הרב שלמה לוונשטיין שליט"א לקט פירושים מתוך שיעור פרשת שבוע

נַחְפְּשָׁה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה

הַסַבָּא מִיּוֹבְהַרְדּוֹק נָהַג לְסַפֵר אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא, דַּרְכּוֹ הָיָה מַמְחִישׁ אֶת עִנְיַן הַתְּשׁוּבָה.

בְּרוּסְיָה שֶׁל לִפְנֵי עֲשׂוֹרִים, נִכְנַס לְתֹקֶף חוֹק אֲשֶׁר אוֹסֵר לְיַבֵּא סְחוֹרוֹת מְסֶיָּמוֹת. כַּמּוּבָן שֶׁבַּעֲלֵי הַחֲנִיּוֹת הָיוּ יְרֵאִים שֶׁמָּא יִתָּפְשׂוּ, וְנָקְטוּ בְּתַחְבּוּלוֹת שׁוֹנוֹת כְּדֵי לְהַסְוֹוֹת אֶת הַיְבוּא הָאָסוּר.

בְּאֶחָד מִן הַיָּמִים, הִגִּיעַ פַּקָּח מִטַעַם הַמֶּמְשָׁלָה לְבִקּרֶת בְּאַחַת הַחֲנִיּוֹת. בַּעַל הַבַּיִת יָצָא לִקְרָאתוֹ וְחָלַק לוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל. הוּא חִבֵּק אוֹתוֹ, וְהִתְעַנְיַן בִּשְׁלוֹמוֹ, וְלִפְנֵי שֶׁבִּקֵּשׁ, כְּבָר מֵעַצְמוֹ הֶרְאָה לוֹ אֶת כָּל הַסְחוֹרוֹת הַפְּזוּרוֹת וּסְמוּנוֹת בְּמֶרְחֲבֵי הַחֲנוּת. בַּעַל הַחֲנוּת לֹא דִּלֵּג עַל אַף מָקוֹם וְסִיֵּר עִם הַפַּקָּח בְּחַדְרֵי הַמִּפְעָל וּבְכָל הַמְּבוֹאוֹת.

כָּךְ הִשְׁתַּכְנַע הַפַּקַח בַּאֲמִינוּת הָאָדָם אֲשֶׁר לְפָנָיו, הֵסִיר כָּל חֲשָׁד מִלִּבּוֹ וְהֵבִין כִּי בַּעַל הַחֲנוּת הוּא הַיָּשָׁר בָּאָדָם.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ תּוֹךְ כְּדֵי סִיּוּר, לְמָקוֹם בּוֹ הָיְתָה חֲבוּיָה הַפְּחוֹרָה הָאֲסוּרָה, עָבְרוּ עָלָיו בְּרִפְרוּף וּמִהֲרוּ לַעֲזוֹב אֶת הַשָּׁטַח, כֵּיוָן שֶׁלּא נִצְרְכָה בְּדִיקָה מְדֵקְדָּקֶת מֵאַחַר וְהַפַּקָּח גִּלָּה בְּבַעַל הַבַּיִת אֵמוּן מָלֵא...

לְכָךְ נִתַּן לְהַשְׁווֹת אֶת חֹדֶשׁ אֱלוּל. יֵצֶר הָרָע מַגִּיעַ לָאָדָם וְנוֹקֵט אוֹפַנֵי פְּעֲלָה מְתֵחְכָּמִים... תְּחִלָּה אוֹמֵר הַיֵּצֶר, שֶׁצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מַשֶׁהוּ... חֹדֶשׁ אֱלוּל הִגִּיעַ! וְיַחַד עִם הַיְהוּדִי, עוֹרֵךְ הַיֵּצֶר יִבְּדֶק בַּיִת' וּמְחַפֵּשׂ אֶצְלוֹ מַה כַּשׁוּרָה... הַאִם אַתָּה טוֹב בִּתְפִלָה? אִם כֵּן נִבְדּוֹק מִצְוָה זוֹ... בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה? נִרְאֶה הַאִם אַתָּה מַקְפִּיד לְהוֹפִיעַ לַסְדָרִים בַּזְמָן... וְכָךְ עוֹבֵר הַיֵּצֶר עִם הָאָדָם בְּצַוְתָא, עַל רְשִׁימַת הַדְּבָרִים בָּהֶם הוּא בֶּאֱמֶת מִשְׁתַּדַּל לִהְיוֹת טוֹב, וּבוֹחֵן תְּחוּמִים בָּהֶם הוּא מַקְפִּיד בְּמַעֲשָׂיו, וְהוּא כְּלָל אֵינוֹ מַעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ, שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע בּוֹדֶק יַחַד עִמּוֹ!!!

וּמַה נִדְרָשׁ מֵאִתָּנוּ?

תְּחִלָּה, עָלֵינוּ לַחֲקֹוֹר וְלָדַעַת מַה הַתּוֹרָה תּוֹבַעַת מֵאִתָּנוּ, לָכֵן, בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל כְּדַאי מְאֹד לִלְמוֹד אֶת הַשַּׁעַר הַשְׁלִישִׁי בְּיישַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה לְרַבֵּנוּ יוֹנָה. שָׁם מְבֹאָר בְּפֵרוּט, אֶת דְּרִישׁוֹת הַתּוֹרָה. רַק אָז נוּכַל לְהַתְחִיל בְּתַהֲלִיךְ חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה, לְחַפֵּשׂ וּלְהַשְׁוֹוֹת בֵּין הָרָצוּי מֵאִתָּנוּ וּבֵין הַמָּצוּי אֶצְלֵנוּ.

וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ

כְּשֶׁמֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְבַקֵּשׁ מֵהַקָּבָּייה שֶׁיִסְלַח לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל אָמַר : יילָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיַד חֲזָקָה' (שְׁמוֹת לב, יא). וְהִנֵּה, בְּפָסוּק זֶה יֵשׁ דְבַר תֵּימָהּ.

מַדּוּעַ נִצְרַךְ מֹשֶׁה לְהוֹסִיף וּלְהַזְכִּיר אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם