פְּנִינִים מִשֶׁלְחָן מְלָכִים

"לְמַעַן יְבָרְכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" (יָד, כט)

מֵחַד גִיסָא נֶאֱמַר בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "לְמַעַן יְבָרְכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה", הַיְנוּ: יֵשׁ לְהִשְׁתַּדַּל – "וּבִרְכָתֵךְ"י אֲבָל תַּעֲשֶׂה". וּמֵאִידָךְ גִיסָא יֶשְׁנָהּ מִצְוַת הַבִּטָחוֹן. וְהַכֹּל שׁוֹאֲלִים: כֵּיצַד בֶּאֱמֶת מִתְנַהֲגִים לְמַעֲשֶׂה?

הַתְּשׁוּבָה הִיא שֶׁיֵּשׁ כָּאן בָּעוֹלָם תִּלְיֵךְ דּוֹמֶה לִישָׁבוּר אֶת הֶחָבִית וּשְׁמֹר אֵינָהּ". כְּלוֹמַר, אַתָּה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, חַיָּב לְהִשְׁתַּדֵּל, לַעֲבֹד. בְּעִנְיְנֵי בְּרִיאוּת, לְמָשָׁל, אִם אֵינְךָ בָּרִיא – עָלֶיךָ לָלֶכֶת לְהִנָּעֵץ בְּרוֹפֵא וּבִרְפוּאוֹת, וְאִם אֵין לְךָ כֶּסֶף לִרְכֹּשׁ תְּרוּפוֹת – תַּעֲבֹד לְפַרְנָסָתְךָ וְתִקְנֶה תְּרוּפוֹת. אַךְ בַּד בְּבַד עָלֶיךָ לָדַעַת בְּבֵרוּר כִּי הַהִשְׁתַּדְלוּת שֶׁלְךָ אֵינָהּ שָׁוָה כְּלוּם! הַהִשְׁתַּדְלוּת שָׁוָה רַק מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה מְמַלֵּא אֶת חוֹבְךָ, אֲבָל הַיְשׁוּעָה לֹא בָּאָה מֵחֲמָתָהּ.

וּבְנֶסַח נוֹסָף: בְּהִלְכוֹת הִשְׁתַּדְּלוּת יֵשׁ לְכָל אֶחָד שֶׁלְחָן עָרוּךְ בִּפְנֵי עַצְמוֹ... צַדִּיקִים בַּעֲלֵי דַּרְנָּה גְּבוֹתָה הֶחָשִׁים אֶת הקבייה בְּכָל לְבָבָם, הֵם, לְמָשָׁל, פְּטוּרִים מִכָּל הִשְׁתַּדְּלוּת, וְכִלְשׁוֹן הָרַמְבָּיין "מָה לָרוֹפְאִים בְּבֵית יִרְאֵי הייי" – מַאֲכָלָם וּפַרְנָסָתָם וּרְפוּאָתָם יַגִּיעוּ לָהֶם בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא וְנֵס. אַךְ רֹב הָאֲנָשִׁים דַּרְנָּתָם פְּחוּתָה מֵהֶם, וּמִמִּילָא אֵינָם פְּטוּרִים מֵהִשְׁתַּדְלוּת, לְפָחוֹת מַשֶׁהוּ מְסֶיָּם.

כָּל אֶחָד יַעֲשֶׂה הִשְׁתַּדְלוּת כְּפִי לְבָבוֹ – כָּל יְהוּדִי לְפִי חֹזֶק אֱמוּנָתוֹ בָּה', יֵשׁ הַמַּרְבֶּה וְיֵשׁ הַמַּמְעִיט. יֵשׁ אָדָם שַׁדַּי לוֹ בִּמְעַט הִשְׁתַּדְלוּת, לִפְתֹּחַ אֶת חֲנוּתוֹ שָׁעָה בְּיוֹם, אֲחֵרִים שֶׁאֱמוּנָתָם אֵינָהּ חֲזָקָה כְּמוֹתוֹ זְקוּקִים לִשְׁעָתַיִם שָׁלוֹשׁ, אֲחֵרִים לַחֲצִי יוֹם וְכוּ'. אֲבָל שְׁנֵיהֶם – אֵין חִלּוּק בֵּינֵיהֶם בַּיְדִיעָה כִּי ה' הוּא הַזֶּן מִקַרְנֵי רְאֵמִים וְעַד בֶּצִים, וְלֹא אֲנִי! וְהֵיכָן מִתְבַּסֵּא הַהֶבְדֵל בֵּין מִי שֶׁחוֹשֵׁב כִּי הוּא מַבְרִיא אֶת עַצְמוֹ, לְבֵין מִי שֶׁאֶמוּנָתוֹ אֵיתָנָה שהקבייה הוּא הַמַּבִיא אֶת הָרְפוּאָה וְאֶת הַיְשׁוּעָה, הֲרֵי שְׁנֵיהֶם עוֹשִׂים הִשְׁתַּדְלוּת, זֶה מְעַט וְזֶה קְצָת יוֹתֵר?

