לוח חב"ד
על פי הספר "הלכות ומנהגי חב"ד"
שבת קודש פרשת שמיני
כד ניסן
שבת מברכים חודש אייר
תהלים
בבוקר לפני התפילה אומרים את כל התהלים בציבור. נוהגים לומר את התהלים לבושים בחליפה וכובע וחגורים באבנט.
אחרי אמירת כל התהלים, מי שאין לו הורים יאמר קדיש יתום. אם נוכח במניין אדם בעל יארצייט או בשנת אבל, רחמנא ליצלן, יאמר קדיש יתום אחרי אמירת כל ספר בתהלים.
לא אומרים את הפסוקים המופיעים בפתיחת ספר התהלים ("לכו נרננה...") ובסיומו ("מי יתן..."). הרבי לא נהג לומר את ה"יהי רצון" לאחר כל ספר בתהלים. אך אומר הקדיש אומר אותו כהקדמה לקדיש.
אין להפסיד תפילה בציבור לצורך סיום אמירת התהלים. ומי שלא הספיק לסיים את כל התהלים, ישלים זאת בהקדם, ולכל המאוחר ביום ראשון למוחרת.
אחרי אמירת התהלים לומדים בציבור במשך כשעה מאמר חסידות שיהיה מובן לכולם, ואחר כך מתפללים.
ברכת החודש
לידיעת הציבור, לפני ברכת החודש מכריזים את מועד מולד הירח: ביום שישי בבוקר, בשעה 05:18 ו-14 חלקים.
החזן בברכת החודש (זה לא מוכרח להיות החזן של שחרית או של מוסף) אומר את הברכה בעמידה, וגם הציבור עומד.
החזן לוקח את ספר התורה ומחזיק אותו בידו באמירת ברכת החודש.
בברכת החודש אומרים: "ראש חודש אייר, ביום השישי וביום השבת-קודש הבא עלינו לטובה".
התוועדות
אחרי התפילה עורכים התוועדות בבית הכנסת, באופן כזה שאחר כך יאכלו סעודת שבת בבית וימשיכו את ההתוועדות עם בני הבית. כדאי שגם הנשים והבנות יערכו התוועדות בשבת או במוצאי שבת.
מי שלא הספיק לקיים את מנהג שתיית 'ארבע כוסות' בחג האחרון של פסח, ישלים זאת בהתוועדות שבת זו, מתוך שמחה וטוב לבב.
פִרקי אבות
אחרי תפילת מנחה קוראים את פרק ראשון בפרקי אבות.
כדאי ונכון שכל אחד ילמד משנה אחת לפחות מתוך הפרק עם מפרשי המשנה.
במקומות בהם מופיע חלק מפסוק ובו אזכרת שם ה', אומרים "השם" ולא את שם ה' כפי שהוא.
יום חמישי
כט ניסן, ערב ראש חודש
בערב ראש חודש יש להוסיף בלימוד תורה, בתפילה ובנתינת צדקה, וכן מחלקים לצדקה את מה שהצטבר בקופות הצדקה במהלך החודש.
ליל ראש חודש
בתפילת ערבית, וכן בכל התפילות בראש חודש, מי שהוא בשנת אבל, רחמנא ליצלן, לא עומד חזן.
לא מכריזים "יעלה ויבוא" לפני שמונה עשרה בערבית הערב ומחר ולא בשחרית מחר ומוחרתיים, אלא מזכירים לציבור בדפיקה על השולחן וכדומה.
מי ששכח לומר "יעלה ויבוא" בתפילת ערבית, אינו חוזר ומתפלל.
מי ששכח לומר "יעלה ויבוא" בברכת המזון – מהערב ועד מוחרתיים (בשקיעה) – אם נזכר אחרי שאמר את שם השם בברכת "בונה ברחמיו ירושלים", אומר אחרי סיום ברכת "בונה ברחמיו": "ברוך... שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזיכרון". ואם נזכר אחרי שכבר התחיל לומר "ברוך" של הברכה הבאה, ממשיך את ברכת המזון ולא חוזר.
מנהגי ראש חודש
כשראש חודש חל בערב שבת – מותר לקצוץ בו ציפורניים.
הנשים נוהגות לא לעשות מלאכות מסוימות בראש חודש, כמו תפירה וגיהוץ של בגדים שלא צריך לאותו יום – בכל מקום לפי מנהגו.
נוהגים להוסיף מאכל מיוחד בארוחה לכבוד ראש חודש.
בראש חודש יש להתאסף יחד בכל קהילה ובית כנסת, לערוך התוועדות ובה יאמרו "לחיים" ויברכו איש את רעהו בכל הברכות הטובות, ידברו דברי תורה ויקבלו יחד החלטות טובות בענייני תורה ומצוות.
מנהג עתיק ללמוד בכל ראש חודש פסוק אחד עם פירוש רש"י ופירושים נוספים מפרק התהלים האישי המתאים לגיל (לדוגמה, מי שהוא בן שלוש עשרה – פרק יד). אם יש בפרק יותר משנים עשר פסוקים (ובשנה מעוברת, אם יש יותר משלושה עשר), מחלקים את הפרק ולומדים בכל ראש חודש מספר פסוקים כך שבמהלך השנה ילמדו את הפרק כולו. ואם יש פחות פסוקים, חוזרים ולומדים שוב את הפרק.