הפטרה לפרשת שמיני
שמואל ב פרק ו
ויסף עוד דוד את-כל-בחור בישראל שלשים אלף: ויקם וילך דוד וכל-העם אשר אתו מבעלי יהודה להעלות משם את ארון האלהים אשר-נקרא שם שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו: וירכבו את-ארון האלהים אל-עגלה חדשה וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה ועזא ואחיו בני אבינדב נהגים את-העגלה חדשה: וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה עם ארון האלהים ואחיו הלך לפני הארון: ודוד וכל-בית ישראל משחקים לפני יהוה בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים: ויבאו עד-גרן נכון וישלח עזא אל-ארון האלהים ויאחז בו כי שמטו הבקר: ויחר-אף יהוה בעזה ויכהו שם האלהים על-השל וימת שם עם ארון האלהים: ויחר לדוד על אשר פרץ יהוה פרץ בעזה ויקרא למקום ההוא פרץ עזה עד היום הזה: וירא דוד את-יהוה ביום ההוא ויאמר איך יבוא אלי ארון יהוה: ולא-אבה דוד להסיר אליו את-ארון יהוה על-עיר דוד ויטהו דוד בית עבד-אדם הגתי: וישב ארון יהוה בית עבד אדם הגתי שלשה חדשים ויברך יהוה את-עבד-אדם ואת-כל-ביתו: ויגד למלך דוד לאמר ברך יהוה את-בית עבד-אדם ואת-כל-אשר-לו בעבור ארון האלהים וילך דוד ויעל את-ארון האלהים מבית עבד-אדם עיר דוד בשמחה: ויהי כי צעדו נשאי ארון-יהוה ששה צעדים ויזבח שור ומריא: ודוד מכרכר בכל-עז לפני יהוה ודוד חגור אפוד בד: ודוד וכל-בית ישראל מעלים את-ארון יהוה בתרועה ובקול שופר: והיה ארון יהוה בא עיר דוד ומיכל בת-שאול נשקפה בעד החלון ותרא את-המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה ותבז לו בלבה: ויבאו את-ארון יהוה ויצגו אתו במקומו בתוך האהל אשר נטה-לו דוד ויעל דוד עלות לפני יהוה ושלמים: ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים ויברך את-העם בשם יהוה צבאות: ויחלק לכל-העם לכל-המון ישראל למאיש ועד-אשה לחלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילך כל-העם איש לביתו:
