זרע שמשון
רבי שמשון חיים ב"ר נחמן מיכאל נחמני זצ"ל
הבטיח למי שילמוד בספריו: תשלומי חן וחסד ושלמא רבא מן שמיא ועיניכם תראנה בנים ובני בנים כשתילי זיתים סביב לשולחנכם, הכמים ונבונים ובתים מלאים כל טוב, גם עושר גם כבוד לא יסופו מזרעכם וכו', בני חיי ומזוני טבי.
מלא העומר
רבי אריה לייב ב"ר משה צינץ זצ"ל ביקש קודם פטירתו שיתנו לו דף ורשם בשארית כוחותיו: מי שישתדל בהדפסת ספרי אהיה לו למליץ. וכ"כ הגה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין וז"ל: הבטיח הגאון שיעשה טובה לכל המשתדלים והמסייעים בהוצאת חיבוריו לאור, וכן היה באמת שעשה טובה לכולם. (הקדמה למלא העומר)
אבני נזר
רבי אברהם ב"ר זאב נחום בורנשטיין זצ"ל
הבטיח קודם פטירתו: אם ילמדו בספרים שלי, אהיה למגן ולעזר גם אחר פטירתי ממש כמו בחיים. (ארץ צבי להגה"ק מקוז'יגלוב עה"ת עמוד רמ"ב) וכ"כ השם משמואל: ובטח יהיה למליץ יושר למיימינים בה
ילקוט סופר
רבי יוסף לייב ב"ר אליעזר זוסמאן סופר זצ"ל
כתב בצוואתו למי שישמוד או יפרסם דבריו אני אטיב עמהם להמליץ טוב בעדם לפני אל חי, ואם יבואו על קברי יתפללו ויאמרו איזה מזמורי תהלים ג"כ אשתחוה גם אני לפני שומע קול בכיות עמו ישראל ברחמים ואצטרף תפלתי עמהם לטוב להם כל הימים
לב העברי
רבי עקיבא יוסף ב"ר יחיאל שלעזינגר זצ"ל
כתב בצוואתו בקשתי שטוהה שישתדלו להדפיס ספרים שלי, ואני תפילה להשי"ת, צעק לבי אל ה' בין בחיי בעוה"ז, ובעוה"ב אם יהיה בכוחי, אקוה שלא להיות כפוי טובה ח"ו, ובעולם האמת אקוה כי לא יבושו בי תומכי.
חזון יחזקאל
רבי יחזקאל ב"ר מרדכי זלמן אברמסקי זצ"ל:
הג"ר שלום אייזן זצ"ל בעת הספדו בשעת הלויה הכריז: נצטויתי מאת רבינו זצ"ל לפרסם, שהבטיה שימליץ טוב לכל מי שילמוד בספריו, וכן ימליץ טוב לכל מי שיפיץ את חידושי תורתו. (רבבות אפרים או"ח ח"ב עמוד רמ"ה, מלך ביפיו פרק מ"ב).
אתוון דאורייתא
רבי יוסף ב"ר יהודה ענגיל זצ"ל
העיד חתנו הגאון רבי יצחק מנחם מארגענשטערן זצ"ל בהספדו רבינו בטרם עלה השמימה הבטיח כל מי שיסייע בהדפסת החיבורים שלו יהיה לו למליץ יושר בעולם העליון
בן לאשרי
רבי יצחק ב"ר אשר אנשיל הוברמן הרב מרעננה זצ"ל כתב בספרו: הנני מוסר מודעה שהחלטתי להתפלל בלי נדר בכל יום על כל אלה שיעיים בספרי, ויגידו בשמי דברי תורה לאחרים שיוושעו מכל צרה שצריכים ישועה בעוה"ז ובעוה"ב. וכל הלומד בספרי יזכה ליר"ש, והצלחה בכל טוב, בזה ובבא וסגולה גדולה בבית לכל הדברים.
צדקת הצדיקי
רבי צדוק ב"ר יעקב רבינוביץ זצ"ל
אמר קודם פטירתו שמבטיח כמו הבטחת בעל מלא העומר שמי שידפיס דבריו יהיה לו למליץ יושר טובה לנשמתו, וכך חרות על מצבתו
מליצים יושר
די שטערקסטע סגולה פאר אלע פראבלעמען!
פארוואס האב איך פראבלעמען אין שטוב?
פארוואס גייט מיך אזוי שווער מיט פרנסה?
פארוואס האב איך צער גידול בנים?
פארוואס קען די דאקטער מיך נישט העלפען?
פארוואס האב איך נישט קיין מזל?
תירוץ
יוייל די מקטריגים לאזען נישט אז מיינע תפילות זאלען נתקבל ווערען
וואס איז די עצה? זיך איינקויפען מליצי יושר!
זייט מקיים די צוואה פון די זרע שמשון, פלאצקע גאון, אבני נזר, ילקוט סופר, צדקת הצדיק, לב העברי, רבי יוסף ענגיל, רעננה רב, און ר' יחזקאל אברמסקי, ר' זבולון המבורגר זצ"ל וואס האבען מבטיח געווען צו זיין מליצי יושר פאר ווער עס וועט פארשפרייטען אדער לערנען זייערע ספרים.
