כי בוודאי אלו השערות מרמזים על דינים קשים" (חז"ל אמרו כי חלום של ראש השנה יש בו הרבה מן האמת). מה עושה יהודי אחר 'סימנים' כאלו?... הוא נלחץ, הוא חושש, הוא מפחד. ומה עשה האדמו"ר? שימו לב להמשך דבריו: "התעוררתי בבוקר ראש השנה, ומסרתי נפשי להתפלל בשמחה רבה ומתוך ביטחון בה', כשאני מתעלם מהחלום המנסה להבעית את ליבי.
והנה, כשהגיעה הקריאה בתורה ועשו הגבהה, הבטתי בספר, ועיני צדה את הפסוק (במדבר כז, יג): "וראית אותה ונאספת אל עמיך" (פסוק האמור להטיל אימה בליבו של הרב), ולא השגחתי בזה כלל, אלא התפללתי אחר כך תפילת מוסף באור צח!". הצדיק לא נתן מחשבה רעה ליהכנס לליבו.
ומסיים הצדיק וכותב: "ובלילה השני של ראש השנה, ראיתי בחלומי כתר עליון המשרה עליי אוירה כי נמתקו הדינים והוסרו המקטרגים". לא משנה מה יעבור עליי בראש השנה: יעמידו אותי בניסיונות בבית, בבית הכנסת יציקו לי עם המזגן אני שמח ובוטח בה' שייטיב עימי, ה' הוא בטחוני, והוא יכתוב אותי לטובה, למרות מעשיי, בכח הבטחון.
ממשיך ה'שפתי חן' ואומר: "ומטעם זה, יהא אדם רגיל לומר בראש השנה אחר תפילת שחרית כמה פעמים: "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" (כל מה שעושה ה' הוא, לטובה הוא עושה). וכן: "גם זו לטובה". וכוונת העניין, שעל ידי אמירות אלו יהא ליבו בטוח בוודאי שיזכהו ה' ברחמיו לכתיבה טובה. ובזה אף יגרום שאם חס ושלום נגזר להיפך - יתהפך דינו ע"י אמירה זו בחזרה לטובה ולברכה".
כתב הרב הצדיק, ר' שלמה קלוגר זצ"ל ('חכמת שלמה') שזה הטעם שהורונו חז"ל לאכול סימנים בראש השנה ולומר 'יהי רצון', שאין זה כדי להתפלל שנזכה לשנה טובה, אלא הטעם לכך שנזכה לביטחון ואמונה בה', שאנו מאמינים בו ובוטחים בו שכך יהיה". ובכח האמונה והביטחון נזכה לרחמי ה'.
וכעת למתנה הבאה לכבוד החג (מובאת ב'ילקוט יוסף' ימים נוראים עמ' קפט): כתב בספר 'ישועות ישראל': "פעם אחת ראו תלמידיו של הבעל שם טוב הקדוש את רבם כשהוא בוכה בכי גדול. הם הביטו מהצד בחרדה, שכן מי יודע מה רואה הצדיק שהולך להתרחש בעולם. אלא, שלאחר כמה דקות, נרגע הצדיק מעצבו, והחל לשמוח שמחה גדולה עד למאד. בחרדת קודש ניגשו התלמידים אל הצדיק ושאלוהו לפשר הדבר.
חייך הבעש"ט ואמר להם: "אגלה לכם סוד גדול: אליהו הנביא ואני זוכים בכל יום ללמוד אצל הנביא 'אחיה השילוני'. והנה, אליהו הנביא זכה שבכל פעם שמזכירים את שמו כאן בעולם, מיד מוסיפים ואומרים: "זכור לטוב" - "אליהו הנביא זכור לטוב". ואולם, פתחתי כעת בבכי גדול לה' יתברך שגם לי תהיה זכות שאשאיר כאן בעולם הזה, ולכן, התחננתי לפני ה' יתברך ואמרתי לו: "אנא ה', עשה כי כאשר יספר יהודי או יהודיה איזה מעשה שאירע עימי, שהרי כל המעשיות היו מעוררים לחיזוק ביראת שמיים: אם הסיפור יהיה בעניין רוחני יזכה אותו אדם בישועה ברוחניות. ואם יספר סיפור שלי בעניין גשמיות ישיג ישועה בגשמיות".
