Skip to content
אתקינו סעודתא

7 כסאות, ועוד סטנדר אחד

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

במלאת 3 שנים מהשלמת הופעת ספרו של רבינו הק' "באר יעקב" על התורה ומועדים, על שבעה חלקיו, מובא בזאת מחדש מאמר נרגש שפורסם בשעתו וחולל הד ציבורי נרחב:

אח, אילו היו לנו עיניים.
אילו היינו רואים.
אילו רק היינו זוכים לראות את מה שהצדיקים רואים.

קרשים, וענפים, וקישוטים, ודלת שנפתחת ודמות מלאכית-עילאית פוסעת פנימה. ברוך הבא אברהם אבינו. ליעול אברהם רחימא.
ויצחק.
ויעקב.
וכל שבעת הרועים.

"הלוואי ירחיב ה' גבולי ויתן לי סוכה גדולה", היה רבינו זי"ע מצטט את שהתרפק אביו הקדוש ה'דבר חיים' זי"ע. "הלוואי תהיה לי סוכה גדולה, ואוכל להציב 7 כסאות עבור האושפיזין הקדושים".

הלוואי עלינו אותן ההשגות, הלוואי עלינו אותן העיניים. אבל המציאות היא מציאות קיימת. האבות הקדושים מגיעים אלינו. כן, גם אלינו. לתוך הסוכה. עם כסא או בלי. עולו אושפיזין עילאין קדישין. עולו, תיבו.

והידיים שלהם אוחזות שקיות. שקים. חבילות-ענק.
הם מגיעים עם מתנות.
מתנות שרק הם יכולים להעניק לנו. מתנות שערכן לא יסולא בפז. שפע, וקדושה, ויראת שמים, ופרנסה. מה לא. (ראה באריכות את דבריו הנפלאים של רבינו במדור "זה השולחן" בגליוננו).

נו, וכי לא מתבקש שנפצח מעצמנו ב'טענציל' של 'ושמחת בחגך'?

***

ברודערלאך, מכינים 7 כסאות?
הַמתינו, לא סיימנו. אנחנו בתשפ"ד!
בשנת ה' אלפים תשפ"ד!
מתפלאים? קַבלו סיפור:

30 שנה אחרי הסתלקות רבינו ה'דבר חיים' ירד לדפוס לראשונה ספרו הקדוש על התורה (ספר הביכורים של מכוננו, תהילה לא-ל). מכונות הדפוס תקתקו, מדפסות-הענק פלטו קבצים בזה אחר זה, ורבינו זי"ע הסתובב כפקעת של תשוקה. כולו כמיהה, כולו שקיקה. מייחל כבר לרגע הנכסף לראות את הספר המיוחל של אביו הקדוש 'על אמת'. לאחוז כבר בכרך המפואר של עטרת ראשו, לדפדף בעמודים של מאמרי תורתו.

אבל למכונות הדפוס יש קצב משלהן. וחלפו שעה, וחלפו שעתיים. "הנני רוצה לערוך 'לחיים' מיוחד ברגע שהספר יגיע", מתנקזת תשפוכת ההתרגשות של רבינו לעבר הסובבים. הם עסוקים בהכנות האחרונות לשמחה הגדולה של נישואי נכד הרבי שנערכת הערב ברוב פאר, ואילו הרבי נתון בעולם משלו. הפעימות המואצות של לבו הנרגש כמו מבקשות להאיץ את תקתוקי המדפסות. חבילות טריות מועמסות בעצלתיים בחניון בית הדפוס בחולון, רכב ההובלות מזדחל בכביש-גהה-של-אחרי-צהריים בואכה גשר קוקה קולה, ורבינו כבר לא כולא את לבת התרגשותו.

אבל מגיעה שעת החופה. רבינו מתעטף בבגדי השיראין ויוצא לקבל את פני אבותיו הקדושים. והיה מעמד נורא הוד, וסידור-קידושין מתייפח, והרעפת ברכות רוגשת.

וכאשר בתום החופה חש אליו שליח מתנשף ותקע לידיו את העותק הראשון והטרי שהגיע מהדפוס, פרץ נחל גדול של דמעות מעיניו הטהורות, וגיצי אש הפליטו מפיו משפט מבהיל, מטלטל:

כשהזיידעס מגיעים מלמעלה לחופה, הם מביאים לנו מתנות.
הפעם הם הביאו לנו מתנה מיוחדת מאד, מתנה עצומה!---

אה, אלו מילים ! ! ! - - -

גילי ורוני, תשפ"ד רעננה. שישי ושמחי, שנה חדשה. זכה ירח האיתנים שלך להתברך גם הוא במתנה מיוחדת מאד, מתנה עצומה-עצומה. אל הימים-טובים של תשרי תשפ"ד מגיעים תלמידי רבינו זי"ע עם 'פנים חדשות'. עם השגות אחרות בעליל. עם סט שלם של "באר יעקב" על התורה והמועדים - ששופך אור חדש על פנימיות עבודת הזמן. האושפיזין של תשפ"ד שמגיעים מלמעלה, מגיעים עם מתנה גדולה מאד!

***

מבינים אתם?
לא רק 7 כסאות עלינו להכין -
אלא גם - ובעיקר - סטנדר חגיגי עם מפה צחורה, ועליו את הכרך החדש והמפואר שהשלים את סדרת ה"באר יעקב", הכרך המופלא על המועדים שיעניק לנו אור חדש בסוכה!

שהרי כך היה רבינו מסביר את מילותיו הלוהטות של אביו הקדוש: "אבי זי"ע רצה סוכה גדולה בשביל 7 כסאות. אבל 'סוכה גדולה' אינה בהכרח בקנה-מידה גשמי, וגם 'הצבת הכסאות' אינה בהכרח בפן הביצועי. הכוונה היתה להשגה רוחנית גדולה, השגה מוחשית ומורגשת על בואם של 7 האושפיזין".

וכי מי מעניק לנו 'השגה רוחנית גדולה' זו?!

***

איך אמר רבינו באותה שעה נרגשת, ב'לחיים' המיוחד שערך מיד אחר החופה:

כל כך הרבה ייחלתי לרגע הזה, לאחוז בידיים את הספר של אבי הקדוש.
משמים זימנו, שאקבל את הספר בבגדי שבת!---

עתה אִמרו אתם, וכי יש נאה מכך שאנו מקבלים את ה"באר יעקב השלם" עם כמעט חודש שלם של בגדי שבת?!---

More in this printout

View the whole printout