שמן המאור
להגה"ק רבי מנחם מנדל אפרים פישל ב"ר דוד טרייבר זצ"ל, המגיד מסאמבור
תלמידו של הרה"ק ר' מאיר מפרמישלאן ורבי צבי הירש מדזיטשויב זי"ע כתב בהקדמת ספרו וז"ל:
וכל מי שילמוד בספר הזה בכלל אחינו בני ישראל, יפתח להם ארובות השמים ברכה עד בלי די מפתח הפרנסה והצלחה ורחמים וחיים ושלום ממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים וכו'. והשי"ת יעזור לכל מי שיעיין בזה הספר, יזכה לזכך לבבו, ויזדככו כל אבריו, ויהיו כולם אהובים וכולם ברורים לעשות רצון בוראם, ויזכה לשתי שולחנות כשורה, בהצלחה וטובה חיים ושמחה בתפארה, ויגבה מזלו למעלה בגזירת הבורא, ויזהר כזוהר הרקיע כשמש ברה
אבני נזר
לע"נ הג"ר אליעזר בלום ב"ר אורי זצ"ל יא"צ כ"ז אלול
וכל מי שילמוד בספר הזה בכלל אחינו בני ישראל, יפתח להם ארובות השמים ברכה עד בלי די מפתח הפרנסה והצלחה ורחמים וחיים ושלום ממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים וכו'. והשי"ת יעזור לכל מי שיעיין בזה הספר, יזכה לזכך לבבו, ויזדככו כל אבריו, ויהיו כולם אהובים וכולם ברורים לעשות רצון בוראם, ויזכה לשתי שולחנות כשורה, בהצלחה וטובה חיים ושמחה בתפארה, ויגבה מזלו למעלה בגזירת הבורא, ויזהר כזוהר הרקיע כשמש ברה
מלא העומר
לזכות ש.ה.ב.מ.ר. להצלחה בכ"ע ונחת דקדושה מכל יו"ח
חז"ל דרשב"י ס"ל דאין לו לאדם אלא ללמוד תורה, ואם זוכה אז מלאכתו ופרנסתו נעשית ע"י אחרים, כמו שכתבו 'ועמדו זרים ורעו צאנכם'. וזה שאמר 'מקרא קודש יהיה לכם', שאם יהיה לכם 'מקרא קודש', שתקראו להשי"ת בקדושה בתורה ובתפילה, אז 'כל מלאכת עבודה לא תעשו', דלא תצטרכו לעשות שום מלאכה, כי מלאכתן נעשית ע"י אחרים.
יום א' כ"ד אלול יומא דהילולא של בעל החזון יחזקאל זצ"ל
אם לא עכשיו אימתי?
עכשיו הזמן לזכות לברכת והבטחת בעל החזון יחזקאל זצ"ל
"אמליץ טוב לכל מי שילמוד ספרי, וכן אמליץ טוב לכל מי שיפרסם את דברי תורתי"!!
יום א' כ"ד אלול יא"צ של מרן החפץ חיים זי"ע
כדאי לילך לקברו של בנו הרב אהרן בן הג"ר ישראל מאיר ז"ל שנפטר בבחרותו ולא השאיר אחריו זש"ק
קברו נמצא בקווינס סמוך להציון של הרה"ק בעל שיח אליעזר מיאמפלא זי"ע (בצד ימין) המתפלל שם ונותן צדקה לעילוי נשמתו, ועושהו שליח שיודיע בקשתו לאביו החפץ חיים זצ"ל, בטח שיעשה תפילתו פירות
הכתובת
81-14 Cypress Avenue
Ridgewood, NY 11385
נתפרסם ע"י ש.ה.ב.י.
מליץ יושר מול מגיד פשע
אם לא עכשיו אימתי?
עכשיו הזמן לגמור המקח עם צדיקים מליצי יושר
'מקח בלייבט מקח'
צדקת הצדיק
לע"נ הג"ר יעקב משה ב"ר אברהם אייזיקאוו זצ"ל יא"צ כ"ה אלול
אם יש מספר למלאכים. כתב הרמב"ם (פ"ב מהלכות יסודי התורה ה"ז), וז"ל: שינוי שמות המלאכים על שם מעלתם הוא, ולפיכך נקראים 'חיות הקדש', והם למעלה מן הכל, ואופנים ואראלים וחשמלים ושרפים ומלאכים ואלהים ובני אלהים וכרובים ואישים, כל אלו עשרה השמות שנקראו בהן המלאכים על שם עשר מעלות שלהן הן, עכ"ל. והגאון יעב"ץ בבירת מגדול עוז שלו (אוצר הטוב מוסד ב') כתב על זה, וז"ל: היות המלאכים עשרה בלבד, הוא דעת הפלסופים המניחים לכל גלגל שכל נבדל המנהיגו, ואין זה דעת חז"ל האלהיים ההולכים בתורת ה', סמוכים באמת על הכתובים 'היש מספר לגדודיו אלף אלפין ישמשוניה ורבוא רבבן קדמוהו יקומון', עכ"ל.
ואני אומר כי גם הרמב"ם ידע מקרא מפורש 'כי אין מספר לגדודיו', אבל רבינו חשב הכתות בכללם ואמר שהם עשרה, אבל מי לא ידע כי בכל כת מאלו יש אלפי אלפים ורבוא רבבות גדודי מלאכיו עושי רצונו. ובודאי גם בכל כת מהנה, יש אותם העשרה בחינות שחשב הרמב"ם, הא כיצד, בחיות הקודש יש בחינה החיות שבחיות והוא הראש מאותו הכת הסמוך לכסא הכבוד, ויש בחינת אופנים שבחיות והוא אחריו באותו הכת, וכן כולם עד האחרון בחינת אישים שבחיות, והוא הסוף ורגל אותו הכת, ועם כל זה הוא גדול מראש הכת שאחריו, והוא מבחינת החיות שבאופנים וכן כולם. ובחי' אישים שבאישים היא הקטנה מכל מעלות המלאכים, ועם כל זה גדולה כמעלות האדם הגדול. (אוצר המלך פ"ב יסודי התורה ה"ז).
