מפעם לפעם היה צריך גם לנסוע עם 'סטוקים' ענקיים של רבבות עצים על גבי רפסודות בנהר הוייסל הידוע, כדי להובילם אל עיר הסחר המפורסמת 'דאנציג' [כיום 'גדיינסק'], שבהיותה עיר נמל גדולה התקיים שם אחד הירידים הגדולים ביותר של העצים.
[וראה בספר 'קול מבש"ר' (תהלים ע"ח) כמה עניינים שפעל בסתר עליון, בהיותו אז בדנציג עי"ש].
בהמשך השנה כאשר שב הרבי ר' בונם למעון קדשו של רבו החוזה, אחרי שכבר נודעו עסקיו הגדולים אצל הגבירה מרת 'תמר'ל', ושחזר והתעשר מאוד. אמר לו רבו הגדול תיכף בבואו: בונם לעבין! תדע נאמנה, כי כשנגזרת הגזירה למעלה הרי היא מציאות היותר חזקה מכל העולם כולו, ואין שום כח עומד בפני הוצאת גזירת עליון אל הפועל. ברם בכוח תפילה אמיתית מקרב לב ונפש בדמעות ובכיות נאמנות, להתעלות מעל כל אותה מציאות, ולקרוע את הגזירה לגזרי גזרים, ולהפוך את כל הקערה על פיה!
וזה סוד אומרם ז"ל בפרק הבא על יבמתו (יבמות סד.): "אמר רבי יצחק, מפני מה היו אבותינו עקורים - מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים. אמר רבי יצחק, למה נמשלה תפלתן של צדיקים כ'עתר' - מה 'עתר' זה מהפך התבואה ממקום למקום, כך תפלתן של צדיקים מהפכת מידותיו של הקדוש ברוך הוא ממידת רגזנות למדת רחמנות".
לפיכך, סיים החוזה, כל אשר אמרתי לך היה לפי מה שראיתי בקוויטעל דראש השנה שלך במציאות שהיתה בך באותה שעה בלא הדמעות שלך, אבל על תפילות ותחנונים בדמעות שכאלה לא היתה דברתי...
וכאשר כבר הוכיחו זאת בספרים, ממה שנצרך הכהן גדול ביום הכיפורים לפני ולפנים, לערוך תפילה מיוחדת כנגד תפילת עוברי דרכים על עצירת הגשם בשעה שהעולם צריך לו (יומא נג:). - והיינו טעמא משום שכל תפילה ישרה הבוקעת בצעקת זעקה פנימית מתוך צער וכאב לב, בוקעת ועולה עד כסא הכבוד! ואפילו כשאותה תפילה מנוגדת למה שהעולם צריך באותה עת לגשמים.
ולפיכך מן ההכרח להעמיד כנגדה תפילה עצומה יותר של הכהן גדול ביום הכיפורים.
עם התחלפות השנים, בפרוס עלינו השנה החדשה הבאה לקראתנו לשלום, נבואה נא בחרדת קודש לקדם בזה בברכת השנים, את כ"ק רבינו הגה"צ שליט"א, מורה דרכנו ומאיר נתיבותינו בכל ימות השנה כולה, ונושא בעול עם כל אחד ואחד בפרטות ובכללות, ובפרט בליווי אישי במדור נהדר זה מדי שבת בשבתו. ואתו עימו מחברתו בקודש הרבנית הצדקנית תליט"א, ובניו הרבנים החשובים הי"ו, המסייעים בידו במשא הקודש, ולכל אשר על המלאכה מלאכת הקודש, ולכלל הקוראים הנאמנים, ולכל בית ישראל, ה' עליהם יחיו:
"לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵבוּ וְתֵחָתַמוּ לְאַלְתֵּר לְחַיִּים טוֹבִים"
תשפ"ז - בגימטריא:
כֵּן אֲזַמְרָה שִׁמְךְ לָעַד' (תהילים סא, ט)
אָנֹכִי מְצַוָּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה' (דברים יא, יג)
זכרון אברהם
מתוקים מדבש ונופת צופים
בברכת השנים הטובות לברכה תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים ארוכים ולשלום
סגולה לקבלת התפילה לבקש על כבוד השי"ת
אם כוונת האדם הוא לצאת בדימוס בר"ה בשביל כבוד שמים וכו' הכל עבדיך מוכרחים להסכים על כבודו יתברך ולא יקטרגו כאילו רוצים לגרום שלא כרצונו ח"ו, וזה שמו את שמי על בני ישראל, שיברכו אותם ויבקשו רחמים בשביל כבוד שמו יתברך, ואני הוא אפילו מידת דין יסכים עם מידת הרחמים וכו' שלא יקטרגו כלל. (ספה"ק פר' נשא)
שופר מעקר את כל הכיעור
שופר ראשי תיבות: ש'ורש פ'ורה ר'אש ו'לענה (עפ"י דברים כ"ט י"ז), שופר נעמט ארויס אללע געמיינע שרשים (-שופר מוציא כל השרשים המכוערים), שעל ידי השופר של ר"ה נעקרים כל השרשים הרעים שבישראל. (שיח שרפי קודש)
אנו רוצים שאב הרחמן היא לבדו ידין אותנו