המשיך הבעש"ט הקדוש ואמר לתלמידיו: "והנה, כשהתפללתי ובכיתי לה' על כך, שאזכה גם אני לברכה כמו שזכה אליהו הנביא, שמעתי קול מהשמיים שמכריז ואומר: "רבנו ישראל התקבלה בקשתך, וכי כל יהודי או יהודיה שיאמין ש'ישראל בן שרה' (הבעש"ט הקדוש) כל מעשיו היו לתועלת עם ישראל ויספר מעשה בשמך: אם יספר זאת בתחילת השבוע יזכה שכל אותו שבוע יהיה לישועה ולרווחה. ואם יספר זאת בתחילת החודש יצליח כל אותו החודש. ואם יספר זאת בראשית השנה - ישיג שנה טובה ומבורכת". סיים הבעש"ט הקדוש וחתם: "לכן עצרתי את בכיי ונתמלאתי בשמחה רבה ועצומה, בראותי כי גם כאשר אהיה בעולם העליון, יוושעו בני ישראל בזכותי".
לספר סיפור של הבעש"ט בראש השנה (ואף סיפור זה שהבאנו הינו מעשה), והצדיק ערב בשמיים שיזכו לשנה טובה ומבורכת ב"ה.
אמר הרה"ג, ר' בניהו שמואלי שליט"א, ראש ישיבת 'המקובלים' כי רבו, הרב יהודה צדקה זצ"ל אמר להם כי הערובה להצלחה במשפט של ראש השנה, הוא לחפש במה אתה לא בסדר, לעשות חשבון נפש ולקבל על עצמך להשתנות בדבר אחד קטן, ולא גדול מידי. ודבר זה יליץ עליו זכות רבה ביום הדין, ויזכהו לשכר אין קץ בעולם הבא.
את המעשה הבא סיפר מגיד המישרים הרב דוד קלצקין שליט"א: "היה זה בשנת התשע"ח (לפני 9 שנים), בלשכתו של יהודי נכבד, בורר מפורסם, העוסק בפתרון סכסוכים ומחלוקות בין בני משפחה ושותפים לעסק, על סכומים של מיליונים. במקצוע כזה, שמו הטוב של הבורר, הוא הערך החשוב ביותר, וכל טענה עליו, יכולה לסכן לו את כל הקריירה.
והנה, ביום בהיר, הגיעו אליו למשרד שני אנשי עסקים, מיליונרים ידועים, כאשר כל אחד מהם מלווה בעורך דין בכיר עקב ויכוח ממוני שיש ביניהם. הסכום עליו הם רבים הינו 10 מיליון דולר!. הם הגיעו לדיונים ארוכים, ולאחר שעבר הבורר על כל החומר בדקדוק רב, הוא הורה כי עד יום שישי הקרוב הוא יפסוק את הדין. אצל אנשי עסקים, ובפרט במצבים של בוררות, עמידה בזמנים היא הוכחה מספר אחת על רצינות ומקצוענות, ולכן הבורר עשה הכל בכדי לעמוד ביעד.
והנה, באותו יום שישי בבוקר, ישב הבורר במשרדו, ועבר על הפסק שוב ושוב, כשהוא מלטש אותו בצורה מקצועית ויפה. הוא הרגיש סיפוק ושמחה כי הצליח להכריע בצורה מוצלחת ומקצועית, וכל שנותר כעת הוא רק לשלוח את מסמך הפסיקה להדפסה בכמה עותקים, ומכאן יהפוך הפסק להכרעה ממשית שתחייב את המיליונר הנתבע בסכום של 10 מיליון דולרים.