ילקוט סופר
לזכות ח.ב.י.י. להצלחה בכ"ע ונחת דקדושה מכל יו"ח
אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון.
י"ל דהנה בר"ה שחל בשבת גזרו חכמינו ז"ל שלא לתקוע בשבת, ועקרו מצות עשה של תקיעת שופר, משום שמא יעבירנו. וי"ל טעם נוסף לדברי חכז"ל, כי עיקר תקיעת שופר אעפ"י שחוק הוא, רמז יש בו לעורר ישינים ולהקיצם מתרדמתם, כמש"כ הרמב"ם בהל' תשובה פ"ג ה"ד, והוא מעורר תשובה מיראה. אבל יש בחינה יותר גדולה לשוב בתשובה מאהבה, וע"ז רומז שב"ק, כי ע"י יום זה נבחרנו מכל האומות ונקדשנו לעם סגולה, ולכן בשב"ק שאנו במדריגה גדולה אין אנו צריכין לשופר לעורר אותנו לתשובה, כי השב"ק מלמד אותנו למדריגה יותר גדולה. והנה ידוע דתשובה מאהבה נובע משם הוי"ה ב"ה, ותשובה מיראה משם אלקי"ם, וזה כוונת 'אשרי העם יודעי תרועה', ולא כתיב 'תוקעי תרועה', כי אם רק יודעים והיינו 'זכרון תרועה', אף שלא תוקעים והיינו
לב העברי
לזכות ר.ב.ש.ה. להצלחה בכ"ע ולזווה"ג בקרוב ובניקל
דבר אל בני ישראל לאמר וגו' שבתון זכרון תרועה.
בבעל הטורים מביא רמז 'תקעו שופר בציון', ר"ת 'שבת', שבציון תוקעין אפילו בשבת. עוד מביא מסורה 'זכרון תרועה' הכתוב כאן, ואידך 'אין זכרון לראשונים', ואידך 'כי אין זכרון לחכם עם הכסיל'. ונראה לי, דהנה אמרו (ר"ה כט:): אחד יבנה ואחד כל מקום אשר יש בו ב"ד קבוע, תוקעין אפילו בשבת. וכן עשה הרי"ף מעשה בב"ד שלו (כמ"ש הרא"ש והר"ן שם). ובזה אפשר לומר כוונת הפסוק 'תקעו בחודש שופר', ר"ת 'שבת', היינו שפעמים שדוחה שבת ג"כ אע"פ שגזרו שמא יעבירנו, וזה 'בכסה ליום חגינו', אפילו בעת כי חג הזה אשר עיקרו בשופר הוא מכוסה והיינו כשחל להיות בשבת שאין תוקעין, מ"מ תקעו, כי 'חק' קבוע 'לישראל הוא' במקום 'משפט לאלקי יעקב', אשר שם ב"ד קבוע, שם תוקעין לעולם, דעל ב"ד לא שייך גזרה שמא יעבירנו.
והנה לפי פשיטת הגמ' נתבטל התקיעה אם חל ר"ה בשבת משום גזירה שמא יעבירנו, וזה 'שבתון זכרון תרועה' בלבד, ולכן 'אין זכרון לראשונים', נשתכח כל מעשה שופר בר"ה שחל בשבת, ואין שופר בו אשר תכליתו לעורר זכרון ראשונים, כדאמרו (ר"ה טז.): למה תוקעין בשופר של איל וכו', כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם. אמנם הני מילי בסתם, משא"כ במקום ב"ד קבוע 'אין זכרון לחכם עם הכסיל', אשר בו גזרו שמא יעבירנו, משא"כ בחכם במקום ב"ד קבוע 'אין' לדמות, ובזה נרמז תוכחה רבה על בני ציון שלא יבטלו תקיעת שופר בר"ה שחל בשבת וכמבואר אצלינו בתשובה באורך. [כידוע דעתו של רבינו שגם בזה"ז אפשר לתקוע בירושלים בר"ה שחל להיות בשבת].
אמרות טהורות
להג"ר בנימין ב"ר לוי חדאד זצ"ל מג'רבה
כתב בהקדמת ספרו, וז"ל:
"והני מברך בברכה המשולשת בני חיי ומזוני לכל הלומד בספרי זה אפילו פעם אחת בשבוע, ברך ה' חילו להיות מוצלח בנכסיו בזכות הרבנים הנזכרים פה, יאריך ימים ושנים ביראת ה', וכל ימיו יהיה דשן ורענן וינצל מכל צרה וצוקה, אמן כן יהי רצון".
כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו. אפשר לומר לפי מה שאמרו חז"ל 'לעולם ירגיז אדם יצה"ט על היצה"ר וכו', נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה וכו' יקרא ק"ש וכו' יזכיר לו יום המיתה'. וזה שאמר 'כי קרוב אליך הדבר מאד', ואל יקשה בעיניך קיום התורה והמצות מצד היצה"ר, כי הוא מאש ואתה בשר ודם, יען כי 'בפיך ובלבבך לעשותו' ולתקנו להיות נהפך לך לעזר ולהועיל, והיינו ע"י התורה והק"ש שהיא 'בפיך', וע"י זכירת המות שהיא 'בלבבך', ובא הרמז 'לעשתו' נוטריקון 'לעשו ת', דהיינו לתקן היצה"ר שהוא מצד 'עשו', ו'ת' איש עמו, גונדא דיליה.
