך אין בו קיום מצות גמילות חסדים?'
'רוב בני האדם טועים בזה לאורך כל הדרך' הוסיף רבי אייזיק 'הם חושבים שגמילות חסדים זה רק לפתוח גמ"ח, מוסד וכדומה. והאמת היא שכל הפעולות שאדם עושה בביתו, בקרב משפחתו וילדיו, הכל הן מצוות של גמילות חסדים, וכאשר הוא מכוון לשם המצוה, ירוויח בכך שני דברים':
א) בזה הוא מקדש את כל פעולותיו והופך אותם ממעשים פשוטים למעשי מצוה וגמילות חסד.
ב) כך יהיה לו קל יותר לטפל במשפחתו, שבכך שהוא יודע שכאשר הוא קם לילד בלילה, או טורח בטיפולו במשך היום, הרי הוא מקיים בכך מצות גמילות חסד, אם כן יקל עליו הענין שהרי זה טורח-מצוה.
וכמובן אדם שהולך לעבודה, אם יחשוב שהוא הולך לעבוד כדי לקיים מצוה לפרנס את בני משפחתו - נמצא שהוא מקיים מצות גמילות חסדים במשך כל השעות שהוא עמל בהן במלאכתו (רבי יצחק קולדצקי שליט"א 'לשכנו תדרשו' עמ' לב)
*
והנה שוב מתדפק לו אלול בפתח הבית והלב...
כדי לזכות בחסד בימי הדין - מרבים כידוע במעשי חסד מתוך תקווה לזכות בהנהגה של 'מידה כנגד מידה'.
אמנם, לפני שמחפשים לגמול חסד ברחוב, עם זרים, אסור לשכוח שבסופו של דבר עיקר תפקידנו בעולם לגמול חסד בפנים. בתוך הבית. כאן זה בדרך כלל יותר קשה כי המעשים לא זוכים להערכה מיוחדת, ולהד חזק.
כדי שנדע להעריך את החסד הנעשה בתוך הבית מול הילדים שלנו, הצצנו לחיבור 'שלושה שותפים' של איש החינוך הרב משה פליסקין שליט"א, משם דלינו טיפות חיזוק לימים אלו.
*
נוסיף ונביא דברים אודות חשיבות הכוונה הטובה באותם מעשים שאנו עושים ממילא, וכך אומר רבי דניאל אליעזר גארפינקעל ('כאשר יצוה ה', עמ' רעא):
כדאי שנשנן לעצמנו את הדברים הללו השכם והערב, כדי שנוכל להגביר זכויותינו ולהעצים את מעשינו הטובים.
כאשר אדם מכוון במעשיו, הרי ביום אחד הוא עשוי לצבור לעצמו כל כך הרבה זכויות ומעשים טובים! הרי הכוונה שלו הופכת את כל פעולותיו מפעולות של חיי שעה לפעולות של חיי עולם!
הלקח הזה חשוב הוא במיוחד, שכן יש הרבה מעשים שממילא אנחנו עושים אותם, ומחויבים לעשות אותם, ועל ידי הלבשתם בכוונה ראויה, גם הם יימנו בין יתר זכויותינו.
ולמשל: הרי ממילא אנחנו צריכים לקום לפעמים בלילה לקול התינוק הבוכה בעריסתו, אם נעשה זאת רק למען הצרכים שלנו, כדי להשתיק את התינוק, וכדי ש'אנחנו' נוכל לחזור ולישון טוב יותר, לא הרווחנו הרבה.
ברם אם נכוון בעת הכנסתנו את המוצץ לפיו של התינוק, שאנחנו רוצים לסייע בכך לתינוק עצמו משום מצות חסד או לחילופין בעל המכוון בפעולה זו למען טובתה של רעייתו - הרי שפעולתו זו פעולה של קודש היא.
רבי שלום שבדרון זצ"ל לקח פעם את אחד מילדיו לרופא. בדרך פגש את רבי אייזיק שר זצ"ל, ראש ישיבת סלבודקה.
'ילאן אתה הולך'? שאל ראש הישיבה ורבי שלום ענה 'לוקח את הילד לרופא'.
'ילאן אתה הולך'? חזר ראש הישיבה ושאל ורבי שלום שוב ענה 'לוקח את הילד לרופא'.
'ילאן אתה הולך'? חזר ראש הישיבה בשלישית(!) ורבי שלום ענה 'לוקח את הילד לרופא'...
לבסוף הסביר לו הרב בטון של תוכחה: 'אתה צריך לומר שהנך הולך לעשות מצות גמילות חסד עם הילד - וכי מפני שהוא
קוראים יקרים: אנא אפשרו לנו להמשיך ולהגביר את הפצת המידות הטובות בעם ישראל, התקשרו בבקשה ל: 02-5671812 0542538581
או במכשירי 'נדרים פלוס' "איש לרעהו מכון אהבת אמת"
יש לכם במשפחה סיפורי "בין אדם לחברו" על יקיריכם (סבים, הורים, אחים או בנים) מוזמנים לשלוח למדור "סיפורים בני זמנו" פקס: 077-7671812 מייל: [email protected] (הפרסום בהתאם לשיקולי העריכה)