הַתְּשׁוּבָה הִיא בְּמִקְרָה שֶׁאֵין אֶת הַיְכֹלֶת לְקַבֵּל רְפוּאוֹת. כַּאֲשֶׁר אָדָם מָנוּעַ כְּלָל מִלְהַשִׂיג תְּרוּפָה מְסֵיֶמֶת אוֹ כַּאֲשֶׁר אֵין לוֹ כֶּסֶף – חוֹבָה לְקַבֵּל תְּרוּפָה אִם יְשָׁנָה, אַךְ אִם אֵין, עָלָיו לָדַעַת כִּי הַיְשׁוּעָה, אִם הִיא צְרִיכָה לָבוֹא, תָּבוֹא עִם הָרְפוּאוֹת וּלְלֹא הָרְפוּאוֹת, וְאַף בְּלֹא הִשְׁתַּדְלוּת. כִּי עַתָּה אֵין עָלָיו חוֹבַת הַהִשְׁתַּדְלוּת, וַה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו – אִם נִגְזְרָה עָלָיו רְפוּאָה הִיא תַּגִּיעַ בְּכָל דֶּרֶךְ שֶׁהִיא. כְּמוֹ כֵן, כָּל סוּגֵי הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַגּוֹבְלִים בְּאִסּוּר אוֹ חֲשַׁשׁ אִסּוּר – אֵין בָּהֶם חוֹבַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת. אַדְּרַבָּה, בְּמִקְרָה שֶׁחַיָּב לְהִשְׁתַּדַּל וְאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל כָּרָאוּי, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבֵּגִין כָּךְ לֹא יְקַבֵּל מָה' אֶת הַמַּגִּיעַ לוֹ, כְּעֹנֶשׁ עַל שֶׁלֹא עָשָׂה אֶת הַמֶּכָּל עָלָיו, אֲבָל כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ חַיָּב, מֵחֲמַת חֲשַׁשׁ אִסּוּר וְכַדּוֹמֶה, הוּא פָּשׁוּט עוֹבֵד חִנָּם, כִּי אִם נִגְזַר יִהְיֶה לוֹ, וְאִם לָאו – לֹא יִהְיֶה.

נָסַעְתִּי פַּעַם בְּמוֹנִית עִם רַבִּי עֶזְרָא בַּרְזֶל זצ"ל. בְּאֶמְצַע הַנְּסִיעָה פָּנָה הָרַב לַנַּהָג וְאָמַר לוֹ: "אַתֶּם, נָהָגֵי הַמּוֹנִיּוֹת, צְרִיכִים לִהְיוֹת הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר בְּמִדַּת הַבִּטָחוֹן בָּה', כִּי אֵין לָכֶם עֲבוֹדָה מְסֵדֶּרֶת. כָּל מִי שֶׁרַק מַגְבִּיהּ אֶת הַיָּד לְסַבֵּר אֶת מִגְבַּעְתּוֹ – אַתֶּם חוֹשְׁבִים כִּי הִגְבִּיהּ יָד לַעֲצֹר מוֹנִית... כָּל כָּךְ אַתֶּם מְצַפִּים וּתְלוּיִים בְּחַסְדֵי אֲחֵרִים, מִמִּילָא קַל לָכֶם לִתְלוֹת עֵינַיִם לַמָּרוֹם וְלִזְכּוֹת לְבִטָחוֹן בָּהּ'... וּמִי כְּמוֹכֶם, רוֹאִים בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר כֵּיצַד מַגִּיעָה פַּרְנָסַתְכֶם..." (יְחִי רְאוּבֵן)