הרה"ק בעל אוהב ישראל מאפטא זי"ע אמר: כל מי שידליק נר לעילוי נשמתי - ר' אברהם יהושע העשיל ב"ר שמואל - אעשה לו טובה.
בן לאשרי
לע"נ הג"ר ישראל ב"ר ברוך פנחס רבינוביץ זצ"ל כ"ט אלול
טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו. יש לפרש על פי המדרש (שוחר טוב תהלים ב'): גוג מגוג עתיד לומר כן, שוטים היו הראשונים שמעקיפין לפטרונן, ואחר כך אני חוזר על ישראל, הדא הוא דכתיב 'על ה' ועל משיחו'. והקב"ה אומר להם: גוג מגוג לי אתם באים להזדווג, כמה גדודים יש לי לפני, וכמה רשפים וברקים ולפידים, ואני יוצא עמך במלחמה, שנאמר 'ה' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה', מה כתיב שם 'והיה ה' למלך על כל הארץ', ע"כ.
וכתב השל"ה (פרשת שמות), וז"ל: הרשעים הגדולים הנזכרים אע"פ שהיו רשעים גדולים, מ"מ היו חכמים גדולים, אבל היו חכמים להרע ולא להטיב, והם ידעו דבקות ישראל לאביהם שבשמים, וכל מגמתם להפריד הדבקות, ועל מרכז זה יסוב המאמר וכו', גוג מגוג אמר הכל שוטים, וכי אינם יודעים שיש להם פטרון וכו', דיש תקנה בתשובה להחזיר העטרה והוא מקבלם בתשובה וכו', ואיך המן הגביל זמן לשנה, וכי לא ידע כי בתוך זמן הזה יעשו תשובה וכו', על זה אמר אזדווג לפטרונן, רצה לומר, שלא אייגע אותם מיד וכו'. והקב"ה משיב גדודים רשפים ברקים לפידים, כל אלה היו במתן תורה, גדודי מלאכי צבאות, וברקים ולפידים קולי קולות, ואדרבה כולם לזכך חומרם. כן יהיה הענין במלחמות גוג מגוג הכל לזכך, ולא כמו בנבוכדנצר שהיה היראה
שמן רוקח
להרה"ק רבי אלעזר לעוו זי"ע
כתב בצוואתו, וז"ל:
"כל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים וכו', ואם ירצה אחד להדפיס ספרים שלי, הנני להחזיק לו כל ימי מלא חפנא טיבותא ויבורך בברכת השמים ממעל, ויחולו עליו כל הברכות הכתובים בתורה".
כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלקיך בידך. בדרך מליצה אמרתי בזה דהנה ידוע לדברי התוספתא, דאמירת שופרות בא כדי שתעלה התפילה לפני הקב"ה בשופר, דתפילה הוא בקשת רחמים, וע"י השופר הקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים. ולכן תקנו שהתקיעות תהיינה על סדר התפלה.
הרה"ק רבי מנחם מענדל ב"ר יוסף מרימנוב זי"ע אמר:
בעודי בחיים אני מנענע עם כל העולמות, ולאחר פטירתי אחזיק טובה למי שידליק נר לטובת נשמתי (ספר מנחם ציון).
צדקת הצדיק
לע"נ הג"ר יעקב משה ב"ר אברהם אייזיקאוו זצ"ל יא"צ כ"ה אלול
ואשרי האיש שמחזיק את עצמו תמיד שהוא בן לאביו שבשמים ותולה בטחונו בו, כקטן התולה את בטחונו באביו ואמו, וכל צרכיו הוא דורש ומבקש מהם, ומפני מעלת יחוסו שהוא בן לאביו שבשמים, הוא הולך ומשפר תמיד את מעשיו ומזכך את מחשבתו מכל מחשבת פגול.
כוונות שיש לכוין בברכת כהנים. הרבה כוונות מצינו שטוב שיכוונו הכהנים וישראלים בשעת ברכת כהנים, ואמרנו לבארן. כשיש חולה, אז יש לכוין ב'וישמרך', דמבואר במדרש פרשת נשא ד'יברכך ה' בנכסיך, 'וישמרך' בגופך, ולכן צריך לכוון ב'וישמרך' שהקב"ה ישלח רפואה שלמה לפלוני, והכהן וכן המתברך צריך לכוין זה.
ומי שצריך הצלחה ופרנסה, יכוון ב'יברכך ה' שיהיה הצלחה ופרנסה טובה והצלחה בנכסים, ויזמין לו הקב"ה פרנסה טובה.
מי שצריך בנים יכוונו הכהן והוא ב'יברכך ה' בבנים, 'וישמרך' בבנות שצריכים שמירה.
מי שמתחיל להיות עיניו כהות וראייתו מתחיל להתקלקל, יכוין ב'יאר ה' פניו אליך', שיתן לו הקב"ה מאור עינים.