אלא, שלפתע, אירעה תקלה במדפסת, והיא לא הדפיסה. הוא ניסה לפתוח את המדפסת ולסדר אותה לבד, אך ללא הצלחה. הוא הבטיח להדפיס ולפרסם היום את הפסק, אך יש לו בעיה אחת: השעה היתה עוד רגע חצות יום, והוא למד לאחרונה את דברי השו"ע (רנא') כי אסור לעשות מלאכה ביום שישי מזמן המנחה ולמעלה, וכל העושה מלאכה מזמן זה - אינו רואה סימן ברכה. ולכן, הוא קיבל על עצמו בקבלה לעשות רצון ה', ולא לעבוד בשום פנים ואופן אחר חצות יום שישי. כבר כמה פעמים שהיה לו ניסיון בכך, אך ניסיון כמו זה, שלא לפרסם פסק זה ניסיון באמת גדול, ודבר שיכול לפגוע מאד בשמו הטוב. הרי הוא יכול להביא איש מקצוע לטפל במדפסת תוך כמה דקות, או לקנות חדשה, אך שעת חצות כבר הגיעה וקבלה זו קבלה.
התחוללה בו מלחמה פנימית: האם להית נאמן לקבלה לכבוד ה' ולהסתכן בפגיעה בשמו, או 'לעגל' פינות ולא לעמוד בקבלה הפעם, ולהמשיך להיות בעל שם מכובד.
עד שלבסוף החליט - אני עם ה'!. לא אדפיס את הפסק היום. אדחה אותו לראשונה, ליום ראשון, ויהי מה. הוא יצא מהמשרד בהרגשת סיפוק, שהלך עם בורא עולם, המנהל את הכל לבדו.
והנה, ביום ראשון בבוקר קיבל הבורר טלפון בהול. היה זה העורך- דין שייצג את המיליונר שהפסיד 10 מיליון בבוררות. הבורר מיד התנצל והסביר כי אירעה לו תקלה ביום שישי, וכי כעת הוא ידפיס את הפסק וישלח לשני הצדדים. אולם, עורך הדין ניסה לעצור את שטף דיבורו ואמר לו: "התקשרתי לספר לך שהמיליונר הזה נפטר במוצאי השבת האחרונה מדם לב!". הוא היה יהודי צעיר שלא סבל מדברים מסוימים.
באותו רגע הרגיש הבורר רעד בכל גופו, והבין את הנס העצם שאירע לו. אם היה מתעכב במשרד ומוציא את הפסק ביום שישי ושולח אותו לצדדים, ואח"כ היה מקבל הנתבע את הדום לב, ברור וידוע כי בני משפחתו של הנפטר היו תובעים את הבורר ומאשימים אותו שהמקרה הזה אירע בעקבות הפסק שלו, שחייבו לשלם סכום רב, וליבו לא עמד בכך. ובמצב כזה, הגם אם היה זוכה במשפט שכזה, הרי ששמו הטוב היה נמחק לחלוטין, והוא היה מאבד את מקור פרנסתו. בזכות הקבלה 'הקטנה' שלא לעבוד אחר חצות יום שישי - זכה להמשיך להרוויח במקור הכנסתו המבורך. שעת ניסיון היא דבר גדול שמשלמים עליה הרבה בשמיים. (הרב אשר קולבסקי שליט"א, קונטרס 'הביטחון שלך')
"דרשו ה' בהמצאו, קראוהו בהיותו קרוב" - אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. שגם אם לא זכית לנצל את חודש אלול כראוי, ולא הספקת לעשות חשבון נפש ולהתחזק בדבר אחד שאתה נופל לו, כעת ה' קרוב יותר מכל השנה, והתשובה והצעקה יפה ומתקבלת מיד!. כל החיים שלנו תלויים בדבר, וה' ברחמיו נותן לנו עוד הארכה לתקן ולשוב בתשובה, רגע לפני שהפתקים נשלחים!.