עניין של חינוך

"וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְרִיזִים וְאת הַקְלָלָה עַל הַר עֵיבָל" (יָא, כט)

מוּבָא בְּמִדְרַשׁ תַּלְפִיּוֹת (עֲנַף בְּרָכוֹת אוֹת ב') שֶׁשְׁנֵי הֶהָרִים יֵשׁ לָהֶם אוֹתָהּ תְּכוּנָה לְהַצְמִיחַ, שְׁנֵיהֶם נִמְצָאִים בִּמְקוֹם שֶׁמֶשׁ, וְנַחֲלֵי מַיִם, וְאוֹתָהּ תְּכוּנָה טִבְעִית יֵשׁ גַּם לְהַר גְרִיזִים וְגַם לְהַר עֵיבָל.

וּבְכָל זאת, בְּהַר גְרִיזִים לְעוֹלָם הָעֵשֶׂב וְהָאִילָנוֹת רַעֲנַנִים, וְאִלּוּ בְּהַר עֵיבָל לְעוֹלָם יָבֵשׁ, לֹא מַצְמִיחַ כְּלָל וּכְלָל.

לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹא הַתְּכוּנוֹת הַטִּבְעִיּוֹת מְבִיאוֹת צְמִיחָה, אֶלָּא בִּרְכַת ה' הִיא הַמְּיַבֶּשֶׁת הַבְּרָכָה גּוֹרֶמֶת לְרַעֲנַנּוּת, וְהַקְלָלָה גּוֹרֶמֶת לְיַבָּשׁוֹת. (בַּיִת וּמְנוּחָה)

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה...

בְּשָׁעָה שְׁרָבֵינוּ הִתְחִיל לְהָקִים עוֹלֶה שֶׁל תּוֹרָה בְּאָמֵרִיקָה בִּפְתִיחַת מוֹסְדוֹת תּוֹרָה וְדַעַת', הוּא קִבֵּץ יְלָדִים לתיית. בִּסְמִיכוּתוֹ גָּרָה מִשְׁפָּחָה יְהוּדִית שֶׁבַּעֲבָרָהּ הָיוּ יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, אֲבָל כַּאֲשֶׁר הִגְרוּ לְאָמֵרִיקָה פָּרְקוּ מֵעֲלֵיהֶם על תּוֹרָה וּמִצְווֹת הייי. בֵּין צֶאֱצָאֵיהֶם הָיָה יֶלֶד שֶׁהָיָה רָגִיל לְשַׁחֵק עִם בְּנֵי גִילוֹ שֶׁהָיוּ שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה.

רַבֵּנוּ חִפֵּשׂ הִזְדַּמְנוּיוֹת לְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעַר וְנִסָּה לְשַׁכְנַע אוֹתוֹ כִּי כְּדַאי לוֹ לִלְמֹד בַּיחַיִדָּרִי וְיִהְיֶה לוֹ טוֹב גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְגַם בָּעוֹלָם הַבָּא. הַדִּבּוּרִים חָדְרוּ לְלֵב הַנַּעַר עַד שֶׁהִתְרַצָה. הַבֵּן פָּנָה לְהוֹרָיו וְהוֹדִיעַ לָהֶם כִּי הוּא רוֹצֶה לַעֲבֹר לִלְמֹד בתית. הַהוֹרִים נִסּוּ יְלִמְנֹעַ אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה' וְהִסְבִּירוּ לוֹ שֶׁלֹא יָצָא מִמֶּנּוּ מְאוּמָה. הַיֶלֶד הִמְשִׁיךְ לְהִתְוַכֵּחַ עִם הַהוֹרִים וְעָמַד עַל שֶׁלּוֹ. לְבַסּוֹף לֹא הָיְתָה בְּרָרָה לַהוֹרִים וְהִסְכִּימוּ לִדְרִישָׁתוֹ.

רַבֵּנוּ הָיָה מַגִּיעַ בְּכָל חֹדֶשׁ לִבְחֹן אֶת הַתַּלְמִידִים עַל לִמּוּדָם. לְאַחַר מִכֵּן הָיָה נוֹתֵן לְכָל אֶחָד מֵהַתַּלְמִידִים סֶכָּרְיָה (בְּאוֹתָם הַיָּמִים, לִפְנֵי כְּמֵאָה שָׁנָה, הַמֶּכָּרִיָּה הָיְתָה יִקְרַת מְצִיאוּת).