אם יש לאדם צרות שנפל תחת יד קשה ומשעבדים עמו יותר מדי ואין מרחמין עליו, יכוון 'יברכך ה' שה' יברך אותך, 'וישמרך' שלא ישלטו אחרים עליך, 'יאר ה' פניו אליך' שהשכינה יהיה עמך, ואז לא יוכלו לעשות לך צרות, 'ויחנך' להוציאך מהשיעבוד, 'וישם לך שלום' בכניסתך ויציאתך עם כל אדם.
מי שרוצה להצליח בתורה ורוצה ללמוד תורה לשמה, יכוין ב'יברכך ה' בברכה זו תורה לשמה, 'וישמרך' מן המזיקים שלא יחטפו ממך, 'יאר ה' פניו אליך' זהו מאור התורה שיאיר עיניך ולבך בתורה, 'ויחנך' יחנה ה' אצלך בתלמוד תורה, 'ישא ה' פניו אליך' יהפוך פניו אליך להצליח אותך בתורה, 'וישם לך שלום' בתורה ומצות לשם שמים.
מי שרוצה שביום אחרון יהיה שלם באמונה, ושהיצה"ר לא יכשילו ואין שלטון ביום המות, וזה ודאי מי כל ימיו היה ירא ושלם, אי אפשר להיצה"ר לפתותו, אבל מי שלא היה כל כך חזק, ואם יכשל ביום יציאת נשמתו, יכול ח"ו לאבד עולמו. ראיתי בספר חסד לאלפים שמבואר בדברי חז"ל שיכוון כך: "יברכך ה' באמונה שלמה בהקב"ה ובתורתו ובמצוותיו, 'וישמרך' ישמור את נפשך בשעת מיתה, וישמור רגליך מן הגיהנם. 'יאר ה' פניו אליך' שהשכינה יהיה עמך, 'ויחנך' יתן חינו עליך בכל מקום שאתה הולך בין בחייך ובין לאחר מיתה, כמו שאומר דוד המלך 'גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי'. וגם ראיתי בספה"ק שצריכים להתפלל הרבה שלא נצטרך ושלא נסכים בשום אופן להתגלגל עוד פעם בזה כי העולם, כיון שזה יותר גרוע מגיהנם, וגם בעוה"ב יכולים לעמוד על זה [להתעקש שלא רוצים לבוא בגלגול], אבל צריכים כאן להתפלל שנדע אז מה לעמוד ולהתעקש.
עוד מבואר בספרים לכוין כך, 'יברכך ה' בעושר, 'וישמרך' מן הלסטים, 'יברכך' בעושר, 'וישמרך' שתעשה ממנו מצות, 'וישמרך' מן היצה"ר שלא יוציאך מן העולם, 'וישמרך' ישמור רגלך מן הגיהנם, "יברכך' בבנים, 'וישמרך' בבנות
דרכי האמונה
להרה"ק רבי יוסף דוד ב"ר אפרים זי"ע אבד"ק זוואלוב
כתב בהקדמת הספר, וז"ל:
ועיני לשמיא נטלית וכפי פרישות בתפלה, ועני בלב נשבר ונדכה, נפשי בשאלתי נועם עליהם תבקשו בזה ובבא, די יתאמר מילי דשמיא מספרי אשר כתבתי
שרשי התורה והעבודה שבלב הוא תפלה, כאמרם איזו עבודה שבלב זו תפלה, כי 'הנסתרות להוי"ה אלהינו', אינון לבא ומוחא, הוי"ה, במוח, ואלהינו, שהוא המשכת יחודו ואחדותו יתברך על נפשות כלל ישראל ועל עצמו בפרט בחשק ובחפיצה, הוא בלב, במלת אלהינו, היינו כשזוכה למסור נפשו ורוחו ונשמתו להבורא ב"ה באמת בכדי להדבק החלק בכל. ואין הקב"ה מייחד שמו על מי שהוא דבר נפרד ח"ו, וכאמרם ז"ל שנתייחד שמו על יצחק אבינו מחמת שהיה חשוב כמת, וכידוע שע"י העקידה לא ראה מעוה"ז כלום, ולא היה דבר בעוה"ז שיעמוד לנגד עיניו ולהחשיך לפניו שלא נראה כח הפועל בנפעל, ויחודו ואחדותו ית"ש בכל העולם. וזהו 'ויצחק בא מבוא באר לחי רואי', שדבר זה היה נובע לפניו, כי 'באר' הוא דנביעי מיא כידוע, 'לחי רואי', שהיה תמיד רואה החיות של כל דבר, ולא היה מסתכל על הגשם, ולכך יכול לייחד שמו יתברך עליו, מחמת שנעשה סומא בכל מיני גשם, והיה דבוק לחי עולמים.
וזהו שורש עבודת התפלה שהוא בלב, היינו על כל פנים בשעה שעומד להודות ולשבח ולהתפלל לפני הבורא ב"ה, אשר ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, שבשעת מעשה יהיה בבחינה זו שיסלק ראייתו מכל דברי עוה"ז מכל מיני גשם שבעולם, ולהמשיך יחודו ואחדותו על כלל ישראל, ובפרט על נפשו רוחו ונשמתו, וזהו עבודה בלב שהוא בחינת 'אלהינו', למסור נפשו כל רצונותיו לקבלת עול מלכותו בלב שלם. וזהו 'המתפלל צריך שיתן עיניו למטה', היינו שיסלק ראייתו מכל דברי העוה"ז, 'ולבו למעלה', בחינת 'ויגבה לבו בדרכי ה'', שיגביה לבו מכל תאוותיו הגשמים ומדותיו הרעים, ושיהיה דבוק בדרכי ה', ולקיים 'והלכת בדרכיו', מה הוא רחום אף אתה רחום, ועיקר ושורש המדות הוא בלב, וזהו בחינת 'למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך'.
