האב יצא אל הכביש בניסיון לעצור רכבים חולפים, אלא שהם לא מיהרו לעצור - הכניסה לחניון היא בעמק שבין עליה וירידה, וכל רכב המגיע - מאיץ כדי להמשיך בתנופה בעליה. הוא יכול לעמוד כך עוד שעות ואיש לא יעצור.
השעה מתחילה להתאחר, האב מביט בשעון בעצבנות גוברת. השעה כבר 2:00 בצהריים, הוא תקוע על אם הדרך, והם עוד אמורים להגיע לדרום הארץ, מתוך יאוש הוא נושא עיניו לשמיים ואומר: 'ריבונו של עולם, רק בכוחך הגדול לחלץ את הרכב. אני מתפלל שתעזרני ותחלצני מהמקום הזה. אני מבטיח בזה סכום כסף נבד לצדקה, ואני מבקש שהצדקה - שכוחה רב ועצום לפעול ישועות, תפתח את השערים, מטבעות הצדקה יהיו השמן בגלגלי רכבי, ואצליח להגיע לדרום הארץ לשבת הקרובה במהירות האפשרית!'
טרם כילה האיש לדבר, והנה למולו נעצר רכב מסחרי גדול, להפתעתו, מתברר שהנהג עצר בדיוק שם כדי לאפשר לשני טרמפיסטים שתעו בדרכם לרדת, והוא שואל האם גם הוא זקוק לעזרה...
'אכן כן!' - קרא האב בקול כטובע הנאחז בקש, 'רכבי נתקע בחול שבחניון, ואינני יכול לחלצו. שמא יש בידך לעזור לי, אולי לקשור את הרכב לרכבך ולחלצו?' - שאל בתקווה. 'אני יכול, רק אעשה פרסה ואשוב אליך' - אמר הנהג ועמד בדיבורו, כשהוא מתייצב לסייע לחילוץ הרכב.
ואז התברר, כי הנהג שעצר - היה בטוח שהנהג התקוע מחזיק בחבלים עבים שביכולתם לחלץ רכב, שהרי אם אין לו חבלים כאלה - איך יגרור רכב אחד את הרכב השני? להפתעתו, התברר שאין לבעל הרכב התקוע חבלים, והנהג המזדמן כמעט יצא לדרכו מאוכזב, שכן אינו יכול לסייע...
כששב לרכבו, רגע לפני שהתניע, החליט משום מה לחטט בתא המטען. למרבה הפלא, התברר כי באמתחתו חבלים, 'כנראה, כשסייעתי למישהו להוריד דודי שמש מהגג, שכחתי אותם באותו' - הסביר כמתנצל, ועל אתר התכופף לרכב התקוע, קשר אותו היטב לרכבו, ונכנס אליו בזריזות.
הוא התניע את הרכב, לחץ על דוושת הגז בעוצמה רבה, קול שאון נשמע ברמה וענן אבק התאבך ממעל. עוד לחיצה, ועוד אחת, והנה הרכב התקוע כמתעופף לו מעבר לגזע, מחולץ בשלום...
בעל הרכב התקוע לא מצא את המילים להודות לנהג המזדמן שכבר הסתלק מהמקום כלעומת שבא. הוא התניע את רכבו ויצא דרומה, כשלכל אורך הדרך הוא מספר לילדיו על הנס הגדול שהתחולל כאן, כיצד נהג לא צפוי, עצר במקום לא צפוי, מצא חבלים באופן לא צפוי, וחילץ את הרכב באופן פלאי ממש.
'וכל זאת בכוח הצדקה!' - אמר האב בהתרגשות, 'ראו נא מה היא חוללה, איזו מהפך שמימי עוררה, רגע לפני שנתתי צדקה - היינו חסרי אונים, נטולי סיכוי להיחלץ מכאן. ועתה, בכוח הצדקה, ראו מה התחולל, כמה גדול הנס, הרי זה חילוץ של צדקה ממש!'
סיפור זה, אותו שלח לנו בעל המעשה במכתב אישי, קורא לעברנו בעוצמה רבה :
יהודי, אם אתה מתמודד, אם קשה לך משהו, אם אתה מרגיש אבוד - אל תאבד עשתונות! גש לקופת הצדקה, תן מליבך, מנפשך, כנדבת ידך. חפש לך עני ותן לו מכל הלב, מצא לך יהודי נזקק והענק לו מטובך. ככל שתיתן יותר צדקה, ככל שתיתן לצדקה את הכוח - כך ייפתחו לך שערי שמים ותזכה בחיים טובים ומאושרים!
וידע כל יהודי שגם אם הכל בסדר ואין לו שום בעיה, פועלת הצדקה לשמירה והגנה עליו ועל משפחתו.
(פניני פרשת השבוע)
מילים ראשונות
היו אלה רגעים מרטיטים במיוחד, בחדרו של הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