הנה הגיעו היומיים הגדולים והחשובים, אשר הם מחליטים וקובעים את כל אשר יארע עם האדם בכל משך השנה, ובפרט השנה בשנה מעוברת.
יהודי שהגיע אל מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל במשך השנה וביקש ברכה לצאת מהחובות ולהצליח בעסקים, אמר לו הרב כי ישנם יומיים שבהם יש להשתדל בכל הכח בפרנסה, והם שני ימי ראש השנה. כל שאר השנה זה כבר התוצאה של היומיים הללו.
יש להתחנן לבורא עולם ו'לשכנע' אותו: "למענך אלוקים חיים" - רבונו של עולם, בבקשה, תן לי בריאות, כדי שאוכל לחנך את ילדיי בדרכך, בדרך תורנית של תורה ומצוות... בבקשה, תן לי שפע פרנסה ובלי חובות, כדי שאוכל למעט בעבודה, ולהתחיל ללמוד דף היומי בגמרא / להצטרף לשיעור בהלכה. זו הזעקה של: "זוכרנו לחיים... למענך אלוקים חיים".
בורא עולם מבקש שנרצה להשתנות ו'נשכנע' אותו. יהודי חייב להבין שכעת ה' מחלק לכולם חיים חדשים, ללא קשר לכל מה שהיה לך עד כה. כעת תבקש מחדש על הבריאות שלך, על אשתך והילדים, על הבית והעבודה - כי מה שהיה, נגמר בסוף השנה שעברה, וכעת ה' כותב הכל מחדש!. עלינו לבוא בהכנעה כמו השופר הכפוף, ולבקש מתוך ביטחון בך שתזכה אותי לכל טוב, הגם שע"פ מעשיי איני ראוי.
אמר המגיד ממעזריט'ש: "העולם טועים לחשוב שעיקר המשפט נעשה בשמיים, אך באמת לא כן הוא. אלא, עיקר המשפט נעשה בראשו ומחשבתו של האדם בבטחון בבוראו, שאם חושב מחשבות טובות שיזכה לשנה טובה כיוון שבוטח בבוראו, כן יזכה שיהא לו". אין אדם בעולם שיכול לומר שע"פ דין מגיע לו משהו, אלא הכל זה רק המלכה של בורא עולם, שאתה המלך הטוב והמטיב לכל, ובטחון בך אנו מבקשים ומאמינים שתטיב לנו השנה.
לכן, כתב בספר 'שפתי חן': "וזו הסיבה שהרשעים החושבים בדרך כלל מחשבות על עבירות, הרי שהם נכתבים לאלתר לדבר לא טוב - לפי שמכניס בליבו אימת מות ממצבו. לא כן הצדיקים, הגם שהם רועדים מאימת ה', עם כל זה הם בוטחים בחסדו, ומתחזקים לשוב אליו. ומחשבה זו גורמת להם להתפלל בשמחה, ומזכה אותם בכתיבה לחיים טובים".
מביאה אותם להתפלל בשמחה וביטחון, ונכתבים לאלתר לחיים, לפי שחקוק במחשבת הכתיבה לטובה".
ממשיך ה'שפתי חן' ומספר: "ומובא מעשה נורא על האדמו"ר מקאמרנא זצ"ל (מגילת סתרים ח), וזה לשונו: "בשנת התר"ז (לפני 180 שנה בדיוק), ליל א' של ראש השנה, חלמתי חלום ארוך, וראיתי שיש עליי דינים (קיטרוגים קשים), ואחר כך ראיתי בחלום שאני הולך על שערות ראשי, ואמרתי בליבי..."