אל תבוא במשפט עמנו כי לא יצדק לפניך כל חי: יבואר על דרך משל, בעבד המלך אשר חטא נגד המלך ויבקש המלך להעביר את חטאתו ויצו המלך אותו לאמר אתה בעצמך תשפוט ותדין אותך ואיך שיהיה משפטך על פי הדין כן יקום ויתמרמר העבד על נפשו ויצעק צעקה גדולה ומרה שלא יעשה לו כן, כי ידע בנפשו שבודאי יתחייב ע"פ הדין שידין את עצמו והוא אינו יכול לעשות לפנים משורת הדין, ויבקש את המלך ויתחנן לו שהוא ידין אותו כי מלך חנון ורחום הוא וכל יכול ובידו למחול את חטאתו לעשות לפנים משורת הדין, כמו"כ אנחנו מבקשים 'אל תבוא במשפט עמנו', ר"ל שגם אנחנו נהיה ג"כ שופטים אותנו 'כי לא יצדק וכו', פירוש כי ידענו שע"פ הדין אנחנו חייבים ואין בידנו לעשות לפנים משורת הדין, רק אתה בעצמך תשפוט ותדין אותנו, כי רחום וחנון אתה ומרבה לסלוח וכל יכול לעשות עמנו חסד לפנים משורת הדין ולמחול על חטאתינו ופשעינו ברחמיך המרובים. (קדושת לוי)
התשובה מזכה גם לזרעו אחריו
ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך: כתב ה'שפת אמת' פי' כי השב בתשובה יזכה גם לזרעו אחריו להסיר ערלת לבבם, והקדמונים (ע"י בעה"ט) נתנו רמז בפסוק זה את לבבך ואת לבב ר"ת אלול הוא כנ"ל, כי בזמן זה היו בני ישראל בעלי תשובה בעת שקיבל משה רבינו ע"ה לוחות שניות ומצד זכות זה יכולין ג"כ להשיג התורה וזה אלו הימים הם ימי רצון גם לנו זרעם אחריהם בזכות התשובה שעשו אבותינו כנ"ל. (יגדיל תורה)
שופר מראה שאין אנו יודעים מה נאמר ומה נדבר
ענין תקיעת שופר: הוא להורות שאין אומר ואין דברים אלא קול הברה בעלמא ומראים אנו להקב"ה שבעוונותינו הרבים אין אנו יודעים על מה לבקש והאיך לבקש, והימים חולפים ואוזלים ואין אנו יודעים כדת מה לעשות וככל שהזמנים נוקפים אנו נופלים מתדרדרים מדחי אל דחי הי תורה והי מצוות, ללא יראת השם וללא אמונת השם ומי יודע מה יעלה בסופנו, ועל כן אנו מבקשים מהשם יתברך ומתחננים מלפניו הלא אין אנו יודעים את הדרך בה נבקש ובה נדרוש את טובתנו ורק זאת אנו יודעים להוציא קול בעלמא ללא שום טעם ופירוש ואתה ברחמיך הרבים ובחסדיך הגדולים תדאג לכל מחסורנו להרחבת הדעת ולתענוג דקדושה כדי שנוכל לעבדך באמת ובלבב שלם. (כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א מצאנז)
ע"י האמת דן בחסד
ויכון בחסד כסאך ותשב עליו באמת: כי כשהקב"ה דן את עולמו בחסד אזי יש קיום וזה 'באמת' כי אמת היא דבר הקיום אבל ח"ו כשהקב"ה דן את וכו' אז הצדיקים שבדור יש להם כח לבטל זה, מי שמושל בי צדיק ונמצא כביכול אינו מתקיים וכו' אבל כשהקב"ה דן את עולמו בחסד אז יש לו קיום ואין מי שיבטל וזהו 'ויכון בחסד כסאך ותשב עליו באמת', כיון שכונן בחסד כסאך, אז הוא 'באמת'. (קדושת לוי)
במוצאי ר"ה סיפר הבעש"ט הק' איך מתנהג בשמים
פעם אחת עמדתי לפניו במוצאי ר"ה, וסיפר האיך מתנהג שם, וסיפר שעומדים שם לפני המלך המשפט אבות העולם, ומסופק אני אם אמר כל השבעה רועים עם אברהם יצחק ויעקב, ומגישים הזכויות של ישראל, וגם משה רבינו ע"ה עומד שם, והוא כמו סרסור פונה אנה ואנה ומכניס הזכויות, ורואה בחכמה ובמחוג שלא יבואו המקטרגים והעוונות ח"ו, זה תוכן דבריו, אע"פ שהוא בשינוי לשונו הטהור מעט, ואח"כ שאל אותי אם מעשה יפה הוא מה שספרתי. (דגל מחנה אפרים-ליקוטים)
א' דר"ה יתפלל על הנשמה ובב' על צרכי הגוף
הדרך הנכון לקבל לכל אדם, להתפלל ביום ראשון דר"ה עיקר על תיקון הנשמה ועל עסקי עבודת השם יתברך שזה פנימיות העולמות, וביום השני להתפלל על צרכיו בני חיי ומזוני ולהשפיע לכל ישראל. (עבודת ישראל)
עיקר תפילתו בראש השנה על השכינה ועל בנין הבית אף שבאמת צריך האדם להתפלל בר"ה ויוה"כ על בני חיי ומזוני וכו' אבל כל זה צריך להיות בבחינת סוף וטפל ועיקר התפילה צריך להיות בר"ה ויוה"כ דווקא על בנין ביהמ"ק שיבנה ב"ב ועל גלות השכינה ובל יהיה מחשבתו על עצמו ח"ו, ואם יאמר האדם מה לי ולבנין ביהמ"ק, דע מה שאמרו חז"ל כל דור שלא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו והרי אנו כאילו המחריבים את ביהמ"ק, לכן צריך אדם לשים עיקר מחשבתו ותפילתו על בנין ביהמ"ד שיבנה ב"ב ואז יתגלה מלכותו בעולם. (אוהב ישראל)
בער"ה בעת רד היום היה אצלו חסיד מופלג אחד, א"ל בזה"ל דע כי ברגע זו עדיין יכולין לתקן את כל השנה ע"י תשובה אמיתית מתוך עומק הלב כי יום אחד בשנה חשוב שנה (מס' ר"ה דף ב:), ומקצת היום ככולו.