כי שורש התפילה הוא אמונה שהכל בידו יתברך לגדל ולחזק לכל, היפך מבחינת המינים האומרים וכו' דהכל ביד אותות השמים והמזלות, כחשו בה' ויאמרו שאינו משגיח בשפלים ח"ו, והם בבחינת כל אומות העולם, אשר חלק אותם לכל העמים תחת כל השמים, ולא כאלה חלק ה' עמו, ברוך ה' אלהי ישראל מהעולם ועד העולם, שכל הברכות נמשכו מהאלהי ישראל, מהעולם דלעילא עד לתתא, מי כה' אלהינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ.
והנה כל בחינת כפירה ח"ו באים מטומאת ארץ עממים, מחמת שכל חלק מהאקלימים הוא תחת שר אחר, וכל השפע הולך ע"י השר דמדינה ההוא, וכל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, כי כח הדמיונות שבחו"ל הוא מלא קליפות, ולכך אין הנבואה שורה בחו"ל וכו', וכאמרם ז"ל (ב"ר כז:א) גדול כח הנביאים שמדמין כח צורה ליוצרה, והדר בחו"ל דומה, ר"ל כח הדמיונות שלו כמי שאין לו אלוה, ולכך אמרו ז"ל (נדרים כב.) עה"פ 'ונתן לך שם לב רגז', כי מי שאין בו דיעה אסור לרחם עליו, וידוע אמרם ז"ל אף הרחמים ניתן במתנה, שנאמר 'ונתן לך רחמים ורחמיך'.
ושורש הדיעה הוא הכרה אמיתית במוח ובלב, ובכח כל חושיו הפנימים והחיצונים שאין עוד מלבדו, כדכתיב 'אתה הראית לדעת כי ה' הוא אלהים אין עוד מלבדו', וכשהוא בבחינת חו"ל שעדיין דומה לו שאין לו אלוה ח"ו, ועדיין לא המשיך הדעת שהוא החוש המשותף על כל חושיו הפנימים והחיצונים וכו', ומחמת שהוא עדיין בחו"ל ודומה כמי שאין לו אלוה, הוא חסר דיעה, וכל מי שאין בו דיעה אסור לרחם עליו, ואי אפשר ליתן לו הרחמים במתנה, על כן אמרו רבותינו ז"ל 'ונתן לך שם לב רגז' בבבל כתיב.
והדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, כי ארץ ישראל הוא תחת יד השי"ת, כדכתיב 'ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלהיך', כי אינו מושגח משום שר בעולם בלתי מה' לבדו, 'מרשית השנה ועד אחרית שנה', שדרשו רבותינו ז"ל (ר"ה טז:) על זה כל שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה, ופירש"י שרשה, שישראל עושים עצמם כרשים בתפלתם, שהוא בחינת תפלה לעני דלית ליה מגרמיה כלום, מחמת דאוירא דארץ ישראל מחכים, ושם שורה האמונה הקדושה שהכל בידי שמים, ולכך כל התפלות נשלחו לארץ ישראל, וכן אמרו רבותינו ז"ל (מגילה כט.) שעתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות להקבע בארץ ישראל, כי מקומות התפלות שם השראת אמונה, בבחינת כל בי עשרה שכינתא שריא.
לב העברי
לע"נ הג"ר ישראל ב"ר ברוך פנחס רבינוביץ זצ"ל כ"ט אלול
ואשרי האיש שמחזיק את עצמו תמיד שהוא בן לאביו שבשמים ותולה בטחונו בו, כקטן התולה את בטחונו באביו ואמו, וכל צרכיו הוא דורש ומבקש מהם, ומפני מעלת יחוסו שהוא בן לאביו שבשמים, הוא הולך ומשפר תמיד את מעשיו ומזכך את מחשבתו מכל מחשבת פגול.
כוונות שיש לכוין בברכת כהנים. הרבה כוונות מצינו שטוב שיכוונו הכהנים וישראלים בשעת ברכת כהנים, ואמרנו לבארן. כשיש חולה, אז יש לכוין ב'וישמרך', דמבואר במדרש פרשת נשא ד'יברכך ה' בנכסיך, 'וישמרך' בגופך, ולכן צריך לכוון ב'וישמרך' שהקב"ה ישלח רפואה שלמה לפלוני, והכהן וכן המתברך צריך לכוין זה.
ומי שצריך הצלחה ופרנסה, יכוון ב'יברכך ה' שיהיה הצלחה ופרנסה טובה והצלחה בנכסים, ויזמין לו הקב"ה פרנסה טובה.
מי שצריך בנים יכוונו הכהן והוא ב'יברכך ה' בבנים, 'וישמרך' בבנות שצריכים שמירה.
מי שמתחיל להיות עיניו כהות וראייתו מתחיל להתקלקל, יכוין ב'יאר ה' פניו אליך', שיתן לו הקב"ה מאור עינים.
אם יש לאדם צרות שנפל תחת יד קשה ומשעבדים עמו יותר מדי ואין מרחמין עליו, יכוון 'יברכך ה' שה' יברך אותך, 'וישמרך' שלא ישלטו אחרים עליך, 'יאר ה' פניו אליך' שהשכינה יהיה עמך, ואז לא יוכלו לעשות לך צרות, 'ויחנך' להוציאך מהשיעבוד, 'וישם לך שלום' בכניסתך ויציאתך עם כל אדם.