פַּעַם אַחַת רַבֵּנוּ בָּחַן אֶת הַיְלָדִים וְחִלֵּק סֶכָּרִיּוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַיֶלֶד – נִגְמְרוּ כָּל הַמֶּכָּרִיּוֹת. רַבֵּנוּ הִתְנַצֵל בִּפְנֵי הַיֶלֶד הַמְּאֻכְזָב וְאָמַר לוֹ שֶׁיִּכָּנֵס מָחָר לַמִּשְׂרָד שֶׁלּוֹ וְהוּא יִתֵּן לוֹ סֶכָּרְיָה. לְמָחֳרָת הַיֶלֶד הִתְבַּיֵּשׁ לְהִכָּנֵס לַמִּשְׂרָד, וְהָרַב שֶׁהָיָה סָרוּד בְּעִסְקֵי מוֹסְדוֹתָיו שָׁכַח אֶת הַבְטָחָתוֹ לַיֶלֶד. הַסִּפּוּר מְאוֹד צָרַב לַיֶלֶד. לְאַחַר כִּשְׁבוּעַיִם הַיֶלֶד סְפֵּר לְהוֹרָיו מָה שֶׁקָּרָה. הֵם אָמְרוּ לוֹ : "אָמַרְנוּ לָךְ, לִפְנֵי שֶׁבִּקֵּשְׁתָּ לַעֲבֹר לְחַיְדֶּר הִזְהַרְנוּ אוֹתָךְ שֶׁלֹא יִהְיֶה לָךְ שֵׁם טוֹב!"י. הַיֶלֶד דָּחָה אֶת דִּבְרֵיהֶם וְהִמְשִׁיךְ לִלְמֹד. בסייד הוּא גָּדַל לְתִפְאֶרֶת וּבִרְבוֹת הַיָּמִים זָכָה לְהָקִים דּוֹרוֹת יְשָׁרִים מְבֹרָכִים.

כְּשֶׁהָיָה כְּבֶן חֲמִשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים, הוּא קַבֵּל הֶתְקֵף לֵב חָמוּר. מִיָּד לָקְחוּ אוֹתוֹ לביה"ח בְּאַמְבּוּלַנְס. הָרוֹפְאִים בָּדְקוּ אֶת מַצָּבוֹ. לְאַחַר מִכֵּן הַפְּרוֹפֵסוֹר קָרָא לַבָּנִים וְאָמַר שֶׁלְצַעֲרוֹ אֵין מָה לַעֲשׂוֹת – הֶתְקֶף הַלֵּב שֶׁהָאַבָּא קְבֵּל הָיָה חָמוּר בְּיוֹתֵר, וּלְהַעֲרָכָתוֹ נִשְׁאֲרוּ לוֹ שָׁעוֹת סְפוּרוֹת בִּלְבַד.

לֹא עָבַר זְמַן רַב וּלְתַדְהֵמַת הָרוֹפְאִים הוּא פָּתַח אֶת עֵינָיו וְהִתְיַשֵׁב בַּמִּטָה. הָאִישׁ סְפֵּר לִבְנוֹ שֶׁעָמַד לְיַד מִטָּתוֹ, כִּי זֶה עַתָּה הִתְגַּלָּה אֵלָיו הגה"ק ר' שְׁרָנָא פַיְבֶּל מֶנְהֵלוֹבִיץ וְאָמַר לוֹ כִּי קִבֵּל רְשׁוּת מִבֵּית דִין שֶׁל מַעְלָה לִפְרֹעַ אֶת הַחוֹב שֶׁל אוֹתָהּ סֶכָּרִיָּה – "וְהוּא מַחֲזִיר לוֹ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שְׁנוֹת חַיִּים !"י.

אֵיזֶה עֵרֶךְ יֵשׁ לְסֶכָּרִיָּה לְאִישׁ מְבָגָּר בֶּן חֲמִשִׁים וּשְׁתַּיִם? וְאִם נִגְזְרָה עָלֶיהָ פְּטִירָה, מָה עִנְיַן הַמֶּכָּרְיָה לָזֶה? אֶלָּא שֶׁזֶּהוּ כּוֹחוֹ שֶׁל צַדִּיק. (מְעֲבָד מִתּוֹךְ עוֹלָמוֹ שֶׁל אַבָּא, בְּאֵר הַפָּרָשָׁה')

"לֹא תְאַמֵץ אֶת לְבָבְךָ" (טוּ, ז)

יֵשׁ לִפְעָמִים אָדָם הָרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ וִידִידוֹ בִּמְצוּקָה כַּסְפִית, וְלִבּוֹ נִכְמָר עָלָיו מִתּוֹךְ רַחֲמִים, וְעָלוּל לִהְיוֹת מַצָב שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָשֵׂאת בְּלִבּוֹ הַרְגָּשָׁה כְּבֵדָה זוֹ, וּמִתּוֹךְ רָצוֹן לְהַפְסִיק אֶת הַמּוּעָקָה אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ מֵחֲמַת מַצָּבוֹ הַקָּשֶׁה שֶׁל חֲבֵרוֹ, הֲרֵי הוּא מַגִּישׁ לוֹ סִיּוּעַ.

יְתֵרָה מִיּוֹ, יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְאַכְזְרִים עַל זוּלָתָם, וּבִרְאוֹתָם אֶת מְצוּקָתָם, מִתְעוֹרֵר בָּהֶם רַחֲמִים, וְאַחֲרֵי הַסִּיּוּעַ שֶׁמַּגִּישִׁים לַמִּצְרָךְ, יְכוֹלִים וַעֲלוּלִים הֵם שׁוּב לְהִתְאַכְזֵר עָלָיו.

עַל זֶה וְעַל זֶה מַזְהִירָה הַתּוֹרָה: "לֹא תְאַמֵץ אֶת לְבָבְךָ" – מִלְשׁוֹן "לֹא תִּתֵּן לְלִבְּךָ חֹזֶק וְאֹמֶץ", שֶׁהַמַּטָּרָה בִּנְתִינַת הַצְדָקָה לֹא תִּהְיֶה אַךְ כְּדֵי לְהָסִיר אֶת הַמּוּעָקָה שֶׁבְּלִבְּךָ, וּבְוַדַּאי לֹא בִּשְׁבִיל לְהִתְאַכְזֵר עָלָיו. (עפ"י שָׁךְ עַל הַתּוֹרָה)

בָּעִנְיָן הַזֶּה מְסֶפָּר (מוּבָא בְּאוֹצְרוֹת הַתּוֹרָה): פַּעַם יָשַׁב הרה"ק רַבִּי מְנַחֵם מֵנְדְל מֵרִימְנוֹב זצ"ל עִם תַּלְמִידָיו וְעָסֵק בַּתּוֹרָה. נִכְנָס לְפֶתַע עָנִי לָבוּשׁ בְּלוֹאֵי סְחָבוֹת, וְכָל כֻּלּוֹ מְעוֹרֵר חֶמְלָה. הוֹצִיא רַבִּי מְנַחֵם מַנְדְל דִינָר זָהָב מִכִּיסוֹ וְנָתְנוּ לֶעָנִי. שָׂמַח הֶעָנִי עַל הַמַּתָּנָה הַהֲגוּנָה שֶׁקּבֵּל וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.

וְהִנֵּה, כַּאֲשֶׁר הָלַךְ אוֹתוֹ עָנִי, חָשַׁב רַבִּי מְנַחֵם מֵנְדְל לְעַצְמוֹ: הֲרֵי מָה שֶׁנָּתַתִּי לוֹ אֶת הַדִּינָר הָיָה מִתּוֹךְ שֶׁנִּכְמְרוּ רַחֲמֵי עָלָיו, וְלֹא לְשֵׁם מִצְוַת הַצְדָקָה כְּפִי שֶׁצְוּוּנוּ השי"ת! שְׁלַח מִיָּד לִקְרֹא לֶעָנִי.

כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הֶעָנִי כִּי הָאַדְמוֹ"ר בְּקֵּשׁ לְהַחֲזִירוֹ, נִבְהַל וְנֶחְרַד שֶׁמָּא הִתְחָרֵט הָאַדְמוֹ"ר עַל מָה שֶׁנָּתַן, אוֹ שֶׁמָּא טָעוּת הָיְתָה בְּיָדוֹ וְהִתְכַּנֵּן לִתֵּן רַק דִינָר שֶׁל כֶּסֶף.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הֶעָנִי, הוֹצִיא רַבִּי מְנַחֵם מִכִּיסוֹ דִינָר זָהָב נוֹסֶף וְנָתְנוּ לֶעָנִי לְשֵׁם מִצְוַת צְדָקָה. כַּמּוּבָן שָׂמַח הֶעָנִי מְאֹד, אַךְ אָזַר עז וְשָׁאַל אֶת הָרַבִּי: אִם כָּךְ הָיָה בִּרְצוֹנוֹ לָתֵת שְׁנֵי דִינְרֵי זָהָב, מַדּוּעַ לֹא נְתָנָם מַתְחִילָה וְגָרַם לוֹ לְבֶהָלָה ?

הֵשִׁיב הָאַדְמוֹ"ר: לָמַדְתִּי מֵהַפָּסוּק בְּפָרָשַׁת וְאֵה שֶׁכָּךְ עלינו לַעֲשׂוֹת: "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ". מַדּוּעַ כָּפְלָה הַתּוֹרָה לְשׁוֹן נְתִינָתוֹ: אֶלָּא לְלַמְּדֵנוּ שֶׁאִם נָתַן לֶעָנִי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מִתּוֹךְ רַחְמָנוּת, עָלָיו לַחֲזֹר וְלָתֵת נְתִינָה נוֹסֶפֶת לְשֵׁם מִצְוָה, לָתֵת בְּאֹפֶן "שָׁלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לֹו" – כְּלוֹמַר, לֹא מִתּוֹךְ צַעַר הַלֵּב עַל הַמַּצָּב שֶׁל הֶעָנִי, אֶלָּא לְשֵׁם קִיּוּם מִצְוַת הַצְדָקָה.

"וְלֹא תְקַמֵּץ אֶת יַדְךָ מֵאַחִיךָ הָאֲבִיּוֹן" (טוּ, ז)

סְפֵר עֶגְלוֹן שֶׁהוֹבִיל אֶת הַחֵפֶץ חַיִּים זצ"ל בַּדֶּרֶךְ, שֶׁכָּרָגִיל הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ עַל תַּכְלִית הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה. הָעֶגְלוֹן שָׁאַל אוֹתוֹ בְּמָה יוּכַל לִזְכּוֹת אִישׁ כָּמוֹהוּ. הֵשִׁיב לוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים: שֶׁיַּעֲסֹק בִּגְמִילוּת חֲסָדִים. צְחַק הָעֶגְלוֹן בְּמַר נַפְשׁוֹ: הַאִם זֶה לֹא לַעַג לָרָשׁ? הֲלֹא עָנִי וְאֶבְיוֹן הוּא, וְזָקוּק בְּעַצְמוֹ לְקַבָּלַת גְּמָ״ח!

הִסְבִּיר לוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים בְּמֶתֶק לְשׁוֹנוֹ, שֶׁלֹא יַחֲשֹׁב שֶׁגְמָ"ח צְרִיכִים לְהָקִים בְּמֵאוֹת, אֶפְשָׁר לַהֲקִימוֹ בִּקְטַנּוֹת. יְנַשֶׁה לַחֲסֹךְ מֵהוֹצָאוֹת פַּרְנָסָתוֹ כַּמָּה פְּרוּטוֹת לְשָׁבוּעַ, וּכְשֶׁיִצְטָרְפוּ הַפְּרוּטוֹת לִיְהוּבִים, יִהְיֶה לוֹ כְּבָר בְּמָה לַעֲזֹר לַשָּׁכֵן עָנִי בְּהַלְוָאָה קְטַנָּה לְצָרְכֵי שַׁבָּת. וְזֶהוּ יְסוֹד גְמָ״ח הַנֶּחֱשָׁב בְּעֵינֵי הקב"ה כְּאַחַת הַקָּפּוֹת הַגְּדוֹלוֹת.

- סִיֵּם הָעֶגְלוֹן בְּשִׂמְחָה: שָׁמַעְתִּי לַעֲצָתוֹ, וְכַיּוֹם יֵשׁ לִי סְכוּם הָגוּן אֲשֶׁר נֶאֱסַף אֶצְלִי, וְהִנְנִי מְלַוּה בע"ה לְעֶשְׂרוֹת אֲנָשִׁים.