מי שרוצה להצליח בתורה ורוצה ללמוד תורה לשמה, יכוין ב'יברכך ה' בברכה זו תורה לשמה, 'וישמרך' מן המזיקים שלא יחטפו ממך, 'יאר ה' פניו אליך' זהו מאור התורה שיאיר עיניך ולבך בתורה, 'ויחנך' יחנה ה' אצלך בתלמוד תורה, 'ישא ה' פניו אליך' יהפוך פניו אליך להצליח אותך בתורה, 'וישם לך שלום' בתורה ומצות לשם שמים.
מי שרוצה שביום אחרון יהיה שלם באמונה, ושהיצה"ר לא יכשילו ואין שלטון ביום המות, וזה ודאי מי כל ימיו היה ירא ושלם, אי אפשר להיצה"ר לפתותו, אבל מי שלא היה כל כך חזק, ואם יכשל ביום יציאת נשמתו, יכול ח"ו לאבד עולמו. ראיתי בספר חסד לאלפים שמבואר בדברי חז"ל שיכוון כך: "יברכך ה' באמונה שלמה בהקב"ה ובתורתו ובמצוותיו, 'וישמרך' ישמור את נפשך בשעת מיתה, וישמור רגליך מן הגיהנם. 'יאר ה' פניו אליך' שהשכינה יהיה עמך, 'ויחנך' יתן חינו עליך בכל מקום שאתה הולך בין בחייך ובין לאחר מיתה, כמו שאומר דוד המלך 'גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי'. וגם ראיתי בספה"ק שצריכים להתפלל הרבה שלא נצטרך ושלא נסכים בשום אופן להתגלגל עוד פעם בזה כי העולם, כיון שזה יותר גרוע מגיהנם, וגם בעוה"ב יכולים לעמוד על זה [להתעקש שלא רוצים לבוא בגלגול], אבל צריכים כאן להתפלל שנדע אז מה לעמוד ולהתעקש.
עוד מבואר בספרים לכוין כך, 'יברכך ה' בעושר, 'וישמרך' מן הלסטים, 'יברכך' בעושר, 'וישמרך' שתעשה ממנו מצות, 'וישמרך' מן היצה"ר שלא יוציאך מן העולם, 'וישמרך' ישמור רגלך מן הגיהנם, "יברכך' בבנים, 'וישמרך' בבנות שצריכים שמירה, 'יאר ה' ויביט בך בפנים מאירות ולא בפנים זעומות. עוד ביאור: 'יאר ה' זהו מאור התורה שיאיר עיניך ולבך בתורה, ויתן לך בני תורה, 'ויחנך' בדעת ובבינה. או: 'ויחנך' יתן בכם דעת שתהיו חוננים זה את זה, ומחכימין זה את זה. או: 'ויחנך' יחון אותך בבנים. או: 'ויחנך' יחנך במשאלותך. או: 'ויחנך' שנה רבי חייא הגדול יחנה ה' אצלך. או: 'ויחנך' יתן חנו עליך בכל מקום שאתה הולך. או: 'ויחנך' בתלמוד תורה, או: 'ויחנך' במתנת חנם. או: 'ויחנך' לגאול אותך, 'ישא ה' פניו אליך' יכבוש כעסו ויהפוך פניו אצליך, כדכתיב 'ופניתי אליכם והפריתי אתכם וישם לך שלום' בכניסתך, שלום ביציאתך, שלום עם כל אדם כמבואר במדרש פרשת נשא.
שערי זבול
לע"נ הג"ר אברהם אריה רוזין ב"ר נחמן צבי זצ"ל אבד"ק פאלטישאן יא"צ ב' תשרי
כוונות שיש לכוין בברכת כהנים. הרבה כוונות מצינו שטוב שיכוונו הכהנים וישראלים בשעת ברכת כהנים, ואמרנו לבארן. כשיש חולה, אז יש לכוין ב'וישמרך', דמבואר במדרש פרשת נשא ד'יברכך ה' בנכסיך, 'וישמרך' בגופך, ולכן צריך לכוון ב'וישמרך' שהקב"ה ישלח רפואה שלמה לפלוני, והכהן וכן המתברך צריך לכוין זה.
ומי שצריך הצלחה ופרנסה, יכוון ב'יברכך ה' שיהיה הצלחה ופרנסה טובה והצלחה בנכסים, ויזמין לו הקב"ה פרנסה טובה.
מי שצריך בנים יכוונו הכהן והוא ב'יברכך ה' בבנים, 'וישמרך' בבנות שצריכים שמירה.
מי שמתחיל להיות עיניו כהות וראייתו מתחיל להתקלקל, יכוין ב'יאר ה' פניו אליך', שיתן לו הקב"ה מאור עינים.
אם יש לאדם צרות שנפל תחת יד קשה ומשעבדים עמו יותר מדי ואין מרחמין עליו, יכוון 'יברכך ה' שה' יברך אותך, 'וישמרך' שלא ישלטו אחרים עליך, 'יאר ה' פניו אליך' שהשכינה יהיה עמך, ואז לא יוכלו לעשות לך צרות, 'ויחנך' להוציאך מהשיעבוד, 'וישם לך שלום' בכניסתך ויציאתך עם כל אדם.
מי שרוצה להצליח בתורה ורוצה ללמוד תורה לשמה, יכוין ב'יברכך ה' בברכה זו תורה לשמה, 'וישמרך' מן המזיקים שלא יחטפו ממך, 'יאר ה' פניו אליך' זהו מאור התורה שיאיר עיניך ולבך בתורה, 'ויחנך' יחנה ה' אצלך בתלמוד תורה, 'ישא ה' פניו אליך' יהפוך פניו אליך להצליח אותך בתורה, 'וישם לך שלום' בתורה ומצות לשם שמים.
מי שרוצה שביום אחרון יהיה שלם באמונה, ושהיצה"ר לא יכשילו ואין שלטון ביום המות, וזה ודאי מי כל ימיו היה ירא ושלם, אי אפשר להיצה"ר לפתותו, אבל מי שלא היה כל כך חזק, ואם יכשל ביום יציאת נשמתו, יכול ח"ו לאבד עולמו. ראיתי בספר חסד לאלפים שמבואר בדברי חז"ל שיכוון כך: "יברכך ה' באמונה שלמה בהקב"ה ובתורתו ובמצוותיו, 'וישמרך' ישמור את נפשך בשעת מיתה, וישמור רגליך מן הגיהנם. 'יאר ה' פניו אליך' שהשכינה יהיה עמך, 'ויחנך' יתן חינו עליך בכל מקום שאתה הולך בין בחייך ובין לאחר מיתה, כמו שאומר דוד המלך 'גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי'. וגם ראיתי בספה"ק שצריכים להתפלל הרבה שלא נצטרך ושלא נסכים בשום אופן להתגלגל עוד פעם בזה כי העולם, כיון שזה יותר גרוע מגיהנם, וגם בעוה"ב יכולים לעמוד על זה [להתעקש שלא רוצים לבוא בגלגול], אבל צריכים כאן להתפלל שנדע אז מה לעמוד ולהתעקש.
עוד מבואר בספרים לכוין כך, 'יברכך ה' בעושר, 'וישמרך' מן הלסטים, 'יברכך' בעושר, 'וישמרך' שתעשה ממנו מצות, 'וישמרך' מן היצה"ר שלא יוציאך מן העולם, 'וישמרך' ישמור רגלך מן הגיהנם, "יברכך' בבנים, 'וישמרך' בבנות שצריכים שמירה, 'יאר ה' ויביט בך בפנים מאירות ולא בפנים זעומות. עוד ביאור: 'יאר ה' זהו מאור התורה שיאיר עיניך ולבך בתורה, ויתן לך בני תורה, 'ויחנך' בדעת ובבינה. או: 'ויחנך' יתן בכם דעת שתהיו חוננים זה את זה, ומחכימין זה את זה. או: 'ויחנך' יחון אותך בבנים. או: 'ויחנך' יחנך במשאלותך. או: 'ויחנך' שנה רבי חייא הגדול יחנה ה' אצלך. או: 'ויחנך' יתן חנו עליך בכל מקום שאתה הולך. או: 'ויחנך' בתלמוד תורה, או: 'ויחנך' במתנת חנם. או: 'ויחנך' לגאול אותך, 'ישא ה' פניו אליך' יכבוש כעסו ויהפוך פניו אצליך, כדכתיב 'ופניתי אליכם והפריתי אתכם וישם לך שלום' בכניסתך, שלום ביציאתך, שלום עם כל אדם כמבואר במדרש פרשת נשא.
פנים יפות
לבעל הפלא"ה
בעל הפלא"ה בהקדמה לספרו כתב, וז"ל:
"כל המעיין ועוסק בספרי, יתברך מקל עילאה, בברכת ה' הרחבה והמלאה, וינצל מכל עמל ותלאה"
זכרון תרועה. אמרו חז"ל שכל תרועה הוא תקיעה לפניו ותקיעה לאחריו, ויש לרמז מפני שתרועה ג' קולות, ועם קול שלפניו וקול שלאחריו הם חמשה קולות, וחמשה פעמים 'קול' הוא מספר 'תרועה' עם הכולל, והוא מספר עשר פעמים 'חיים', והיינו דכתיב 'אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון', דכתיב 'באור פני מלך חיים'. וכל ענינו כי הנשמה חלק אלהי ממעל הוא אור פשוט, כדכתיב 'אשר עשה האלהים את האדם ישר', וע"י מעשה האדם הוא בחינות 'תרועה' שהוא גנוחי גנח וילולי ילל, וע"י התשובה חוזר לקול פשוט, וכן הוא בכללות ישראל, ורמז בזה הכתוב 'קול ברמה נשמע' שהוא בהיות בהמ"ק קיים על מכונו שהקול נשמע למעלה ברמה, כדכתיב 'מרום מראשון מקום מקדשינו', ובחורבנו נעשה הקול 'נהי בכי תמרורים', 'נהי' היינו שברים גנוחי גנח, ו'בכי תמרורים' הוא תרועה שהוא ילולי יילל, ואמר ע"ז 'כה אמר ה' מנעי קולך מבכי' דהיינו לעתיד בבנין בית מקדשנו שיחזור ויהיה קול פשוט.
כו אלול יא"צ של הרה"ק ר' חיים ב"ר שלמה פינטו זי"ע, אמר קודם פטירתו: כל מי שיהיה בדוחק ובצער ידליק נר לעילוי נשמתי ומיד אלמד עליו זכות